"נסיכה קטנה... אתם עומדים לסיים עם זה? כי אי אפשר כבר להאריך" אמרה הספרנית.
"כן, הוא קורא את זה ממש ברגע זה..." הצבעתי לכיוון הכללי בו ישבו שני הגדולים שלי שקועים כל אחד בספרו.
"לקח לי קצת זמן לשכנע אותו" הוספתי "שספר בשם "נסיכה קטנה" יכול להתאים גם לבנים..."
"אה!" צהלה הספרנית "התפלאתי באמת כשאמרת הוא, טוב, בואי ננסה בכל זאת להאריך איכשהו..."

כן, זה לקח קצת זמן, וקצת הקראה שלי, אבל בסופו

לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, חיו להם ארבעה אחים:
הלורד הקטן, נסיכה קטנה, הנסיך האובד וסוד הגן הנעלם.

קל לראות שבמשפחה המאושרת והאצילית הזו היה ילד אחד שחרג מהתבנית.
לא התאים.
היה קצת אחר.

כן, סוד הגן הנעלם לא מתאים למשפחה המלכותית-מינימום-אצילית הזו.
ושלא במפתיע, מרי לנוקס, הגיבורה שלו, איננה מלאכית קטנה בדמות ילדה, והיא תעבור תהליך של שינוי והתפתחות במהלך הספר, בניגוד לגיבורי שלושת הספר

בין קלטות דיסני ודרימוורקס בהן היתי צופה הלוך ושוב, לאורך ולרוחב על בסיס כמעט יומיומי, נקלעו לאוסף הסרטים הביתי שלנו סרטים מצוירים שיצאו בישראל דרך חברת "קלסיקלטת".
באופן מכליל אבל כן לחלוטין אומר שרוב הסרטים בקלטות הללו היו אפלים ומפחידים. אגדות מוכרות לכולם כמו "היפהפיה הנרדמת", "כיפה אדומה" ו"ג'ק והאפונים", אפילו "דרקולה" היה שם (בררר) – זכו לאיורים די מכוערים (בלי להעליב) ולא אסתטיים כמו ה

הלכתי לספרייה, אומנם היה זה יום שמשי ושטוף שמש אך בחרתי את הספר הזה, שמספר על יום גשום במיוחד.
אני פשוט אוהבת את הספר הזה! הוא כל כך מרגש וכל כך אמיתי יש בו כריכה מצוינת, מילים גבוהות, אני פשוט רואה את עצמי כשרה קרו הקטנה והמסכנה.
כאלו ספרים אני אוהבת! כאלו שאני יכולה לראות בראשי את המתחרש בפנימייה, ולמרות התמונות שאין כל כך הרבה וזה נפלא בעיניי יש את הדמיון של החדר של שרה, לדמיין את שרה בעצמנו.

אני עצמי קראתי את הספר באנגלית, כשהייתי יותר קטנה כדי לאמן את האנגלית שלי.
והספר ריגש אותי מאוד. גם באנגלית.

את מותו הכבד של אביה, קראתי בדמעות.
את החיפושים של מיסאטר קורמייקל ומיסטאר כריספורד קראתי ברגשות מעורבים.


אבל יותר מכל ריגש אותי כשרה הלכה בשלג, ומיס מינצ'ין צעקה עליה אבל שרה ענתה בביטחון.


<mark>פרנסס הודג'סון ברנט</mark> לדעתי היא כותבת נפלאה. זה הספר היחיד שקראתי, ששלה. אבל בהמשך אני

יש ימים כאלה שכל מה שאני רוצה זה להיכנס עם ספר מתחת לפוך ולא לצאת משם. בימים כאלה אני רוצה ספר מוכר ואהוב, כזה שקראתי לפחות עשר פעמים, כזה שבעצם מספיק לחבק ולא ממש לקרוא, כי הרי אני כבר מכירה אותו בעל פה.

לפני כמה ימים, בדיוק ביום כזה בו לא התחשק לי להתמודד עם העולם, לקחתי איתי את "נסיכה קטנה".
זהו סיפורה של שרה קרו, בת תפנוקים קטנה ויתומה מאם שגדלה בהודו תחת השלטון הבריטי הקולוניאליסטי, המובא

ספר מתוק. קיבלתי כהמלצה מבת של חברה שלי ^_^
אהבתי מאוד את הצוהר לתקופה, עולם המבוגרים כפי שהוא נצפה ע"י הילדים, קודרות וצרות המרחב הבנוי יחסית לכוח המרפא של הטבע.
תרגום נהדר

קיבלתי עבודה בספרות לחופש. בטח תגידו: "מה, קוראת נלהבת כזו, בטח לא תהיה לך שום בעיה לכתוב דו"ח על ספר."
הקטע הוא שלא אמרו לנו על איזה ספר להכין את העבודה. הרעיון הוא שנקרא לפחות ספר אחד בשנה, ואם אפשר אז גם משהו חינוכי מ"מצעד הספרים". הלכתי לספריה והעפתי מבט בספרי המצעד. היו שם כמה ספרים שבהחלט הייתי מכניסה הביתה (וגם ספרים שהייתי משאירה על מדף נידח בלי שום חרטה), אבל אני כבר החלטתי: אני רוצה להכ

ואו ספר מדהים!ספר חמוד להפליא ישר מתאהבים בדמות הראשית בספר!!!לא יכולתי להניח את הספר מהידיים עד שסיימתי לקרוא!!!ממליצה בחום!!!