ביקורת ספרותית על ערפד הערפילים (מחודש) - רייבנלופט # מאת כריסטי גולדן
ספר טוב

---

אני מודה שלא היה עולה על דעתי לקרוא ספר ששמו "ערפד הערפילים" לולא המלצתה החמה של הקיסרית הילדותית (תודה!). נושא הערפדים הפך לאחרונה "חם" וספרים די רבים עוסקים בהם (יחד עם אנשי-זאב, זומבים, רוחות רפאים ועוד מהמין הזה...) אחד מאלה שפתחו את הז'אנר ממתין לי כבר המון זמן, מתישהו עוד אגיע אליו.

כשמדובר בערפדים אנו מתבססים על האגדה שרווחה באירופה על הרוזן ההוא שניזון מדם בני אדם, יצא לשחר לטרף בשעות הלילה ובאופן כללי היה כלי חינוכי לאמהות: "אם לא תגיע הביתה מ י ד הרוזן יאכל אותך..." ערפדים - זה ידוע - חיים לנצח (טוב, חצי נצח: הם מתים ביום...) ניזונים מדם אדם, והדרך היחידה להשמיד אותם היא תקיעת יתד מעץ (יש אומרים מכסף...) בליבם, כריתת ראשם, מלוי פיהם בשום, תוך התווית צלב מעליהם והיזוי מים קדושים מהכנסייה. כנראה זו הסיבה שלנו כיהודים אין היסטוריה של ערפדים.

הספר הזה עוסק בשני ערפדים: האחד היה בימיו בן אנוש רע, עשה רע כשחי ונשאר רע כשהפך ערפד. הוא הופך את חייהם של בני האדם שליד טירתו לגהינום ומתעלל בכולם - רק כי הוא יכול. האחר הוא אלף זהוב, שהפך ערפד בגלל בגידה, היה טוב בחייו ונשאר טוב גם כערפד. איתו אנחנו מזדהים - עם יגונו, אובדנו, חיפושיו חסרי התוחלת אחרי עקבות אהובתו, וגם עם תובנתו בסוף הספר, שנקמה לא פוגעת ברעים - היא פוגעת בנוקם ובמטרתו.

הספר הוא פנטסיה כתובה היטב, מצייר עולם של ימי הביניים - חיי התושבים הצמיתים של האציל נשלטים בכל על ידיו ושרירותו, צוענים שהם חופשיים יחסית לכפריים וגם דחויים ומנודים, וגם די הרבה דמויות מיתיות של מפלצות וזאבים. נהניתי מקריאתו. יאהבו אותו חובבי הפנטסיה על גבול האימה, אבל אולי גם אתם, אם תנסו...

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ערפד הערפילים (מחודש) - רייבנלופט #