“כוחו המטהר של הלבן
תחילת קריאת ספר חדש, היא כתחילת מסע, בו לא פעם אני מנסה להתחבר לאווירת הספר, ותוהה ביני ובין עצמי, האם הבחירה היא נכונה, האם היא מתחברת למצב רוחי הנוכחי בצורה חיובית?
כך קרה לי בספר סיד, של אסתי ג. חיים, בו הרגשתי התרוממות רוח מהכתיבה המדויקת והפיוטית, מהתיאור המדויק של הדמויות, מהעלילה היוצרת צפיה לשינוי, אבל נושא הספר, יצר בקרבי תערובות של תחושות שונות, חלקן לא נוחות, של”