תמיד תהיתי איך 2 סופרים מצליחים לכתוב יחד ספר. אחד אחראי על העלילה ואחד על הדמויות ? כל אחד כותב פרק אחר ? עמוד עמוד ? מילה מילה ? בכל מקרה, מדובר בספר שנכתב בשיתוף פעולה בין <mark>רוג'ר זילאזני</mark> ופרד זאברהאגן, אין לי מושג מי עשה מה אבל התוצאה בהחלט קוהרנטית ומגובשת. נראה לי שהספר הוא אחד מהמוקדמים בז'אנר הסייברפאנק (יצא ב-1982, כמה שנים לפני הקלאסיקות הגדולות של הז'אנר) - גיבור הספר מגלה לפתע שהזהות שלו

Roger Zelazny - the chronicles of Amber & The second chronicles of Amber




אחת לכמה זמן אני אוהב לחתוך ממחוזות הספרות המוכרים לי לכאלו שאני מתמצא בהם פחות. הדבר מספק משב רוח רענן ומפתיע בחלק לא קטן מהמקרים. לא יודע מה נכנס בי שהחלטתי לקחת את שני הכרכים של אמבר מאת <mark>רוג'ר</mark> זלאזני. הם מאגדים בתוכם עשרה ספרים.
בכרך הראשון - אמבר: מלך, נסיך, יורש - מובאים חמשת הספרים בחלקה הראשון של הסדרה: תשעה

וואו, זה היה ארוך.
התחלתי לקרוא את הספר הזה לפני חודש וחצי בערך, והיו לא מעט רגעים שחשבתי לוותר, אבל מכיוון שאני לא הטיפוס הוותרן (לפחות בקריאת ספרים) חרקתי שיניים והמשכתי.
<mark>רוג'ר זילאזני</mark>, אחד מסופרי המד"ב הקלאסיים, ידוע בעיקר בזכות סדרת ספרי "אמבר", סדרת ספרי פנטסיה המתארת חבורת אלים קטנוניים שנלחמים זה בזה ביקום עצום ומסועף, שכולל עולמות שונים ומשונים (ובהם גם העולם שלנו). זילאזני חובב גדול של

<mark>רוג'ר זילאזני</mark> כסופרים רבים אחרים מאותה תקופה החל מכתיבת סיפורים קצרים למגזינים שונים
בן אלמוות הוא ספרו הראשון,שנכתב ב-1954 ותורגם לעברית בזכות תמיכתם של חברי "מחתרת המד"ב"
הספר מציג סיפור מסע בסגנון מסעות הספארי שנעשו בתחילת המאה ה-20 על ידי חוקרים שונים לאפריקה והספר האמריקאי,
ודרך סיפור המסע והרהוריו של הגיבור,
הסופר מציג תמונה נוסטלגית יפיפייה על חייו של הגיבור ודרכם על סך ההיסטוריה האנוש

התיאוריה המדעית לפיה יתכנו מספר יקומים מקבילים באותו מרחב מסעירה את עולם המדע הבדיוני כבר תקופה ארוכה. הספר הקצר הזה עוסק אף הוא בעניין הנ"ל.
גיבור הספר הנו ילד עם נטייה זאבית, שגדל בבית גדול בדרום ארצות הברית יחד עם משפחתו המשונה ורבת הכישרונות העל טבעיים. הבית מהווה צומת בין יקומים שונים, והמשפחה משמשת כיחידה אחראית / מפקחת על היקומים הללו והנעשה בהם.
העלילה עוקבת אחר גיבור הסיפור, אחותו למחצה

****





גאוני.

ממש. כלומר, אולי כל ספר שקוראים אפשר לשייך לסוגה או לזרם או לסגנון, אבל כאן, אני ממש לא יודע. לקחת את היצירה המטורללת הזאת ולקרוא לה "מדע בדיוני" כי היא מתרחשת, נגיד, באחד העתידים הבלתי אפשריים של עולמנו וכי יש לה זיקה לעתידנות וטכנולוגיה ובני האדם וכדור הארץ, יהיה עלוב וטיפשי כמו לכנות את מלחמת האזרחים בסוריה "אי הבנה מקומית". זה לא מדע בדיוני, פשוט כי זה לא העניין פה בכ

בקבוצות אחרות במרשתת הספר הזה מפורסם. קצת מוזר שהקהל שלו באתר מאוד קטן.
זה ספר פולחן שהרבה אנשים חוזרים וקוראים בו בחודש אוקטובר. המשפט הזה היה חלק מהסיבה שהתמהמתי להגיע אליו.
הסיבה השניה היא שבעברי ניסתי את תשע נסיכים לאמבר ולא התחברתי אליו – אני לא מרבה לתת הזדמנות שניה לסופר שלא אהבתי , אולי אני צריך לשנות את הגישה.

שמעתי את הספר באנגלית אז אין לי מושג איך התרגום. האודיו היה מעולה ויש הרבה

הספר הרביעי בסדרת "אמבר" המעולה של <mark>רוג'ר זילאזני</mark> לא מבייש את קודמיו - עלילה מותחת, מרתקת, ומסובכת. ב"ידו של אוברון" חלק מהתעלומות נפתרות. זילאזני חזק בסופים, וגם הסוף של הספר הזה הוא מהטובים שקראתי.

כמו רבים שכתבו כאן לפני, גם אני חושב שסדרת ספרי אמבר של ז'ילאז'ני, היא אחת הסדרות הקלאסיות של הפנטזיה לדורותיה. עשרת ספרי הסדרה המופלאה הזו, שמתחילה בספר "9 נסיכים לאמבר", רוכזו על ידי ההוצאה בשני כרכים עבים. זאת, בנוסף למהדורות הרגילות של 10 ספרים נפרדים. חזרתי וקראתי לא מזמן את החמישיה הראשונה של הספרים, ונהניתי מאד. כמעט כמו בפעם הראשונה שקראתי אותם, בזמן שהייתי נער. כמו יין טוב שמשתבח עם הזמן,