ביקורת ספרותית על רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - החלטות בתנאי משבר מאת מיכאל הרסגור
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 במרץ, 2020
ע"י פרל


הספר "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים" (הוצאת דביר, 2010) שכתבו הפרופ' מיכאל הרסגור והד"ר אהוד פוקס הוא ספר היסטוריה רציני וקליל כאחד. המחברים, הראשון היסטוריון בעל שם והשני מומחה לתורת קבלת החלטות. השניים בחרו לנתח שורת מערכות צבאיות במהלך ההיסטוריה ואת המנהיגים והמפקדים שפעלו בהם. המחברים כתבו במבוא כי בחרו במלחמות, אף שניתן היה לבחור במהלכים מדיניים אחרים ובהם התמודדות עם משבר כלכלי וכדומה, "כי בהן לא רק מתקבלות החלטות שחורצות גורלות, הן מתקבלות מהר ותוצאותיהן ניכרות מהר גם הן. מדד הדם משקר לעתים נדירות בלבד, ובדרך כלל, אם כי לא תמיד, ברור מי המנצח ומי המפסיד" (עמוד 14).

פרק מרתק נוגע לאופן שבו פעל נפוליאון בונפרטה במערכות יינה ואוורשטאט בשנת 1806. נפוליאון היה חייל מצטיין. כשהיה סרן צעיר בתותחנים, בעת המצור על טולון המלוכנית ב-1793 הוא הגה תוכנית להכריע במהירות את העיר. נפוליאון, ״שהבין טוב מאוד בארטילריה, ידע שהמפתח לניצחון הוא הצבת התותחים המהפכניים על שולחת אגייט הגבוהה, החולשת על נמל טולון, והביא לניצחון מזהיר" (עמוד 19). 

פרק מרתק אחר בספר נוגע למערכה שניהל הצבא הגרמני לכיבוש צרפת ב-1940, במלחמת העולם השנייה. שם החל לבוא לידי ביטוי מי שהתאורטיקן והפרשן הצבאי הבריטי באזיל הנרי לידל הארט הגדיר כמוכשר מכל הגנרלים הגרמנים, אריך פון מנשטיין. בספר מתואר כיצד התקבלה למעשה ההחלטה על "מקרה צהוב" – תוכנית הפלישה לצרפת, וכיצד מנשטיין, היה האיש השגה את התוכנית להטעות את הצרפתים והבריטים "באמצעות החדרת רוב דיוויזיות השריון דרך הארדנים, כך שהצרפתים לא יזהו תחילה ששם המאמץ הגרמני העיקרי" (עמוד 154). 

מנשטיין, קצין חי"ר שלחם במלחמת העולם הראשונה ושימש בראשית מלחמת העולם השנייה כראש מטהו של הגנרל רונדשטט, מפקד קבוצת הארמיות A, הצליח, כנגד רצון המטכ"ל, לשכנע את היטלר לקבלה. בראשית המערכה בצרפת נשאר מנשטיין מאחור "ופיקד על קורפוס חי"ר שלא היה לו כל תפקיד בשלב הראשון של תוכניתו שלו. בשלב השני של המבצע השתתף מנשטיין בלחימה עם הקורפוס שלו והגיע ראשון לסיין ולעמק הלואר. חיילי החי"ר שלו עברו מרחקים גדולים מאוד בימי הלחימה, והוא הוכיח את עצמו גם כמפקד קורפוס מעולה, ולא רק כראש מטה חושב" (עמוד 156).

גם להחלטות קריטיות בתנאי משבר כאן אצלנו ובהיסטוריה הקרובה נדרשו המחברים וניתחו את ההחלטות המוצלחות והגרועות של מנהיגי מדינת ישראל בעשור האחרון. כשניתחו את קבלת ההחלטות של הצמרת הצבאית והמדינית באינתיפאדה השנייה לא התעלמו מכך שזהותם ורקעם של הקברניטים הכתיבה את המדיניות ולא רק האירועים עצמם. כך למשל, עמדו המחברים על חשיבות הרמטכ"ל בראשית האינתיפאדה השנייה, שאול מופז. הוא וסגנו יעלון (שגם החליף אותו לאחר "מבצע חומת מגן") היו דמויות מפתח לצד ראש הממשלה השרון בהתמודדות עם מלחמת הטרור הפלסטינית. מופז, שעם גיוסו התנדב לצנחנים, נכשל שלוש פעמים במבדקי קצונה. הוא התקבל לקורס לבסוף, לאחר שפיקד כמ"כ על התקלות מוצלחת במחבלים בבקעת הירדן. את הקורס סיים "בהצלחה רבה, ועשה מסלול קרבי מרשים אחר כך: מפקד סיירת צנחנים, סגן מפקד סיירת מטכ"ל, מח"ט הצנחנים. הוא קיבל את תפקיד הרמטכ"ל בין היתר כי יצחק מרדכי, שר הביטחון לא סבל את סגן הרמטכ"ל מתן וילנאי. מופז התכונן היטב לאינתיפאדה השנייה וחסך בהכנה זו הרבה הרוגים" (עמוד 322). יעלון, אגב עבר מסלול שירות דומה מאוד לזה של מופז בצנחנים כמו גם בתפקידים בצבא הגדול. 

המחברים ניתחו גם את "מבצע עופרת יצוקה" ומצאו כי ממשלתו של אהוד אולמרט הציגה עקומת למידה טובה לאור כשליה במלחמת לבנון השנייה. המבצע היה מוגבל בהיקפו וביעדיו, והצבא הופעל באופן ממוקד ויעיל. מנגד, יש לציין שחלק מהצוות הביטחוני הבכיר התחלף ולצד שרת החוץ ציפי לבני ורה"מ אהוד אולמרט, היו עתה שר הביטחון אהוד ברק, שבשירותו הצבאי היה "מפקד סיירת מטכ"ל" (עמוד 318), מג"ד ומח"ט שריון, אוגדונר, אלוף פיקוד ורמטכ"ל, ולצדו הרמטכ"ל גבי אשכנזי, יוצא חטיבת גולני, שהחליף את דן חלוץ, איש חיל האוויר. הממשלה אמנם אישרה הפעם מבצע קרקעי אך הקפידה, למשל, לגייס כוחות מילואים מבעוד מועד ולהכינם לתרחיש חמור יותר. "הפעם פעל הצבא הישראלי טוב יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה, וגם האויב שניצב מולו היה מאומן הרבה פחות" (עמוד 331). החלטת הממשלה בראשות אולמרט נראית למחברים צודקת, אחראית ומתחייבת. להערכתם, "נראה שב"מבצע עופרת יצוקה" פעלה ממשלת ישראל באופן שקול ואחראי הרבה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה. מבצע זה הסתיים ללא הרוגים רבים וללא כישלונות. יש לומר זאת לזכות הצבא, ובמיוחד לזכותו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהעלה את רמת האימונים ביחידות השדה" (עמוד 333).

סיפורי המערכות, על האנשים שהתגלו בהן במלוא אנושיותם, קטנוניים וענקי רוח, מתוארים בשפה קולחת ומלאת הומור, וכוללים אנקדוטות משעשעות וטרגיות על חולשות אנוש וניצחון הרוח. לתפיסת הכותבים כך ניתן לחבר את הקוראים ביתר שאת לסיפור ההיסטורי, שכן "יכול להיות שהשילוב הזה, בין מלחמת החורף הפינית לסטרפטוקוק בגרונו של סטאלין, יחזיק את קוראינו ערים לעוד כמה דקות, ויהיה זה שכרנו", (עמוד 11) כתבו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ספר בינוני -
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה מצויינת!
הספר בהחלט נשמע מסקרן!
מורי (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה להלל.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ