המשפחה של יונה, גיבורת הסיפור, מתפרקת. ההורים מתגרשים והילדים מתחלקים ביניהם, ומי שלוקחת אחריות היא יונה, הבכורה.
למעשה, יונה ופרי הם תאומים, אבל הסיפור מסופר מעיניה, וגם אמא שלה מתייחסת אליה כאל המבוגר האחראי.
זה סיפור על משפחה מטורללת עם אמא לא ממש מתפרדת, שהזכיר לי קצת את "טירת הזכוכית"
רק שזה קורה בירושלים וקנדה, וככל שמתקדמים בקריאה מתחזקת ההרגשה שזה מבוסס על סיפורה האישי של המחברת, שפרה קורנפלד.
צורת הכתיבה, שפרקים ונים כתובים בקולם של הגיבורים השונים מאפשרת הצצה של זוויות שונות בסיפור,
וגם המעבר בין מספר בגוף ראשון, למצספר בגוף שלישי ואף בגוף שני, מעצים את הקליידוסקופ הזה, שקצת עושה סחרחורת.
זה לא סיפור ארוך, אבל הוא נוגע באמת והשאיר אותי עצובה מאוד.
תודה, שפרה, על ההצצה הזאת, שלמרות הביקןרת לא השארת אותה נטולת חמלה.














