****




מה אני אגיד לכם. אולי ב-1932 הספר הזה היה מהפכני, פורץ דרך, עתידני, מאתגר וחתרני. ייתכן שהילת המהפכנות השתמרה עד לפני כמה עשורים, אבל בעיניים של קורא עכשווי (קונטמפורני) שקרא קצת מדע בדיוני ופנטזיה, שעבר את זילאזני ואת סקאלזי, את פרנק הרברט ואת אסימוב, אני חייב להגיד שכבר בעמודים הראשונים חשתי רפה ומאוכזב, וזה לא השתנה גם אחרי מאתיים עמודים. יש כאן דיס/אוטופיה עבשה עם רעיונות שתאריך

בגיל ההתבגרות ואולי מעט לאחר מכן התעניינתי בנסתר. מהו הנסתר?

אלו הם טקסטים מסוגים שונים - סיפורים, חוכמות עתיקות, שירה ושיטות פילוסופיות, שהמשותף לכולם הם שלושה עקרונות: האמונה כי המציאות טומנת בחובה הרבה יותר מכפי שנראה לראשונה, הטענה כי ממשות נסתרת זו נגישה רק למעטים שיעשו מאמץ רב על מנת להשיגה ולבסוף דרך מסירה, כלומר שפה, שיטה, או מעשים, שמנוסחים באופן מעורפל וחמקמק.

באותה תקופה, גילתי ס

ספר המדע הבדיוני הנבואי ביותר של המאה העשרים. ספר שקשה לקרוא ולהישאר שמח וטוב לב. הוא נכתב לפני כמעט מאה שנה, אבל הוא הולך ונעשה רלוונטי יותר מיום ליום. <mark>אלדוס האקסלי</mark> כתב את עולם חדש מופלא בשנת 1931 (ראה אור ב- 1932 ), כשהקומוניזם והפשיזם כבר התבססו בברית המועצות ובאיטליה, כשהנאציזם עמד לתפוס את השלטון בגרמניה, כשיפן המיליטריסטית יצאה למלחמת כיבוש בסין, וכשהעולם כולו היה נתון בשפל כלכלי עמוק. ובכל

״עולם חדש מופלא״ מאת <mark>אלדוס האקסלי</mark> הוא בעיניי אחד הספרים המטרידים ביותר שנכתבו על האפשרויות הטמונות בעתידו של המין האנושי. החברה המתוארת בו אינה נשלטת באמצעות פחד או אלימות גלויה, אלא באמצעות הנאה, הרגלים מגיל צעיר ושליטה עמוקה בתודעה. בני האדם אינם מורדים, משום שהם מאולפים לאהוב את מקומם בעולם.
גם שם הספר אינו מקרי. הוא לקוח מהמחזה ״הסערה״ של שייקספיר, שם נאמרת הקריאה בהתפעלות תמימה. אצל האקסלי או

בסוף השבוע האחרון הגיע מצבי לשפל המדרגה. מלאי הספרים בבית הלך ואזל, ויחד עם הספריה המוצפת והסגורה, האיום בבצורת שבתית נטולת ספרים הפך להיות יותר ויותר ממשי. ושבת בלי ספרים, היא כמו שבת חורפית בלי חשמל. או כמו סעודת שבת נטולת חמין. בסופו של דבר השניים האחרים דווקא קרו, לדאבוני הרב, אבל לספרים הקדמתי רפואה למכה.

לצורך כך פשטתי על הספריה של אחי. ושם, בינות לספרי יעץ במדעי המחשב, ספרי היסטוריה מלחמ

<mark>אלדוס האקסלי</mark> הוא סופר וגם מסאי, כפי שמציינת הכריכה הפנימית של הספר. כשזוכרים גם את העובדה השנייה, מבינים למה העלילה בספר היא בעיקר תירוץ כדי להעביר רעיונות שהוא מאמין בהם. אין כמעט התרחשויות, אין ממש מתח, אין תפניות בעלילה או שיאים כלשהם. יש בעיקר תיאורים, מפי דמויות שונות באמתלות שונות, של חברה אידיאלית מבחינתו. חברה זו מבוססת על רעיונות שהוא היה רוצה שהאנושות תאמץ לפני שיהיה מאוחר מדי, או אפילו

ספר חובה, ללא ספק.
עולם חדש מופלא הוא אחד מספרי הדיסטופיה המשפיעים ביותר בכל הזמנים, ובמידה מסוימת מהווה את הנגטיב של 1984.
הספא עוסק בעולם מתירני, עולם מלא תענוגות וללא דאגות, בו כולם מצורכים באופן קבוע סם ללא תופעות לוואי בשם הסומא ומין הוא למטרות הנאה בלבד.
על עולם זה מסתכל פרא אדם מ"שמורה" אינדיאנית אליה עוד לא הגיעה ה"ציוויליזציה", בתחילה בהתלהבות ולאחר מכן רואה את העולם החדש והמופלא כסיוט

"דמיין שאין גן עדן
וגם לא גיהנום
שרק שמיים תכלת
פרושים שם במרום
דמיין עולם של שקט
אין זה כבר חלום
דמיין אדם בלי פחד
חופשי מדאגות
ואנשים ביחד
זורמים ללא גבולות
פשוט חיים בנחת
עם אותן המשאלות"
(דן אלמגור מתרגם את Imagine של ג'ון לנון)

כולם משווים את הספר הזה ל"1984". לי הוא הזכיר את השיר הזה, הרבה יותר.

קם אדם, <mark>אלדוס האקסלי</mark>, ב-1931, הרבה לפני המתירנות המינית של שנות ה-60

נבואה קודרת לגבי העתיד.
<mark>האקסלי</mark> מצייר עולם בו האדם בא על סיפוקו בכל צרכיו הגשמיים ביותר, ועובר תהליך הטמעת תפקידים ומעמדות כבר בגיל הרך.

המערכת שאקסלי מצייר הינה מובנית לחלוטין, אלא שצץ פליט תרבות במהלך הסיפור וגורם לבילבול.

אני חושב ש<mark>האקסלי</mark> האמין שמערכות כמו הנאציזם והקומוניזם יובילו ליצירת מערכת שכזו, אבל כמו שאנחנו רואים במציאות של היום כמעט ואין תבניות מחשבה כאלו שכבשו עמים שלמים ומגזר