"אנשי נמל התעופה הקימו גדרות אלומיניום ג<mark>בו</mark>הות ונוצצות בצד של שכונת הפחונים, במקום ש<mark>בו</mark> נסעו רוב הנהגים לפני הפניה לטרמינל הבינלאומי. נהגים שהגיעו לטרמינל מהכיוון ההפוך ראו רק חומת בטון מכוסה בפרסומות צהו<mark>בו</mark>ת כמו אור השמש, שפרסמו אריחי רצפה בסגנון איטלקי. סיסמת החברה חזרה על עצמה לכל אורך החומה: יפים לנצח - יפים לנצח - יפים לנצח. סוניל פסע תמיד בראש חומת היפים לנצח וחיפש אשפה, אבל הכביש של נמל התעופה

לא פשוט, טבע האדם . 'מאחורי היפים לנצח' הוא ספר עיון הנקרא כרומן אך מכיוון שהסיפור ודמויותיו אמתיים הוא מדהים שבעתיים. עוני מנוול שאנשים לכודים <mark>בו</mark> בשל שחיתות ממסדית רחבה, ושחיתות פרטית שלא עוצרת באדום (של דם במקרה הזה), וקבעונות תר<mark>בו</mark>תיים (קסטות) ודת. היררכיה היא כמו צורך קיומי גם בין עניים מרודים. בין המתפרנסים מאשפה. קנאה ושנאה תחרות ונקמנות כל אלה משאירים את תושביה של אנאוואדי, שהיא שכונת עוני

מומבאי, הודו במלוא הדרה וכיעורה. שכונות הפחונים העלו<mark>בו</mark>ת שנמצאות בקרבה לנמל התעופה, שם מתרכזת במרבית עלילת הספר.
ממה מתפרנסים שוכני השכונה, איך מתמודדים עם איום יומיומי להישאר ללא קורת גג, ללא מחסה וללא כסף, רק אתה לעצמך ומשפחתך.
ח<mark>בו</mark>רת נוברי אשפה, מוכרי פסולת ותעשיית מחזור אשר מקיימת משפחות שלמות עם יכולות מועטות וצרות מרו<mark>בו</mark>ת.
טרגדיות ושמחות קטנות כגדולות בתוך ים של עוני, בדידות ותקווה.
האמונה

ספר קשה, חובט בנשמה שהותיר אותי חסר אויר.
המקום הוא שכונת עוני אנאוואדי,הצמודה לשדה התעופה במומבאי.
יחודו של הספר הוא בתיאור כמעט תיעודי, קליני של אנשים, תופעות וניצול מכל סוג שהוא במיקרוקוסמוס שגודלו כ 20 דונאם.
יש כאן סיפור מסגרת על ניסיון לשרוף אישה בעלת קב אחד, העוסקת בזנות בצריפה כשבני משפחתה נוכחים המעצרים ותוצאות המשפט.
הסיפור האמיתי הוא של משפחות ואנשים שהם בחזקת טורפים ונטרפים בהירר

ספר עיון היכול להיקרא בקלות כרומן פרוזה. תיאור חי וקשה של שכונת עוני ליד שדה התעופה של מומבאי אשר בהודו. תיאור חייהם של הילדים מלקטי האשפה ומשפחותיהם על פני תקופה של מספר שנים. הסופרת, עיתונאי אמריקאית הנשואה לגבר הודי מנסה, ומצליחה, ליצור קשר בלתי אמצעים עם התושבים וכך לתאר בצורה אותנטית לחלוטין את קורותיהם המייאשים ונטולי התקווה למעשה, למרות ניסיונם ההירואי לעלות כלפי מעלה בסולם הבלתי ניתן כמעט