“אני מצטערת, לא הצלחתי. אני יודעת שמדובר בחכמה עצומה, בספר פילוסופי עצום וחשוב ובכתבים שמכסים חכמה הודית של אלפי שנים, עתיק יותר מהיהדות ועונה על שאלות שנשאלו מאז ומתמיד. אחותי המליצה לי להתעלם מההתחלה, לדלג עליה. ידיד אחר שאני מאוד מעריכה כאדם חכם עם חשיבה שונה אמר לי שזה ספר שמשנה חיים. לא הצלחתי להבין בצורה שלמה אף חלק. הסיפורים של האלים ההודים וכל מיני משפטים בהודית לא הקלו על הקריאה (אמנם משפטים מנוקדים אבל מה זה יעזור אם אדע להגות אותם?) גם התנ"ך מתורגם לשפות רבות, אני בטוחה שלא מופיעות השורות וההגיה בארמית ועברית לאלו הקוראים את תירגום הספר! הרבה מסירות יש להודים כלפי האלים, אבל כל המסקנות לכל בעיה ושאלה שיש לנו כבני אנוש מסתכמת במציאת המדריך שיוביל אותנו בדרך הנכונה. והדרך הנכונה היא תמיד אותו אל.... לפחות בתרגום הזה. הספר אפילו מודה (בתקציר) שהספרות ההודית כולה מצורה על פניה למורי רוחני שישחרר את הפונים אליו ממבוכי החיים שמשולים לאש שפורצת ביער מבלי שמישהו יצית אותו. הדימויים אמנם יפים כמו בשירה, וצבעוניים מאוד, אבל הספר כולו מהלל את קרישנה, ונותן פחות תשובות "אמיתיות". אני מניחה שעבור אדם מאמין זה לא משנה איזה סר ינתן לו, הדברים יהיו הגיונים לחלוטין. ואולי בגלל שמדובר בתרבות שונה כל כך. בכל זאת הייתי מעדיפה שפה יותר יומיומית וכל הציטוטים בהם מתחיל פק לא ממש עזרו לי, מפני שאני לא יודעת מיהו ג'נארדנה או בנדיסימהה פוראנה, למרות שכך נכתב הספר היה נחמד אם היו כוכביות למטה שמבהירות מי זה מי. וישום הספר גם במצבים שנראים לי סבירים כמו עצירה של הדברים, התמודדות ולמידה של עצמך (ביהדות זו התבודדות) לא ניתנת "למי שאינו בקי ומאומן בפילוסופיה של תודעת הקרישנה". למעשה הספר ממש מבטל כל אדם שאינו חלק מהתפיסות שלו, ואפילו אנשים חכמים נקראים "מתחזים" מפני שבהם מסרבים לפעול באופן מסוים. אז ויתרתי מהר מאוד, ואני לא סבלנית יותר כלפי גזענות הודית מחליאה. דילגתי על ההתחלה והתקצירים (עד פרק 4) והגעתי לאמצע הספר, פרק 7 ידיעת המוחלט.”

“את הספר הכרתי דרך מורה לבהגוד גיתא, שדיבר על הנחות היסוד של הגיתא, ושל הפילוסופיה של היוגה בכלל. בהתחלה לא ממש ידעתי איך לגשת לספר, אבל אחרי מספר שיעורים התחלתי להבין כמה מושגי יסוד וניגשתי לספר. קראתי פה ושם אבל עדיין לא ממש הצלחתי להבין. בכל זאת, המשכתי ללכת לשיעורים על הבהגוד גיתא. רק אחרי שהתחלתי לעשות מדיטציה באופן קבוע, התעורר בי הרצון להבין את הבהגוד גיתא ואז התחלתי לקרוא אותה מהדף הראשון ועד לאחרון. אני חייבת לציין שזו הייתה חוויה שאני לעולם לא אשכח. הכול פיתאום התחבר, הנשמה היא נצחית, הגוף הוא חולף, העולם החומרי הוא השתקפות, המימד הרוחני, תהליך השינוי של התודעה ואיך כל זה רלוונטי לכל עשייה שלי. ספר מרומם תודעה בצורה יוצאת דופן. עד היום אני יום יום קוראת את הבהגוד גיתא שוב ושוב ותמיד מקבלת תובנה לגבי עשייה, טבע העצמי ותודעה. למי שלא מוצא עדיין גישה לידע הזה, אני ממליצה להתחיל מהספר "מתאווה לאהבה - שיחות על הבהגוד גיתא" של דורית לובן. זו המהדורה החדשה, התרגום החדש לדעתי פשוט מעולה, נעים ,זורם וברור.”

“אני מצטערת, לא הצלחתי. אני יודעת שמדובר בחכמה עצומה, בספר פילוסופי עצום וחשוב ובכתבים שמכסים חכמה הודית של אלפי שנים, עתיק יותר מהיהדות ועונה על שאלות שנשאלו מאז ומתמיד. אחותי המליצה לי להתעלם מההתחלה, לדלג עליה. ידיד אחר שאני מאוד מעריכה כאדם חכם עם חשיבה שונה אמר לי שזה ספר שמשנה חיים. לא הצלחתי להבין בצורה שלמה אף חלק. הסיפורים של האלים ההודים וכל מיני משפטים בהודית לא הקלו על הקריאה (אמנם משפטים מנוקדים אבל מה זה יעזור אם אדע להגות אותם?) גם התנ"ך מתורגם לשפות רבות, אני בטוחה שלא מופיעות השורות וההגיה בארמית ועברית לאלו הקוראים את תירגום הספר! הרבה מסירות יש להודים כלפי האלים, אבל כל המסקנות לכל בעיה ושאלה שיש לנו כבני אנוש מסתכמת במציאת המדריך שיוביל אותנו בדרך הנכונה. והדרך הנכונה היא תמיד אותו אל.... לפחות בתרגום הזה. הספר אפילו מודה (בתקציר) שהספרות ההודית כולה מצורה על פניה למורי רוחני שישחרר את הפונים אליו ממבוכי החיים שמשולים לאש שפורצת ביער מבלי שמישהו יצית אותו. הדימויים אמנם יפים כמו בשירה, וצבעוניים מאוד, אבל הספר כולו מהלל את קרישנה, ונותן פחות תשובות "אמיתיות". אני מניחה שעבור אדם מאמין זה לא משנה איזה סר ינתן לו, הדברים יהיו הגיונים לחלוטין. ואולי בגלל שמדובר בתרבות שונה כל כך. בכל זאת הייתי מעדיפה שפה יותר יומיומית וכל הציטוטים בהם מתחיל פק לא ממש עזרו לי, מפני שאני לא יודעת מיהו ג'נארדנה או בנדיסימהה פוראנה, למרות שכך נכתב הספר היה נחמד אם היו כוכביות למטה שמבהירות מי זה מי. וישום הספר גם במצבים שנראים לי סבירים כמו עצירה של הדברים, התמודדות ולמידה של עצמך (ביהדות זו התבודדות) לא ניתנת "למי שאינו בקי ומאומן בפילוסופיה של תודעת הקרישנה". למעשה הספר ממש מבטל כל אדם שאינו חלק מהתפיסות שלו, ואפילו אנשים חכמים נקראים "מתחזים" מפני שבהם מסרבים לפעול באופן מסוים. אז ויתרתי מהר מאוד, ואני לא סבלנית יותר כלפי גזענות הודית מחליאה. דילגתי על ההתחלה והתקצירים (עד פרק 4) והגעתי לאמצע הספר, פרק 7 ידיעת המוחלט.”

“את הספר הכרתי דרך מורה לבהגוד גיתא, שדיבר על הנחות היסוד של הגיתא, ושל הפילוסופיה של היוגה בכלל. בהתחלה לא ממש ידעתי איך לגשת לספר, אבל אחרי מספר שיעורים התחלתי להבין כמה מושגי יסוד וניגשתי לספר. קראתי פה ושם אבל עדיין לא ממש הצלחתי להבין. בכל זאת, המשכתי ללכת לשיעורים על הבהגוד גיתא. רק אחרי שהתחלתי לעשות מדיטציה באופן קבוע, התעורר בי הרצון להבין את הבהגוד גיתא ואז התחלתי לקרוא אותה מהדף הראשון ועד לאחרון. אני חייבת לציין שזו הייתה חוויה שאני לעולם לא אשכח. הכול פיתאום התחבר, הנשמה היא נצחית, הגוף הוא חולף, העולם החומרי הוא השתקפות, המימד הרוחני, תהליך השינוי של התודעה ואיך כל זה רלוונטי לכל עשייה שלי. ספר מרומם תודעה בצורה יוצאת דופן. עד היום אני יום יום קוראת את הבהגוד גיתא שוב ושוב ותמיד מקבלת תובנה לגבי עשייה, טבע העצמי ותודעה. למי שלא מוצא עדיין גישה לידע הזה, אני ממליצה להתחיל מהספר "מתאווה לאהבה - שיחות על הבהגוד גיתא" של דורית לובן. זו המהדורה החדשה, התרגום החדש לדעתי פשוט מעולה, נעים ,זורם וברור.”