“בספר "עורבני חקיין" של סדרת "משחקי הרעב", מציירת סוזן קולינס מצב מעניין. לאחר עשרות רבות של שנות שלטון עריץ מתנער העם המדוכא ועורך מהפכה. במקום לסיים את הספר בסוף טוב שכולו טוב לחיי עולמים, כפי שהיינו רוצים ושואפים במיטב סיפורי האגדה, הסוף של קולינס אחר. בסוף ה"טובים" מנצחים, שזה יופי, אבל לא נשארים טובים. הכוח, או אם תרצו השלטון, השחית אותם. במהלך הקריאה של "המרד בסוריה" חשבתי הרבה על משחקי הרעב”