כריסטיאן קראכט

כריסטיאן קראכט

סופר


1.
2.
מחסומים ברחובות טהרן, הפגנות, מהומות: השנה 1979, והמהפכה האיסלאמית עומדת לשים קץ לשלטונו של השאה ולהעלות לשלטון את האייתוללה חומייני. אבל כל אלה אינם מעניינים את זוג ההומוסקסואלים הצעירים הגרמנים, שמסיירים בעת הזאת באיראן ונקלעים למסיבה של אלכוהול וסמים שעורכים בוהמיינים, הוללים ותימהונים למיניהם בווילה מעוצבת בטעם מערבי בצפון טהרן. רק אחד מן השניים עתיד לשרוד ולהמשיך את המסע - בגפו. והוא עוזב את איראן (מרחיק אף יותר, בגופו וברוחו, אל מחוזות המזרח. הוא מגיע עד הרמות הגבוהות הכפוריות של טיבט, מסתפח שם אל חבורת עולי - רגל טיבטים, נעצר בידי חיילים סינים ונלקח אל מחנות ה"חינוך מחדש" של סין העממית. על פי תחנותיו זהו אפוא מסע חובק זרועות עולם, פשוטו כמשמעו: מן המערב אל המזרח, מן הדקדנציה האסתטיציסטית והמתירנית המערבית אל הקנאות האיסלאמית ואל הסגפנות והטקסיות של המזרח הרחוק, מן הקפיטליזם הצרכני אל הרודנות הקומוניסטית. אבל הספר אינו מתיימר להיכנס בעבי הקורה של ההתנגשויות בין הכוחות האדירים האלה, שהטביעו ועודן מטביעות את חותמן על ההיסטוריה של העת החדשה. כי הצעיר העושה את המסע הזה ומספר את סיפורו אינו מסוגל לזה כלל: בחור מוגבל למדי הוא, מעצב - פנים על פי מקצועו, ובתור כזה מתעניין בעיקר בפני השטח, בצורות ובצבעים, בפריטי ריהוט ולבוש, קצת בתחושות הגוף - בעיקר כשהן לא נוחות - ומעט מאוד ברגשות. פעולתו החזקה של הספר על הקורא נובעת במידה רבה מן הפער הגדול - המחושב היטב - בין דלות הכישורים האינטלקטואליים והרגשיים של המספר ובין עוצמת ההתרחשויות הקורות סביבו ואף לו עצמו: התרחשויות מוזרות, טורדות מנוחה, מכוערות, איומות, מזעזעות, שאין לדעת אם יכריעו לבסוף את אובד - הדרך הזה, הצעיר המערבי המודרני, או שמא להפך: עד כדי כך הצטמק בתחנתו האחרונה בגולאג הסיני, שאין להביס עוד את אפסותו, ואולי אפילו היא שניצחה. הסופר, כריסטיאן קראכט - הוא עצמו עדיין איש צעיר לימים, ודאי כבן גילו של הגיבור - המספר - היה נבון דיו לגעת בסוגיות הענקיות שהן הרקע לעלילת ספרו בכלים שהוא מיטיב לשלוט בהם: גרוטסקה ופארודיה, לשון דיווח צלולה וצוננת, עם קורטוב של אירוניה וציניות פה ושם, שמסגירות בכל זאת מנה לא קטנה של חרדה. עצב, חוסר - אונים וכמיהה נואשת אל מציאות חיים אחרת. מן הבחינה הזאת "1979", שעורר תגובות רבות מאוד בצאתו לאור, הוא גם אמירה עכשווית אותנטית של דור שלם. כריסטיאן קראכט נולד ב1966 - בשווייץ. הוא גדל בארצות - הברית, בקנדה ובדרום צרפת. כעת הוא מתגורר בבנגקוק. ספרו הראשון, "Faserland" התפרסם בשנת 1995. "1979" ראה אור בשנת 2001. שני הספרים כאחד הקנו לו מקום מרכזי מאוד בשורת המספרים הצעירים בשפה הגרמנית....

3.
בתחילת המאה העשרים נודיסט טבעוני מנירנברג מפנה עורף לחברה הגרמנית המנוונת ומהגר אל שטח האימפריה הגרמנית באוקיינוס השקט. שם, באי בודד, הרחק מן הציביליזציה האירופית ההרסנית, אאוגוסט אנגלהרדט מבקש לייסד מסדר חדש שמטרתו לגאול את האנושות באמצעות סגידה לשמש ותזונה שמבוססת על אגוזי קוקוס בלבד. זוהי נקודת המוצא של כריסטיאן קראכט בספרו, המבוסס על סיפור אמיתי – תיעוד בדיוני, מזעזע לפרקים ומצחיק להחריד של גיבור תימהוני, שכל האמצעים מקדשים את מטרתו. דבר אינו צפוי בסיפור הזה, הכול טרוף ומבולבל – חסיד בודהיסטי שודד תיירים תמימים, ילידים זועמים נכנעים למרותו של צעיר לבן שברירי, רוצח שכיר חס על חיי קורבנו, וטבעונות וקניבליות משמשות בערבוביה – דבר אינו צפוי אפוא, מלבד הכישלון. ספרו של קראכט משתעשע במסורות הספרותיות של רובינזון קרוזו ואי המטמון, נע קדימה ואחורה בציר הזמן ומתעתע בקורא על כל צעד ושעל: האם זהו סיפור על מטורף מעורר רחמים או על נביא זעם? סָטירה פרובוקטיבית על אידאולוגיות באשר הן, מסה מעמיקה על טבע האדם או משל אירוני על אמנות הכתיבה? אנקדוטה זניחה בהיסטוריה של העולם או אקורד הפתיחה של רקוויאם המאה העשרים? זהו ספרו השלישי של קראכט הרואה אור בעברית, קדמו לו 1979 וארץ פרומה. ...


גם אם אני לא אפתח חדשות אף פעם רק לפי מה שמדברים איתי האנשים אני יודע בדיוק מה קורה. אני יגיד לכם את האמת לא הכרתי אף אחד שהיה לו חצבת ואני מ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
# תחילת המאה העשרים התאפיינה בהחלטת אנשים רבים, יחסית, לברוא גן עדן. שפע של גני עדן הוצעו לאנושות בתמורה מועטה: החל מאחוות-פועלים וריסוק הס... המשך לקרוא
50 אהבו · אהבתי · הגב
הספר "1979" הוא ספר מבולגן וחסר עלילה. "גיבור" הספר הוא אדם פסיבי שפשוט עושה כל מה שאומרים לו בלי לחשוב בעצמו (למשל, מישהו אמר לו ללכת לחפש איז... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
גם בספר הזה, כמו בספר שהופיע אחריו, ארץ פרומה, קראכט פועל, כותב למעשה, לפי סגנון של חיבה למותגים רבי-רושם, חיבה לגברים ותמיהה מה בעצם נותנים ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
בספר אין ממש כלום. הספר מרתק לגמרי. אלה החדשות ועיקרן תחילה. עכשיו למה שיש. המספר מתאר לפנינו מספר ימים של סביאה בלתי פוסקת. האלכוהול נשפ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
מצמרר משהו סיימתי לקרוא באמצע הלילה ולא הצלחתי להרדם שוב ... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ