"נולדתי בדרום סין ב - 1962, בעיירה קטנה בשם אבן צהובה. השנה בה נולדתי כונתה ,שנת הרבב הגדול'". משפחת צ'ן מן הכפר "אבן צהובה" היתה משפחה סינית מכובדת של בעלי קרקעות, ועם המהפכה התרבותית בשנות ה - 60 הפכה למשפחה ענייה, נרדפת ומבוזה בשל עברה ה"קפיטליסטי". סבא צ'ן לא יכול היה לצאת מהבית מחשש שיוכה עד מוות, על הילדים יורקים ברחוב וזורקים אותם מבית הספר: אביהם נלקח שוב ושוב למחנות עבודה, והמשפחה נותרת ללא מפרנס. הסיפור המרתק מסופר מנקודת מבטו של הבן הצעיר דה - צ'ן. בעוד הקורא המום מהעוולות ומחוסר האנושיות בהם נתקלת משפחת צ'ן, הילד, המורגל לתנאים בהם גדל, מספר על חייו באופטימיות ובהומור שובה לב. זהו סיפור נצחונו של הבן הצעיר - דה צ'ן - ויציאתו ממעגל העוני וההשפלה. הוא חובר לכנופיית בריונים ויוצא לתרבות רעה. עם מותו של מאו הוא "משנה כיוון" ומשלים את כל מה שהחסיר בילדותו. סיפורו של דה צ'ן ונסיונו להבין את ילדותו האומללה הוא מקסים ושובה לב, ומלא באותה איכות כלל אנושית המאפיינת את ספרי הזכרונות הטובים ביותר. דה צ'ן הוא בן 37 ובוגר בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה, שם למד במלגה מלאה. בנוסף הוא מומחה לכתיבה סינית תמה ולנגינה בחליל במבוק. צ'ן חי כיום בהדסון ואלי, ניו יורק, עם אשתו ושני בניו הקטנים.