“כוחו המטהר של הלבן תחילת קריאת ספר חדש, היא כתחילת מסע, בו לא פעם אני מנסה להתחבר לאווירת הספר, ותוהה ביני ובין עצמי, האם הבחירה היא נכונה, האם היא מתחברת למצב רוחי הנוכחי בצורה חיובית? כך קרה לי בספר סיד, של אסתי ג. חיים, בו הרגשתי התרוממות רוח מהכתיבה המדויקת והפיוטית, מהתיאור המדויק של הדמויות, מהעלילה היוצרת צפיה לשינוי, אבל נושא הספר, יצר בקרבי תערובות של תחושות שונות, חלקן לא נוחות, של”

“שלוה מטריפה לאחר שסיימתי את המשכנתא המעיקה הראשונה, ונותרה לי עוד אחת משלימה, הרגשתי צורך לפצות את המשפחה שלי, על תקופת הדלות הארוכה, על הימים שבהם ראשי היה בעבודה, ולהעניק לכולנו חופשה משפחתית שתמיד רק חלמנו עליה. לאחר מחשבה ארוכה ובדיקת מחרים מול אפשרויות, היעד שעלה הוא קפריסין, נדמה לי שטורקיה עדיין לא הייתה באופנה. מה יכול להיות לא טוב בפאפוס שלחופי הים, עם הנמל הקטן והטברנות, ושרידים ארכיא”

“צל שואה את מ. הכרתי כילדה שגדלה בצל השואה, ואחר כך כאישה הנושאת את צל השואה איתה. מ.תמיד הייתה לבושה גלותית והיטב, גם אם הסתיו התמהמה ועדיין הייה חם, אביה דאג והוטרד מהאפשרות שהחורף יתפוס אותה לא מוכנה, מבחינתו, מי שלא היה לבוש חם, פשוט לא שרד. מ.הייתה חייבת כול יום בשעה ארבע לשתות מיץ גזר, או עגבניות, כי זה חיוני לבריאות, לא הייתה לה אופציית סירוב, כי האוכל הוא החיים, ואם סירבה, אביה רץ”

“יש משהו מהפנט בלובן של הסיד. הוא בוהק, והוא נקי, ויש משהו בצחות שלו שתופס את המבט שלך. בחירת השם לספר היא מעניינת, ואני מצאתי בו כמה פרשנויות. ואת כל התכונות שמניתי אפשר למצוא בכתיבה של הסופרת. יש משהו נקי בכתיבה שלה, נראה שכל מילה נבחרה בקפידה, ומצאה את מקומה המדויק. ומה שהכי משמח זה שאסתי חיים שומרת על צורת הכתיבה הזו בכל ספריה ואף פעם לא מאכזבת. לפני המון שנים, יצאנו כמה בנות מהעבודה לערב בנ”

“כוחו המטהר של הלבן תחילת קריאת ספר חדש, היא כתחילת מסע, בו לא פעם אני מנסה להתחבר לאווירת הספר, ותוהה ביני ובין עצמי, האם הבחירה היא נכונה, האם היא מתחברת למצב רוחי הנוכחי בצורה חיובית? כך קרה לי בספר סיד, של אסתי ג. חיים, בו הרגשתי התרוממות רוח מהכתיבה המדויקת והפיוטית, מהתיאור המדויק של הדמויות, מהעלילה היוצרת צפיה לשינוי, אבל נושא הספר, יצר בקרבי תערובות של תחושות שונות, חלקן לא נוחות, של”

“שלוה מטריפה לאחר שסיימתי את המשכנתא המעיקה הראשונה, ונותרה לי עוד אחת משלימה, הרגשתי צורך לפצות את המשפחה שלי, על תקופת הדלות הארוכה, על הימים שבהם ראשי היה בעבודה, ולהעניק לכולנו חופשה משפחתית שתמיד רק חלמנו עליה. לאחר מחשבה ארוכה ובדיקת מחרים מול אפשרויות, היעד שעלה הוא קפריסין, נדמה לי שטורקיה עדיין לא הייתה באופנה. מה יכול להיות לא טוב בפאפוס שלחופי הים, עם הנמל הקטן והטברנות, ושרידים ארכיא”

“צל שואה את מ. הכרתי כילדה שגדלה בצל השואה, ואחר כך כאישה הנושאת את צל השואה איתה. מ.תמיד הייתה לבושה גלותית והיטב, גם אם הסתיו התמהמה ועדיין הייה חם, אביה דאג והוטרד מהאפשרות שהחורף יתפוס אותה לא מוכנה, מבחינתו, מי שלא היה לבוש חם, פשוט לא שרד. מ.הייתה חייבת כול יום בשעה ארבע לשתות מיץ גזר, או עגבניות, כי זה חיוני לבריאות, לא הייתה לה אופציית סירוב, כי האוכל הוא החיים, ואם סירבה, אביה רץ”

“יש משהו מהפנט בלובן של הסיד. הוא בוהק, והוא נקי, ויש משהו בצחות שלו שתופס את המבט שלך. בחירת השם לספר היא מעניינת, ואני מצאתי בו כמה פרשנויות. ואת כל התכונות שמניתי אפשר למצוא בכתיבה של הסופרת. יש משהו נקי בכתיבה שלה, נראה שכל מילה נבחרה בקפידה, ומצאה את מקומה המדויק. ומה שהכי משמח זה שאסתי חיים שומרת על צורת הכתיבה הזו בכל ספריה ואף פעם לא מאכזבת. לפני המון שנים, יצאנו כמה בנות מהעבודה לערב בנ”