אתחיל מהסוף: זהו אחד מהרומנים ההיסטורים הטובים שקראתי בזמן האחרון. ספרה של <mark>יוג'יניה קים</mark> לוקח אותנו אל קוריאה של תחילת המאה ה-20, ליתר דיוק אל 30 השנים שבין 1915 לסוף מלחמת העולם השניה ב-1945.

זהו סיפורה של משפחת האן (שהיתה משפחה מיוחסת) בתקופת הכיבוש היפני של קוריאה ובעקר סיפורה של הבת נאג'ין. ברקע הסיפור המאורעות הדרמטיים של אותה תקופה: ההדחה של שושלת ג'וסון, מותו של הקיסר, הצהרת העצמאות הקורי

אני חושבת שעשיתי בחירות מעולות השנה בקניית הספרים.
את הספר הזה ביחד עם קבוצה גדולה של ספרים רכשתי בתחילת השנה כאשר היו מבצעים במו"ל של מטר כשהם עברו מחסנים ועשו סייל גדול ב-15 ש"ח הספרים רובם היו חדשים (ניקוי מדפים).
עלילת הספר מתרחשת בקוריאה בתחילת המאה ה-20 ועד סוף מלחמת העולם השניה.
הספר מספר על ילדה שלפי המסורת הקוריאנית הייתה אמורה בגיל 100 ימים להעניק לה שם ע"י אביה אך מאלף סיבות לא הוענ

סיפור חיים אישי על רקע היסטורי של תחילת המאה העשרים ,מעניין אם כי לא קולח. נדרש ריכוז כדי לעקוב ו"להיכנס" לעלילה. לפעמים מייגע מעומס תיאורים ופרטים היסטוריים והעדפתי לדלג עליהם ולהתקדם להמשך העלילה . הסופרת מתארת תרבות שמרנית נוקשה בצל מאורעות בתולדות קוריאה ויפן. התחברתי לדמות הראשית נאג'ין האן ומאבקה לרכוש השכלה ולעצב את גורלה והזדהתי איתה אולי בגלל הרגישות שבה מתארת הסופרת את הווי החיים במשפ

רומן היסטורי ששוטף באור את ראשית המאה העשרים בקוריאה אשר נכבשה ע"י יפן ועברה סדרה של שינויים מבניים כאשר המדינה הכובשת מנסה להשמיד את הקיים במדינה הנכבשת.
רבים לא יודעים זאת אך קוריאה היא אחת ממדינות הלאום העתיקות בהיסטוריה. במשך שנים רבות קוריאה התנהלה כמלוכה עצמאית אשר אחראית להרבה המצאות (הדפוס הומצא בקוריאה כמאתיים שנה לפני שגוטנברג חשב עליו).
במרכזו של הרומן עומדת משפחת האן, משפחת אצולה א