ביקורת ספרותית על אימפריום מאת כריסטיאן קראכט
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בנובמבר, 2018
ע"י yaelhar


#
תחילת המאה העשרים התאפיינה בהחלטת אנשים רבים, יחסית, לברוא גן עדן. שפע של גני עדן הוצעו לאנושות בתמורה מועטה: החל מאחוות-פועלים וריסוק הסדר החברתי המנצל, דרך שפות המבטיחות אחווה עולמית ותורות שונות שמי שיחיה לפיהן יבטיח לעצמו חיי אושר בעודו בחיים. כל אלה תיארו כמיהה לאנושות אחרת: שלווה, יושבת תחת גפן ותאנה, אחווה בין האנשים וצדק לכל.

אאוגוסט אנגלהרדט – תמהוני צעיר שדגל בעירום ובתזונה וחיים רק מאגוז הקוקוס – הגיע למושבה הגרמנית בארכיפלג ביסמארק כדי לרכוש מטע עצי קוקוס ולהתפרנס ממנו. הקולונייה הגרמנית קצרת הימים במקום (היא נוסדה ב-1884 ונמחקה בהסכמי ורסאי ב- 1919) שאפה להתיישבות גרמנית במקום. אנגלהרדט רכש את המטע שלו ואת האי עליו נמצא, ונותר במקום חופשי לטפח את מחלת הנפש ממנה, כנראה, סבל עוד קודם. דרך סיפורו המוטרף אנו מתוודעים להתנחלות מוזרה לא פחות של תושבים גרמנים שהביאו איתם פסנתרים, וילאות ו"תרבות" למקום מושבם של ילידים חצי ערומים המתקיימים מדיג וקצת חקלאות.

הסיפור כתוב בכישרון רב. לא חושבת שאצליח לתאר את הספר הלא-ארוך הזה בצורה קוהרנטית, או להסביר את סוד קסמו. אם לסופר היה - כמו שאני חושדת - עניין לבלבל את הקורא, שלא יבין מי הוא מי, מי עושה מה, ובעיקר למה – הוא הצליח מבחינתי. תיאור של סכיזופרניה פעילה קשה בכל מקרה, וקראכט זורם עם גיבורו. שקיעתו המנטלית של הגיבור בצירוף תת-התזונה והבדידות שגזר על עצמו, מתוארים בין המחריד למצחיק, על רקע התנחלות הזוייה של גרמנים באיים. לקראכט יש הרבה חוש הומור מעודן ומתוחכם והוא כותב – בדרך כלל בזמן הווה – את מה שקרה, מה שלא קרה, הלך הנפש של הגיבורים. הוא דומה למספר בדיחות מיומן שנשאר רציני ומצחיק את שומעיו גם בזכות רצינותו.

המסקנה? אם יש גן עדן (גנבתי מרון לשם) כנראה צריך יותר מבני אנוש להקים אותו. רעיונות הנראים טוב בתיאוריה מתקלקלים פעמים רבות בשלב הביצוע. מה הבנתי מזה? כלום. הנביא הבא, הממציא החדש של גן עדן לאנושות – כבר בדרך.
50 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שלושה שבועות)
תודה רבה, נעמי.
נעמי (לפני שלושה שבועות)
סקרנת!
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, אור
אור (לפני ארבעה שבועות)
ביקורת טובה ומהנה,

תודה.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, Tamas
יש בו סצנה שעוסקת בפראנים. ליתר דיוק באחד המצהיר שהוא מתקיים רק מאנרגיה מזוקקת של השמש. גיבורנו טורח רבות לבקר אותו ומפתיע את האיש יחד עם חברו, שניהם טורפים בסתר ארוחה דשנה... ככה זה כשהמוניטין שווה כסף, והרבה.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, טופי.
הנסיון מלמד שנסיון להקים גן עדן לאנשים אחרים דינו להיכשל. לעומת זאת מי שמתאמץ להקים אחד כזה לעצמו מצליח לעתים לפרק זמן קצר...
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
חן חן, מיכל
הרושם שלך נכון: הוא שנון ומצחיק לעתים. לעתים עגום.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, בת-יה
הסופר מספר את סיפורו של התמהוני במידת ריחוק. הסיפור הזה מאפשר לו לפרוש את דעותיו על העולם ועל בני האדם וחולשותיהם.אני לא חושבת שהוא לועג לגיבורו.וגן העדן - כמו הגהינום - הם בהחלט אצלינו, בנפשינו.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, Rasta
אני חולקת עליך. גן עדן וגהינום בהחלט קיימים. רק שהם לא באיזה עולם הבא. הם בהחלט פה איתנו.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, Pulp_Fiction
האוסטרלים, למרבה האירונייה, כבשו את ארכיפלג ביסמארק במלחמה הגדולה וקיבלו מנדט על האזור.
טופי (לפני ארבעה שבועות)
נהדר! אגתה מלכתי מסכימה לכל אשר אמרת, לגבי הנסיונות העקרים להקמת גן עדן
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
מחשבות לא קראתי דבר משל הסופר.
הרושם שלי הוא של סופר אינטליגנטי ובעל הקשרים רחבים.
מיכל (לפני ארבעה שבועות)
הספר - אימפריום, הביקורות שלך - אימפריה.
כל הכבוד על הספק הקריאה ועל הביקורות המעולות.
לפי מה שכתבת הספר נראה לי משונה מאוד, אבל גם שנון ומצחיק בדרכו.
משוגע ומשגע.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
גן עדן וגיהנום מצויים כאן על פני כדור הארץ, אמר רבי דן בן אמוץ. אנשים הסבורים אחרת הופכים את חיי זולתם לגיהנום.
בת-יה (לפני ארבעה שבועות)
תודה yaelhar. הביקורת שכתבת עשתה לי צמרמורת. אולי אני טועה אבל חוש הומור כזה
נדמה לי כמו צחוק על מישהו שנפל. משהו לא טוב.
ואם כבר נפל, אז עפ"י התנ"ך הנפילים מגן עדן העדיפו את האדמה שלנו, בעיקר את הנשים.
מה שאולי מרמז שגן העדן הוא בכלל בראש שלנו, ואולי גם באברים אחרים -:)
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
ראסטה- כל יום שאתה קם בבוקר זה בגדר נס. זה לא מובן מאליו. פשוט אנחנו כבני אדם התרגלנו לניסים בנוסח אותות ומופתים וזיקוקים. זה לא עובד ככה. אדם שניצל ברגע האחרון מפיגוע זה סוג של נס. אי-אפשר להגדיר זאת כצירוף מקרים או מזל, לדעתי.
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
זה בסדר טובי. ושלא תחשוב לרגע שההשקפה שלי מכבידה עליי, להפך, הידיעה שאין כלום לאחר המוות מקלה מאוד. האפשרויות פתוחות לפנייך, אדם שבוחר להשתחרר מאמונות טפלות וסיפורי ניסים ונפלאות עומד חופשי אל מול החיים.
Tobby (לפני ארבעה שבועות)
ראסטה, לא הייתי מתחלף עם ההשקפה שלך גם בעד שלום
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
תודה על הסקירה היפה.
וגן עדן כמובן שלא קיים. גם לא גיהנום. לא משנה כמה טוב או כמה רע נעשה בחיינו, כולנו נסיים באותה נקודה.
Pulp_Fiction (לפני ארבעה שבועות)
ביקורת מצוינת. מזכיר קצת את ההתיישבות הבריטית באוסטרליה.
ואולי כדאי לעצור את ה"נביא" הזה מהר לפני שיגרום נזק;)
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
יעל, קראתי את ארץ פרומה שלו והוא קיבל שלושה כוכבים. הנה רמז.
Tamas (לפני ארבעה שבועות)
חיים על יותר אויר ופחות קלוריות, מזכיר את הפראנים ששבעים מאנרגיית השמש. הזוי משהו....לפחות נשאר החוש הומור.
חני (לפני ארבעה שבועות)
סקירה שנונה ויפה כתמיד. הרי לכל גן עדן צריך אחד שייצור אותו קודם במחשבות ואז כמה ידיים
טובות כדי לבנות הכל.
סקירה יפה מהספר .
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, סקאוט.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, מחשבות
אני נמנעת בדרך כלל מלהמליץ על ספר כי זה דבר אישי. יש דברים בסיפור הזה שתאהב - למרות שהוא קצר הסופר מצליח להתייחס לטווח רחב מאד של הקשרים. מצד שני אולי תתעצבן על הגיבור המשונה ועל ההומור המיוחד.
yaelhar (לפני ארבעה שבועות)
תודה רבה, Tobby
כן, הזכרת לי: גם מעשים טובים ואהבה הם התשתית לאחד מגני העדן...
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
יפה.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
אני מאציל סמכויות.
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
ואו, מחשבות. ומי אלה? תמיד חשבתי שהאדם עצמו יודע מטוב עבורו,לא?
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
יש כאלה המיטיבים לדעת אם ימצא חן בעיני.
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
מחשבות, שאלת השאלות (: תקרא ותיווכח בעצמך.

ויעל, יופי כתבת. כהרגלך.
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
נותרה רק השאלה הגורלית: האם מחשבות יאהב את הספר.
Tobby (לפני ארבעה שבועות)
אם יש גן עדן, לא נדרשים יותר מכמה בני אנוש כדי להקים אותו
לא נדרש אף אחד כדי להקים אותו, הוא כבר קיים
והדרך לשם רצופה מעשים טובים ואנשים טובים והמון אהבה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ