רומן שמתחיל בארוטיקה נועזת ומתפתל לפנטסטית ריגול קצבית.

הסיפור מגולל בחלקים. למרות שהכתיבה יפיפייה, אני מודה שלחלק הראשון היה קשה לי להתחבר. הוא מפוצץ בתיאורים ארוטיים מפורטים, ומזכיר ספרים אחרים בז'אנר שונה. מהחלקים שבאים אחריו נפתח צוהר חדש, קצבי, מעניין ומרתק.

מיכאלה קדוש בתם של פורטונה ואלברט מרמת-גן, אישה בודדה שמתמנת כ"ממונה זמנית" במדינה פיקטיבית בחבל הבלקן.

מיכאלה לא הייתה אישה י

העיירה הליטאית גילישקיס, אוגוסט 1941. עד לא מכבר היתה העיירה כבושה בידי הסובייטים, כעת היא נתונה תחת כיבוש גרמני. האיש העומד בראש האיינזצגרופן עושה את דרכו אליה, נחוש לסמן עוד וי ברשימת העיירות הנקיות מיהודים.

בעיירה מתגוררים מזה שנים רבות זה לצד זה יהודים ונוצרים, עם מיעוט פגאני בראשותה של מכשפה זקנה, אולי לא באהבה אבל בשכנות נינוחה. אבל כעת היהודים נתונים למגבלות רבות, וכמעט אינם נראים מחוץ ל

ספר מרתק. יצירה ספרותית נהדרת ומרשימה כל שורה, כל עמוד.
נהניתי מתיאורי תושבי העיירה הליטאית (הדמיונית)- הליטאים והיהודים, מן הרוקח, וסוחר הבגדים, המורה, והמכשפה המקומית, מן הבגידות, האהבות והשנאות של תושבי העיירה הן הנוצרים והן היהודיים. זעזע אותי תיאור פשטותו של התהליך, בו הפכה אוכלוסייה ליטאית מקומית לרוצחת יהודים, וכיצד הושמדה באכזריות קהילה יהודית בת מאות שנים ביום אחד בקיץ 1941.
ספרו של

החלטתי לכתוב הפעם סקירה שונה ממה שאני נוהגת לכתוב בדרך כלל מכיוון שגם הספר הזה הוא שונה ומיוחד. אכתוב יותר התרשמות ותחושות שהוא עורר בי ופחות על העלילה והתוכן.

יש בספר קסם אפל שקשה להגדירו והוא מושך לקריאה למרות התחושה שהדברים הזויים. צילה הכבד של השואה, שואת יהודי פולין בעיקר, מרחף כל העת על הדמויות ועל העלילה.

כמעט כל הדמויות בספר הן הזויות במידה זו או אחרת. הדמות הראשית המניעה את העלילה ה

שירת החטאים / <mark>יוסי</mark> אבני לוי

הוצאת זמורה ביתן
שנת הוצאה 2010
415 עמודים

סיפורת ישראלית אני קורא בתדירות נמוכה יותר מאשר סיפורת מתורגמת. ובכל זאת, לאחר קריאת גב הספר (שהזכיר לי את "השקרן מאומבריה", אגב) השתכנעתי שהקריאה בו תהיה שווה. התכוננתי לספר "כבד" (כך הסקתי מתוך השם והכריכה של הספר) והתחלתי לקרוא.

"שירת החטאים הוא רומן אפל ומפתה המתפתל מתל אביב הטובלת בשמש אל ורשה הערפילית, שרוחות ע

מיד לאחר שקראתי את "שירת החטאים", הבנתי שזה ספר מיוחד. לא מדהים, גם לא ספר בלתי נשכח (האמת שדי הספקתי לשכוח הרבה קטעים מהספר, עכשיו אחרי כמעת שנה), אבל זה בהחלט ספר קצת אחר ומעניין בהחלט.

<mark>יוסי אבני-לוי</mark> כותב את ספרו מכיוון קצת אחר. במקום סתם להכניס את הקורא לחיי הדמויות דרך הרבה סיפורים ותת-סיפורים, כולל כמה סיפורים שאחרי שנה, בקושי רב הצלחתי לזכור שהגיעו מספר זה. אבל יש ל"שיר החטאים" עומק רציני

גותיקה יהודית

בעז, סטודנט להיסטוריה ממוצא כורדי, (ולא אשכנזי כמצופה) יוצא לורשה, לאחר שזכה במלגת מחקר, להצעת מחקר בדויה, לפיה יש בידיו מידע העשוי לחשוף את יומנו של חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז', ומי שכונה מלך היהודים, שנחשב לשנוי במחלוקת, מה שעשוי להוות סנסציה עולמית בקרב חוקרי השואה, הטוענים שרומקובסקי, מעולם לא כתב יומן.

היומן הדמיוני שבעז מחפש אחריו בורשה ובלודז' מניע את עלילת

עלי לציין כי את הספר הזה שמעתי באפליקציה ICAST- המקריא אפי וייס, שגם לו יש חלק בהנאה שרוויתי.

הספר מרתק מאד. נשאבתי לתוך העלילה והדמויות ההזויות , ולא הצלחתי להתנתק במשך ימים שלמים,(יש יתרון בשמיעת ספר, כך אפשר לעסוק בספורט , לנסוע , לבשל לסדר , ולהמשיך להיות מחוברת לספר).
לאחר שסיימתי , המשכתי לקרוא על הדמויות ,האמתיות, שעד קריאת הספר לא שמעתי, כמו יעקב פראנק (חור בהשכלה ?!),שהכריז על עצמו כ

לפני המון שנים קראתי את ספרו של <mark>יוסי</mark> אבני דודה פרהומה לא היתה זונה. טעמו הטוב של הספר נשאר בי מאז, ואהבתי את הכתיבה של הסופר. כזו שמכניסה אותך מיד לעניינים, ונותנת לך את ההרגשה שגם אתה שם, חלק מההתרחשויות. כשראיתי שהוציא ספר חדש ידעתי שאני רוצה לקרוא אותו. ובכלל, אני אדם של טקסים, ובראש השנה אוהבת לבלות עם ספרי מקור. אז פתחתי את השנה עם הסתיו של מיכאלה ובאתי לספר עד כמה נהניתי.

מיכאלה קדוש, בתם