ירושלים של מעלה וירושלים של מטה.

ספר מתח קצבי, דמויות ארציות ומשופשפות, שוטרים לוחמים לשעבר, שחיתויות בגידות ומה לא? שפה בוטה לעיתים, אך נחשבת כשפת היום יום, אצל הדמויות ומנה בלתי הגיונית של כדורי ריטלין,
כל זאת מטובלים היטב בדמויות שרוקם <mark>יפתח אשכנזי</mark> כשהכל סובב סביב גל רציחות שמתרחש בסמטאות ירושלים שמא תג מחיר, שמא רצח על רקע קנאה? נקמה? כבוד המשפחה? או הכל מהכל.....

יונתן שלם לוחם דוב

גי-הי-נום.
מדור של אש, שאול, אחים בעיירת שריפה.
אמנם אינני גרה בישראל ועל כן לא חווה את הלחות המאוסה שמתלווה לכל צעד ושעל שאדם עושה ברחוב, אני משתדלת שלא לקרוא את החדשות היומיות על אף שהן נדחפות לי לפיד: תינוק נוסף נשכח ברכב ושבק חיים בגסיסה מיוסרת, גננת שהתיישבה על עולל משל היה כיסא, שחיתות בממשלה, תאונות דרכים, משפחות מפורקות – הכל בנוסף לחום הגדול.
אנשים עצבניים ואין זמן ואין כח וקשה לנשום.

"גיא בן הינום" מאת <mark>יפתח אשכנזי</mark> עוסק במעשי רצח המתרחשים בירושלים, ובו בזמן מציג את פסיפס הדמויות המאכלסות את הבירה הבעייתית, בתוספת אנשי משטרה, אנשי צבא לשעבר שנשארו שרוטים, כמה מושחתים וכלבה אנושית לבנה המופיעה על כריכת הספר בצבע לא נכון. על אף הנגיעה בקרביים של כמה נושאים רגישים ורצף אירועים האמור ליצור מתח, המתח לא נוצר. הדמויות שלכאורה אין ביניהן כל קשר מרובות מדי, וניבולי הפה שבמידה סבירה היו

מראה.זהו סםפר מראה. על עיר קשה, על עיר רעה.
הספר מציב מראה חסרת פשרות של המציאות בעיר הזאת כשיד איש באחיו ,ולא רק, והכל על בסיס פנאטיות דתית קיצונית ומוכרת...ויכול להיות שהיחידה שקוראת נכון את המציאות המטורפת הזאת היא לינה הכלבה...
הקצב מהיר כמו צרור אקדח והרושם חזק ,ועצוב...
מומלץ מאד ואף שזה סיפרו הראשון של <mark>יפתח אשכנזי</mark> שקראתי אני בטוח שלא יהיה האחרון והעתיד צופן לנו עוד עינוגים רבים מהסוג הזה

כמעט והפסקתי לקרוא את הספר באמצע. לא יכולתי לסבול את הסגנון וכל הזמן ליוותה אותי תחושה שהספר כתוב ברישול, הדמויות פלקטיות עד כדי קריקטורה, ונוסף על כך עומס דמויות ואירועים (שחלקם באמת לא ברור מה תרומתם לסיפור) שמקשים לעקוב אחרי העלילה. המשכתי לקרוא פשוט מתוך סקרנות - האם זה ספר עד כדי כך גרוע? מה השורה התחתונה שלו?
לקראת הסוף היה לי חשד שפספסתי בגדול. בלי ספוילרים, בספר יש אזכור של ספר אחר, בדיונ

ספר נוסטלגיה על, גרעין נחל של השומר הצעיר, העולה לקיבוץ בגליל, והקורות אותו.
כחניך בתנועת נוער (לא "הגשמתי" את חלוציותי וסתם שרתתי בשיריון), קיבלתי והרגשתי בספר את הדחיסות, החברתית, מאבק הכוחות הסמוי, ושטיפת המוח האידאולוגית.
נזכרתי בענין הדיון על העקרונות, וכמובן ההתפכחות מהם.
הספר מביא גם את הפערים החברתיים, התרבותיים שבין חברי הגרעין, צפוניים מול שני תימנים משכונת התימנים בתל אביב וכן מול