חיים גראדה

חיים גראדה

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (42):
יום אחד, קריאה, יידיש, כללי, ספרות טובה, יהודים ויהדות, חיים ומוות בספריה לעם - הספרים הטובים ביותר שיצאו בסדרת הספריה לעם של הוצאת עם עובד, רוצה לקרוא, ספרות מתורגמת , לקריאה, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, קְרִיאַת יַם סוּף, השונה פרקו, לרכישה בקרוב ולקריאה מחדש, תשעב, ספרים לקריאה עכשיו, עם עובד, 3ג-סלון, ספרים שצריך לתרגם או להוציא מחדש, עוד ...
1.
תנועת בעלי מוסר בליטא ובפולין מתוארת בתנופה רבה ברומן מרתק ומרגש ביותר. תמונה בלתי רגילה ומקפת ביותר של החיים התרבותיים בליטא ובפולין דרך עיניו של ראדש הישיבה צמח אטלס, בעל המוסר הקיצוני וטרוף היצרים, חצוי הנפש, המתענה בספקות אשר כפסע בינם לבין הכפירה, מפשפש באכזריות במעשיו ובהרהוריו, וכולו טרף לחרטה. לעומתו זורחת מן הצד דמותו של איש מידות, ה'מחזה אברהם' הוא 'החזון איש'-על רקע הישיבה וסערת היצרים האנוכיים של בחוריה. אחד הספרים הדרמטיים הטובים ביותר בנושא. חיים גראדה נולד בשנת 1910 בוילנה. מראשי החוג 'יונג וילנע'. בימי מלחמת העולם-השנייה היה פליט ברוסיה. מ-1948 בארה"ב. שירתו וסיפוריו מוסבים על יהדות פולין בכלל ועל וילנה בפרט ומתארים את העבר הנפלא שאבד. תיאר בספריו את עולם הישיבות של תנועת המוסר בשירו האוטוביוגרפי 'מוסרניקעס' 1939. ברומן 'צמח האטלס' ו'מלחמת היצר'-את יהדות וילנה ב'דער שול הויף-חצר בית הכנסת) ב'עגונה' ועוד. את חיי הפליטים בברית המועצות באוסף השירים 'פליטים'-1947. לקובץ השירים 'עם גופתך על זרועותיי' המוקדש לאשתו שנספתה העניק משמעות לאומית. את אמו הנציח בשירים ליריים וגם בספר 'שבתותיה של אמא. הספר נכתב במקורו ביידיש ויצא לאור בלוס אנג'לס ב-1967. חלקו השני יצא בניו יורק ב-1968. הוא תורגם לעברית על ידי א"ד שפיר, ויצא לאור בשנת 1968 בהוצאת עם עובד. חלקו השני של הספר יצא בעברית בשנת 1971 תחת השם מלחמת היצר. הספר זכה בפרס האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות....

2.
ב"מלחמת היצר" שהוא כרומן בפני עצמו, נפתחת מערכה חדשה בדרמה העמוקה של צמח אטלס חצוי הנפש,המתענה בספקות אשר כפשע בינם ובין הכפירה, מפשפש באכזריות במעשיו ובהרהוריו, וכולו טרף לחרטה. לעומתו זורחת מן הצד דמותו של איש המידות, ה"מחזה אברהם" הוא ה"חזון איש" - על רקע הישיבה היצרים האנוכיים של בחוריה. חיים גראדה מגיע כאן לשיא כוחו הדרמתי בסיפור ובתיאור הגלריה העשירה של טיפוסיו....

3.
העגונה חיים גראדה דרמה אנושית סוערת על רקע וילנה היהודית שבין שתי מלחמות העולם. תיאור פרשת המחלוקת החריפה בעניין התרת עגונה, מחלקות שנסחפים לתוכה בני כל המעמדות ומתגלים היחיד וההמון בכל יצריהם....

4.
5.
חיים גראדה (1982-1910), משורר יידי יליד וילנה, חונך בישיבה, לאחר מכן התקרב לחוגים משכילים והיה ממייסדי קבוצת הסופרים ``וילנה הצעירה``, ששאפה למיזוג יסודות החיים המודרניים ובעיות הזמן עם תרבות יהודית מושרשת. ב1941- נמלט מעירו ואחרי המלחמה הגיע לארה``ב, והשתקע שם. הוא הקדיש אז סדרת שירים מכר אשתו, שנספתה בגיטו וילנה, ``עם גופך על זרועותי``, ובהם הליריקה האישית מקבלת ממדים של קינה לאומית. בארה``ב הוא הקים משפחה, חי חיי תרבות עשירים והרחיב את מגוון הנושאים, שהנציח בשירתו המגוונת, ובה פואמות ליריות, שירי זעם לאומי, שירי טבע, ושירים ארוטיים. בין ספרי השירה שלו נמנים ``כן`` (1936), ``מוסרניקים``(1938), ``דורות`` (1945), ``פליטים`` (1947), ``אור כוכבים כבויים`` (1950), יעקב שופט, חוקר ומתרגם מהימן, שקד על תרגום ספר זה, המהווה מבחר רחב ומייצג של שירת גראדה. בכך הוא מעשיר את התרבות העברית בשירה יהודית מופלאה, שאמירתה תקפה ונושמת ברעננות קלסית נצחית. ...

6.
7.

טוב חיים גראדה יש בו משהו שונה מאוד מבשביס זינגר. לא סתם התבטא על ב"ז כשזכה בנובל: "טרגדיה לעם היהודי". מעבר לפרשנות הצהובה שחיים גראדה התקנ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
כפי שהאירו את עיניי כמה, מלחמת היצר שמובא כאן, הוא חצוי. אין לי מושג למה, ואין לי מושג בכלל איך זה עבד, ואם תירגמו הכל והחליטו להוציא רק חצי (... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
אני זוכר שכשכתבתי על בית קרנובסקי של י''י זינגר, כתבתי שמדובר ב''ספר שהוא עולם''. ואותה תחושה שחשתי מבית קרנובסקי, חשתי גם כאן בספר הזה. צמח... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
בתוך המגוון העצום של ספרות יהודי מזרח אירופה, איכשהו נשמט ממני עד היום חיים גראדה. ואיזו תגלית מפתיעה לטובה. עולמה של עיירה יהודית ליטאית ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
ספר יפה ומעניין בעיקר למי שפילוסופיות שעניינן הוראת מוסר, דוגמא אישית וחיבוטי נפש מסעירים את נפשו. מדובר בעולמם של לומדי התורה הליטאים ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
העגונה – חיים גרדה. מבוא: לסופר והמשורר חיים גרדה נחשפתי לראשונה בשנת 1985 במסגרת הקתדרה ליידיש באוניברסיטת בר-אילן בו נוהל קורס על שני יו... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ