“נפלא , עמוק ומותיר רושם ,
האיש היה גאון בכל רמ"ח
איבריו ושס"ה גידיו ,
לכל מי שאוהב שירה
מומלץ בחום !”

“העורב ושירים אחרים

הספר העורב ושירים אחרים חיבר אדגר אלן פו שהיה משורר וסופר אמריקני. אדגר אלן פו חי במאה ה-19 וכתב סיפורים קצרים ושירים ליריים לדוגמה: "העורב", "אנבל לי" ו"עינבלים.

שיר ה"עורב" מספר על סופר שיושב בביתו בליל קר של דצמבר וקורא ספרי חוכמה ישנים, בניסיון להבין את משמעות החיים. כשהסופר נהיה כבר עייף ומתחיל לנמנם, פתאום הוא שומע דפיקות בדלת וחושב שבטח זה סתם "אורח, ולא עוד", מבקר מקרי, שהלך לאיבוד. זאת אומרת הסופר לא ציפה לאף אדם שיבוא לבקר אותו בלילה קר. הסופר אומר, שהיה זכור לו הלילה הזה, כאשר נזכר באהובתו לינור שמתה. הסופר מספר שפחד מאוד ושבדמיונו שמע את השם "לינור". כאשר התגבר על הפחד, פתח את הדלת, ודיבר אל ה"אורח הזר" בנימוס ובכבוד, והתנצל לפניו על כך שלא פתח לו מיד. אך לא ראה אף אחד אלא רק חושך מוחלט היה בחוץ. הסופר סגר את הדלת, אך הדפיקות המשיכו, הפעם בחלון. כדי לא לפחד, הסופר אמר לעצמו שבטח זאת סתם רוח. לפתע החלון נפתח והופיע עורב. העורב הסתובב בביתו של המספר ונחת על הפסל של אתנה. המספר מדבר אל העורב ושואל אותו שאלות אבל העורב עונה לו רק בתשובה אחת:"שוב לא עוד".
במיתולוגיה יוונית, אתנה היא אלת הצדק והחוכמה והעורב מסמל כוחות אפלים ושטנות. לדעתי בכך שאתגר פו כתב שהעורב התיישב על אתנה הוא רצה לסמל איזה מסר מסוים לקוראים.
לפי דעתי המספר היה בודד, מפני שחשב בהתחלה שבא אורח לבקר אותו אבל זה היה סתם ציפור. הוא התחיל לחשוב על לינור אהובתו שמתה. המספר דיבר עם העורב. כל הדברים האלו מצביעים על הבדידות של המספר.

אנבל לי הוא שיר על שני אהובים צעירים המתאהבים בממלכה ליד הים ואהבתם הייתה כה גדולה עד שהשרפים קנאו בהם. המספר מאמין שהשרפים הם אלה שגרמו למחלתה של אנבל לי שלבסוף נפטרה מהמחלה. המספר רואה כל יום כשהוא ישן את אנבל לי בירח וכוכבים כשהוא ישן עם קברה.
לפי דעתי המספר של השיר אינו יודע כיצד להתמודד עם מותה של אהובתו ולכן הוא האשים את המלכים ואת השרפים על כך שמתה ממחלה.”