ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 במרץ, 2016
ע"י מורי
ע"י מורי
גם בספר הזה, כמו בספר שהופיע אחריו, ארץ פרומה, קראכט פועל, כותב למעשה, לפי סגנון של חיבה למותגים רבי-רושם, חיבה לגברים ותמיהה מה בעצם נותנים כל היופי, המותגים, הכסף והסמים לאדם.
1979 הופיע בפרוזה אחרת של עם עובד. זהו ספרון קטן ממדים, 186 עמודים צנומים. סלחו לי שלא קלטתי את שם הגיבור, המדבר בגוף ראשון. לעומת זאת, שם החבר כריסטופר. הזמן, כאמור, 1979 במקום לא אחר מאיראן העוברת מהפכה אסלאמית, העומדת לשנות את העולם לרעה מאוד. זוג החברים, כריסטופר האדריכל והמספר מעצב הפנים, באו לתייר בטהרן, להביט בחמודותיה ולהסתובב בעיר אפופת סמים, מותגים, מסיבות ואלכוהול.
אבל כל זה נגדע בידי המהפכה, שמבצעיה חושבים שטוב אסלאם ורע ישראל ואמריקה, כריסטופר לא מחזיק מעמד ונותר המספר, הנשלח למצוא הר בטיבט, שההקפה שלו מבטיחה נירוונה. הוא מגיע להר, אבל מסיים בידיהם של הסינים לצורך חינוך מחדש. לא בטוח שזו נפילה מאיגרא רמא לביא עמיקתא, לא בטוח שממש יש סיפור, אבל מעניין לקרוא, אין שורה מיותרת ומי שעסוק בספרות השוואתית, חפירה והתפלספות עשוי למצוא כאן בהחלט כר נרחב ללהג בלתי נדלה.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
צודקת. יש כאלה שמה שאקזוטי טוב תמיד בעיניהם. רבים ישמחו לקרוא על הארלם ולא את דודו
בוסי המצוין, הכותב על שכונת התקווה. לכל אלה שם אחד: קרתנים (פרובינציאליים, בעברית).
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
תמיד טענתי שכל חובבי תורות המזרח מפחדים להסתכל לאמת בעיניים. כי במזרח כמו במערב
יש גם אלימות ומעשי נבלה ולא רק שלווה נצחית.
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
אולי. הפוטנציאל דווקא קיים.
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
אבוי. קראכט זה כנראה קיצור ל'קראכצען'.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת