“על פניו, ספר זה ניראה כמהדורה שניה של הזהו אדם , של פרימו לוי. אולם קריאה מעמיקה , מעמידה בפנינו כמה תובנות ישנות- חדשות , שיש רבים בינינו שמתעלמים מהם, מפחד של פגיעה ב״ יחידיות״ השואה. השואה בלעדית שייכת לנו, ואל להם לגויים להעיז ולנסות לקחת מאיתנו את השואה ״שלנו״. רובר אנטלם, שבינו ובין ליהדות אין ולא דבר, דוקא היה עד לחלק מהשואה שלנו, ואולי אפילו לאותם חלקים ב״ פיתרון הסופי״, שכל כך הרבה ה”

“וואו, איך מתחילים? ברוב,אם לא בכל,מסמכי וספרי שואה שקראתי רכשתי ידע היסטורי עובדתי או סיפורים אנושיים קורעי לב ובלתי נתפסים. בשונה,הספר הזה עבורי הוא יותר מסמך אנתרופולוגי ופילוסופי.ושלא תהיה טעות-הוא לא פחות קורע לב אבל בהחלט פחות מעורר רחמים ויותר מעורר מחשבה. את הספר כתב רובר אנטלם, אסיר פוליטי צרפתי ששהה תשעה חודשים במחנה עבודה, וכבר מההקדמה שכתב הוא עצמו אפשר להבין."כשאני אומר שהרגשנו”

“על פניו, ספר זה ניראה כמהדורה שניה של הזהו אדם , של פרימו לוי. אולם קריאה מעמיקה , מעמידה בפנינו כמה תובנות ישנות- חדשות , שיש רבים בינינו שמתעלמים מהם, מפחד של פגיעה ב״ יחידיות״ השואה. השואה בלעדית שייכת לנו, ואל להם לגויים להעיז ולנסות לקחת מאיתנו את השואה ״שלנו״. רובר אנטלם, שבינו ובין ליהדות אין ולא דבר, דוקא היה עד לחלק מהשואה שלנו, ואולי אפילו לאותם חלקים ב״ פיתרון הסופי״, שכל כך הרבה ה”

“וואו, איך מתחילים? ברוב,אם לא בכל,מסמכי וספרי שואה שקראתי רכשתי ידע היסטורי עובדתי או סיפורים אנושיים קורעי לב ובלתי נתפסים. בשונה,הספר הזה עבורי הוא יותר מסמך אנתרופולוגי ופילוסופי.ושלא תהיה טעות-הוא לא פחות קורע לב אבל בהחלט פחות מעורר רחמים ויותר מעורר מחשבה. את הספר כתב רובר אנטלם, אסיר פוליטי צרפתי ששהה תשעה חודשים במחנה עבודה, וכבר מההקדמה שכתב הוא עצמו אפשר להבין."כשאני אומר שהרגשנו”