"הצמא לדם אינו דומה לכל צורך אחר , רעב שאין לו כל מקביל.
האדם התועה במדבר, לשונו נפוחה ונדבקת לגרונו, המשתוקק לטיפת לחות מזערית כדי להקל על היובש הנורא בפיו -
צמאונו אינו כלום בהשוואה לשלי.
אסיר בתא הכלא שלא אכל ימים, הוא חש את קיבתו החלולה , הוא מביט בעכברים בתא , בקש המזוהם של מצעו , בבשרו שלו , כעל משהו לאכלו - רעבונו אינו קרוב לשלי. וכך אנו מקיצים כל לילה".

קראתי את הספר תוך יומיים וחצי,טרודה כל זמן שאינני קוראת-רק בהמשכו...נלכדתי כבקורי עכביש מסועפים ודביקים להחריד,מלכודת מוות קטלנית וסופנית בדמותו המדהימה של ג'נדר סנסטאר-אלף זהוב יפה תואר אשר הפך לערפד רב עוצמה כבן חמש מאות שנים ובדרך נס שמר על זהותו,אישיותו ואופיו הייחודי והכובש.

ג'נדר מתגורר ביער סמוך לעיר מי מצולות,מעביר את רוב לילותיו בציד בעלי חיים(שכן,ליבו אינו מותיר לו להיזון מדמם של בני

אני מודה שלא היה עולה על דעתי לקרוא ספר ששמו "ערפד הערפילים" לולא המלצתה החמה של הקיסרית הילדותית (תודה!). נושא הערפדים הפך לאחרונה "חם" וספרים די רבים עוסקים בהם (יחד עם אנשי-זאב, זומבים, רוחות רפאים ועוד מהמין הזה...) אחד מאלה שפתחו את הז'אנר ממתין לי כבר המון זמן, מתישהו עוד אגיע אליו.

כשמדובר בערפדים אנו מתבססים על האגדה שרווחה באירופה על הרוזן ההוא שניזון מדם בני אדם, יצא לשחר לטרף בשעות ה

ברוכים הבאים לרייבנלופט

את הספר קניתי לאחר שקראתי עליו המון ביקרות נפלאות
מאנשים באתר כמו הקיסרית :)
אז בשבוע הספר כחלק מכל ה19 ספרים שקניתי היה ברור לי שהוא יהיה ברשימה .

התחלתי לקרוא את הספר בציפיה גבוהה ,והספר אכן לא איכזב.

ג'נדר האלף המקולל כבש את ליבי,הצער שהוא חש מתבטא בכל מעשה שלו .
להיות אלף ולא לחוש את השמש ,
להיות חבר של כל החיות אך לחיות בעולם שהם סולדות מריחו.
לקחת חיים

אל הספר הזה הגעתי אחרי תהליך ארוך, לפני כמה שנים (קיץ 2007) קיבלתי המלצה מאוד משמעותית על הספר, הייתי בסביבה של מחנה קיץ, בחדר עם חבר, והוא המליץ לי כחובב פנטזיה לנסות את סדרת רייבנלופט. אני מצידי אמרתי כי אני לא מתחבר לערפדים אני אפילו שונא את הדמויות שלהם, כי הם יצורים אנוכיים ואכזריים ללא מעצורים, אז נכון שאני נהנה מסרטים עליהם, אבל לשקוע למשך כמה שבועות ואפילו חודשים עם סדרה, לא נראה לי בכלל ב

ok על מה אני אכתוב, אני אכתוב על כך שעוד ספר מבית היוצר של רייבנלופט יצא מאוד מוצלח, ונהנתי שוב, אני תוהה על הנוסחה המוצלחת של הסידרה הזו, שבספרים כאלה רזים הם מצליחים לדחוס עלילה מגוונת מלאת אקשן, תככים ומזימות ואופל לרוב, ובכול המרקחת הזו יש גם "זמן" לרומנטיקה אפלולית וטראגית כמו שצריך, ברבו.
ריקוד המתים מתרחש על ספינת נהר מפוארת וקסומה שמציגה מופע בידור של שירים וריקודים (לא סתם מזכירה במה עוס

כמה עצב. מאות שנים של עצב. ג'נדר הוא אחד מדמויות העצובות ביותר שהכרתי.
שלא כמונו, בני התמותה, לג'נדר יש זמן להכיר את מרירותו על כל צדדיה. טעויותיו, מעשיו הרעים, הטובים ואהבותיו אינן חולפים. הם אל-מתים בדיוק כמוהו.
ומה עם הזיותיו על אנה? והדבר הדואב באמת הוא המסקנה אליה הוא מגיע. אל ההבנה שהוא מולך שולל, כולם מולכים שולל.
הניגוד המוחלט הזה, בין כל מה שאהבתי לדעת על אלפים לבין חייו של ערפד גרם לי

ספר פנטזיה נפלא משובח ומהנה! הדמויות נהדרות וכובשות והעלילה מהפנטת וסוחפת כבר מהעמוד הראשון.
הספר רדף אותי גם מתי שנאלצתי להתרכז בחיי הממשיים ורק חיכיתי לרגע שאוכל שוב לאחוז את הספר בזרועותיי ולהמשיך לקרוא אותו...

כולי תקווה שהוצאת ספרים כלשהי תוציא אותו מחדש כי כרגע הוא לא זמין בחנויות, רק בספריות ציבוריות ששפר עליהן מזלן.