ברוכים הבאים לרייבנלופט
את הספר קניתי לאחר שקראתי עליו המון ביקרות נפלאות
מאנשים באתר כמו הקיסרית :)
אז בשבוע הספר כחלק מכל ה19 ספרים שקניתי היה ברור לי שהוא יהיה ברשימה .
התחלתי לקרוא את הספר בציפיה גבוהה ,והספר אכן לא איכזב.
ג'נדר האלף המקולל כבש את ליבי,הצער שהוא חש מתבטא בכל מעשה שלו .
להיות אלף ולא לחוש את השמש ,
להיות חבר של כל החיות אך לחיות בעולם שהם סולדות מריחו.
לקחת חיים על מנת לחיות -זה הדבר הכי כואב שהוא יכול לחוות.
העלילה של הספר סחפה אותי והפתיעה אותי עד לסוף הספר ולשיא .
המשחק בין ג'נדר לסטראד הוא משחק מוחות נהדר עד כדי כך שלא ניתן להבחין מי החתול ומי העכבר.
אחד הדברים שבאמת אהבתי בספר הוא שג'נדר נותר נאמן לעצמו,הוא לא נתן לתאוות הדם לקחת אותו .
הוא עדיין העריך יופי וחיים והשתוקק להם מאוד.
בעולם שהכל אפל וקודר קשה לשמור על שביב של תקווה
אך למרות הכל ג'נדר מצליח במשימה.
הוא מונע על ידי דחף לנקמה , הרצון לפגוע במי שפגע באהובתו,אך גם לאחר כל התהליך שהוא עובר הוא לא נותן לשנאה לנצח והוא לבסוף מצליח להגיע לשלווה (יחסית)
ככל שצללתי לתוך העלילה כך הרגשות שלי כלפי סטראד הפכו להיות קשים יותר .
להפוך מרצון להיות ערפד,לאבד צלם אנוש מבחירה?
הוא פשוט פחדן שלא ידע להתמודד עם החיים שלו
כשהעבר שלו נחשף והמעשים שלו התגלו רציתי בעצמי לרדוף אחריו עם יתד ביד ולהעניק לו את נשיקת המוות .
כל מעשי הזוועה שלו, כל הנשמות האבודות שהוא הרג .
הספר בהחלט היה שווה את הציפיה שלי !
ואני שמחה שבחרתי לההתחיל בו .
כמו שהערפילים משכו את ג'נדר לבארוביה,כך אני נמשכתי לספר.
עכשיו מה שנותר זה למצוא את שאר הספרים של רייבנלופט
ולהיכנס לעולם הקודר והנפלא הזה.
שתהיה לכולם קריאה נעימה :)

















