“# היתה לי דודה שהיתה נשואה 7 פעמים (אולי 8, לא סגורה על המספר המדוייק). היא היתה אישה נאה, דודתי, אבל אף אחד לא היה מתבלבל וחושב שהיא כוכבת קולנוע או סמל סקס. היא חיה בתל-אביב עוד בתקופה שזו היתה "טיוטה של עיר" כדברי נתן שחם. היא עלתה לארץ עוד לפני שהיתה ארץ, לפני הוריה ואחֵיה. העיר והארץ סבלו אז ממחסור בנשים ואיכשהו התגלגלו הדברים עבורה להמון בעלים (באותה תקופה היית צריכה להיות נשואה כדי לעשות ס”

“כנראה ש"דייזי ג'ונס והסיקס" זו יציאה חד־פעמית, או שמתישהו בין 2017 ל־2019 נחת על טיילור ג'נקינס ריד מפל של כישרון משמיים, כי בכל 400 העמודים של אוולין הוגו לא היה ולו רמז דק אליו. הייתי אומרת שבשלב הזה של חייה, ריד לא הייתה מספיק מתוחכמת כדי לכתוב ספר על הוליווד, אבל האמת שיהיה מדויק יותר להגיד שהיא לא הייתה מספיק מתוחכמת כדי לכתוב ספר, נקודה. הדיאלוגים שטוחים, לא אמינים ועמוסים בקלישאות; הדמ”

“אז נכנסתי לאודיובוקס. מי היתה מאמינה? לא אני. בטוח לא אני. קשה לי להאזין לאנשים מדברים באוזניות, ברדיו או בפודקאסטים (אירוני, בהתחשב בתחביב הנוכחי שלי), ותמיד חשבתי שזה פורמט לא מוצלח לספרים. אז אני עדיין חושבת שזה פורמט לא מוצלח לספרים... שאני רוצה להתרכז בהם טוב טוב. אבל אם הרגשות שלי כלפי הספר לא עזים, מסתבר שזה דווקא אחלה פורמט כדי להעלות את כמות הספרים שאני צורכת בשנה, לצמצם קצת פומו ואת רשימ”

“ריד הממזרה גרמה לי להרגיש אהבלה שוב. בפעם הקודמת הייתי משוכנעת שהספר שלה מבוסס על סיפור אמיתי, אז לא היססתי לחפש את הדמויות בגוגל. הפעם ידעתי שאוולין הוגו היא דמות בדיונית, אך בכל זאת מצאתי את עצמי מחפשת אותה באינטרנט ומתפללת שהיא קיימת איכשהו. היא מעולם לא הייתה קיימת, כמובן. אני כבר יותר מעשר דקות מנסה לחשוב איך להביע את דעתי על הספר מבלי לעשות ספוילר. זה קשה. הקצב של העלילה דוהר קדימה ואם א”

“# היתה לי דודה שהיתה נשואה 7 פעמים (אולי 8, לא סגורה על המספר המדוייק). היא היתה אישה נאה, דודתי, אבל אף אחד לא היה מתבלבל וחושב שהיא כוכבת קולנוע או סמל סקס. היא חיה בתל-אביב עוד בתקופה שזו היתה "טיוטה של עיר" כדברי נתן שחם. היא עלתה לארץ עוד לפני שהיתה ארץ, לפני הוריה ואחֵיה. העיר והארץ סבלו אז ממחסור בנשים ואיכשהו התגלגלו הדברים עבורה להמון בעלים (באותה תקופה היית צריכה להיות נשואה כדי לעשות ס”

“כנראה ש"דייזי ג'ונס והסיקס" זו יציאה חד־פעמית, או שמתישהו בין 2017 ל־2019 נחת על טיילור ג'נקינס ריד מפל של כישרון משמיים, כי בכל 400 העמודים של אוולין הוגו לא היה ולו רמז דק אליו. הייתי אומרת שבשלב הזה של חייה, ריד לא הייתה מספיק מתוחכמת כדי לכתוב ספר על הוליווד, אבל האמת שיהיה מדויק יותר להגיד שהיא לא הייתה מספיק מתוחכמת כדי לכתוב ספר, נקודה. הדיאלוגים שטוחים, לא אמינים ועמוסים בקלישאות; הדמ”

“אז נכנסתי לאודיובוקס. מי היתה מאמינה? לא אני. בטוח לא אני. קשה לי להאזין לאנשים מדברים באוזניות, ברדיו או בפודקאסטים (אירוני, בהתחשב בתחביב הנוכחי שלי), ותמיד חשבתי שזה פורמט לא מוצלח לספרים. אז אני עדיין חושבת שזה פורמט לא מוצלח לספרים... שאני רוצה להתרכז בהם טוב טוב. אבל אם הרגשות שלי כלפי הספר לא עזים, מסתבר שזה דווקא אחלה פורמט כדי להעלות את כמות הספרים שאני צורכת בשנה, לצמצם קצת פומו ואת רשימ”

“ריד הממזרה גרמה לי להרגיש אהבלה שוב. בפעם הקודמת הייתי משוכנעת שהספר שלה מבוסס על סיפור אמיתי, אז לא היססתי לחפש את הדמויות בגוגל. הפעם ידעתי שאוולין הוגו היא דמות בדיונית, אך בכל זאת מצאתי את עצמי מחפשת אותה באינטרנט ומתפללת שהיא קיימת איכשהו. היא מעולם לא הייתה קיימת, כמובן. אני כבר יותר מעשר דקות מנסה לחשוב איך להביע את דעתי על הספר מבלי לעשות ספוילר. זה קשה. הקצב של העלילה דוהר קדימה ואם א”