“# כמעט שמעתי את כרכוש המצלמה בסיום כל פרק. זוכרים את התיאוריה שאמרה שאפשר להגיע לכל אדם על הגלובוס במספר קטן של צעדים? לא נסיתי את זה בעצמי (מה אגיד לאיש מניגריה אם אצליח ליצור איתו קשר בחמישה צעדים? "רק ניסיון, אל תיקח את זה אישית"?) הספר הזה מתאר קבוצת אנשים מקרית, לא שונה ממליוני אנשים אחרים. הרושם הנותר מקריאתו הוא, שלא משנה את מי בחרת – תמצא את חייו בנאליים לא פחות מאשר את חייך. 12 טיסות”

“לא קל לכתוב ביקורת על הספר הזה, אנני יודעת אפילו מאיפה להתחיל. הספר כתוב בשני רובדים - סיפור העלילה, ויומן שניכתב תוך כדי והוא לא פעם מתערבב עם העלילה עצמה. אותי זה קצת בילבל ויצר תחושה של אי בהירות ואי וודעות שלאחר זמן הבנתי שהתחושה עצמה היא חלק מנושא הספר - חיים ברוסיה בין השנים 1948 ו1972 תקופה שבה המידע שקיבל אזרח רוסי היה מצונזר ומכוון פוליטית ואומה שלמה עברה שטיפת מוח והייתה נתונה לטרור מפלג”

“"עצם אביביותו של האוויר הדומם נראתה לו עצובה. אולי פשוט מפני שהאוויר ההולך ומתחמם בימי האביב הראשונים האלה רווי ארעיות עזה. סוף של משהו והתחלה של משהו חדש. הזמן. יש בו משהו עצוב".(עמוד 120) קניתי אותו לפני 7 שנים, בטח באיזה מבצע של 4 במאה, מי זוכר. משהו בעטיפה של הספר, שכל כך מתאימה בדיעבד לסיפור, משך לי את העין. ואולי השם שלו והאביב שהפציע בחוץ גרם לי לשלוף אותו ממדפי הספרייה הפרטית”

“כיס אוויר הוא הכינוי שניתן לתופעה של מערבולות ושינויי לחץ נסתרים באוויר, שעלולים לגרום לטלטלות לא נעימות במהלך הטיסה. הספר הקצר הזה מתחיל בכיס אוויר במהלך טיסה ומתמקד בשני נוסעים (איש ואישה) שישבו אחד ליד השנייה במהלך הדקות המלחיצות. הפרק הראשון עוסק באישה, הפרק השני עוסק באיש, ולאחר מכן כל פרק עוסק בדמות אחרת שנכנסת לרומן דרך הדמות הקודמת. הפרקים קצרים, הכתיבה רזה וקולחת והסיפור מתקדם ועובר במהיר”

“# כמעט שמעתי את כרכוש המצלמה בסיום כל פרק. זוכרים את התיאוריה שאמרה שאפשר להגיע לכל אדם על הגלובוס במספר קטן של צעדים? לא נסיתי את זה בעצמי (מה אגיד לאיש מניגריה אם אצליח ליצור איתו קשר בחמישה צעדים? "רק ניסיון, אל תיקח את זה אישית"?) הספר הזה מתאר קבוצת אנשים מקרית, לא שונה ממליוני אנשים אחרים. הרושם הנותר מקריאתו הוא, שלא משנה את מי בחרת – תמצא את חייו בנאליים לא פחות מאשר את חייך. 12 טיסות”

“לא קל לכתוב ביקורת על הספר הזה, אנני יודעת אפילו מאיפה להתחיל. הספר כתוב בשני רובדים - סיפור העלילה, ויומן שניכתב תוך כדי והוא לא פעם מתערבב עם העלילה עצמה. אותי זה קצת בילבל ויצר תחושה של אי בהירות ואי וודעות שלאחר זמן הבנתי שהתחושה עצמה היא חלק מנושא הספר - חיים ברוסיה בין השנים 1948 ו1972 תקופה שבה המידע שקיבל אזרח רוסי היה מצונזר ומכוון פוליטית ואומה שלמה עברה שטיפת מוח והייתה נתונה לטרור מפלג”

“"עצם אביביותו של האוויר הדומם נראתה לו עצובה. אולי פשוט מפני שהאוויר ההולך ומתחמם בימי האביב הראשונים האלה רווי ארעיות עזה. סוף של משהו והתחלה של משהו חדש. הזמן. יש בו משהו עצוב".(עמוד 120) קניתי אותו לפני 7 שנים, בטח באיזה מבצע של 4 במאה, מי זוכר. משהו בעטיפה של הספר, שכל כך מתאימה בדיעבד לסיפור, משך לי את העין. ואולי השם שלו והאביב שהפציע בחוץ גרם לי לשלוף אותו ממדפי הספרייה הפרטית”

“כיס אוויר הוא הכינוי שניתן לתופעה של מערבולות ושינויי לחץ נסתרים באוויר, שעלולים לגרום לטלטלות לא נעימות במהלך הטיסה. הספר הקצר הזה מתחיל בכיס אוויר במהלך טיסה ומתמקד בשני נוסעים (איש ואישה) שישבו אחד ליד השנייה במהלך הדקות המלחיצות. הפרק הראשון עוסק באישה, הפרק השני עוסק באיש, ולאחר מכן כל פרק עוסק בדמות אחרת שנכנסת לרומן דרך הדמות הקודמת. הפרקים קצרים, הכתיבה רזה וקולחת והסיפור מתקדם ועובר במהיר”