“סקירה זו מהווה את הפרק השלישי במיני-סדרה שזכויותיה נמכרו זה מכבר לHBO, "פסבדון סוקר את הביבליוגרפיה של תומאס פינצ'ון". כעת אני ניגש ביראה גדולה אל הפינצ'ון האהוב עליי, המענג מכולם, Mason & Dixon. * מתישהו במהלך שנותיי כקורא דו-לשוני, הגעתי למסקנה הבאה: אנגלית זו שפה שפונה אל השכל, בעוד שעברית מדברת ישירות אל הלב. אני יודע, אני יודע. מסקנה לא חכמה במיוחד, נכון? ובטח שאני, דובר עברית מלידה, לא א”

“סקירה זו היא הצעד השני בפרויקט האישי שלי להעמיד שורת סקירות כחול-לבן לגוף עבודתו המתעתע (בלשון המעטה) של הסופר האמריקני תומאס פינצ'ון. V הוא רומן ביכוריו, ובמובנים רבים הוא גם העוף המוזר במשפחה, שכן לפרקים הוא נושק לשלמות סיפורית, אך בו זמנית חסרה בו קוהרנטיות בסיסית, אפשר אפילו להגיד חסרה במופגן. כל ניסיון לפרוש את סיפור העלילה על ציר זמן מסודר ילך לאיבוד במבוך הדמויות, התקופות ההיסטוריות, הרפרנס”

“WASTE וכיתובים שונים מתוך הפרופוגנדה של רדיוהד הביאו אותי לחפש את הספר הזה. המעריצים האדוקים של הלהקה תמיד תהו מה הכיתוב אומר.. "As far back as "The Bends," all the liner notes to Radiohead albums direct fans to write them in care of "W.A.S.T.E., P.O. Box 322, Oxford OX4 1EY." W.A.S.T.E., as students of contemporary literature will know, comes from Thomas Pynchon's 1965 dystopian novel The Cryin”

“קטונתי מלכתוב ביקורת על ספר זה. התחלתי לקרוא ספר זה כי חששתי לקרוא את ספרו החשוב, המאוחר יותר, של תומס פינצ'ון - Gravity's Rainbow - שיצא לו פירסום של ספר קשה במיוחד לקריאה. קוראי הספר - כך קראתי במאמר ביקורת שקראתי על הספר - מתחלקים למעריצים מושבעים ולכאלו שלא הצליחו לסיים את קריאת הספר. באותו מאמר קראתי המלצה לקורא הזהיר להתחיל קודם בקריאת הספר הזה - V. לכן התחלתי קודם בספר זה. לדאבוני - לא הצל”

“סקירה זו מהווה את הפרק השלישי במיני-סדרה שזכויותיה נמכרו זה מכבר לHBO, "פסבדון סוקר את הביבליוגרפיה של תומאס פינצ'ון". כעת אני ניגש ביראה גדולה אל הפינצ'ון האהוב עליי, המענג מכולם, Mason & Dixon. * מתישהו במהלך שנותיי כקורא דו-לשוני, הגעתי למסקנה הבאה: אנגלית זו שפה שפונה אל השכל, בעוד שעברית מדברת ישירות אל הלב. אני יודע, אני יודע. מסקנה לא חכמה במיוחד, נכון? ובטח שאני, דובר עברית מלידה, לא א”

“סקירה זו היא הצעד השני בפרויקט האישי שלי להעמיד שורת סקירות כחול-לבן לגוף עבודתו המתעתע (בלשון המעטה) של הסופר האמריקני תומאס פינצ'ון. V הוא רומן ביכוריו, ובמובנים רבים הוא גם העוף המוזר במשפחה, שכן לפרקים הוא נושק לשלמות סיפורית, אך בו זמנית חסרה בו קוהרנטיות בסיסית, אפשר אפילו להגיד חסרה במופגן. כל ניסיון לפרוש את סיפור העלילה על ציר זמן מסודר ילך לאיבוד במבוך הדמויות, התקופות ההיסטוריות, הרפרנס”

“WASTE וכיתובים שונים מתוך הפרופוגנדה של רדיוהד הביאו אותי לחפש את הספר הזה. המעריצים האדוקים של הלהקה תמיד תהו מה הכיתוב אומר.. "As far back as "The Bends," all the liner notes to Radiohead albums direct fans to write them in care of "W.A.S.T.E., P.O. Box 322, Oxford OX4 1EY." W.A.S.T.E., as students of contemporary literature will know, comes from Thomas Pynchon's 1965 dystopian novel The Cryin”

“קטונתי מלכתוב ביקורת על ספר זה. התחלתי לקרוא ספר זה כי חששתי לקרוא את ספרו החשוב, המאוחר יותר, של תומס פינצ'ון - Gravity's Rainbow - שיצא לו פירסום של ספר קשה במיוחד לקריאה. קוראי הספר - כך קראתי במאמר ביקורת שקראתי על הספר - מתחלקים למעריצים מושבעים ולכאלו שלא הצליחו לסיים את קריאת הספר. באותו מאמר קראתי המלצה לקורא הזהיר להתחיל קודם בקריאת הספר הזה - V. לכן התחלתי קודם בספר זה. לדאבוני - לא הצל”