לחפש ולקרוא , רשימת קריאה של חמדת, רוצה לקרוא, ספריה, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, רוצה לקרוא, בהזדמנות (קרובה), רוצה לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, המדף שלי, ספרים שאני מתכנן לקרוא, RTBCPT3, ספרי קריאה, ספרים שקראתי, ללל, YN, תל-אביב יפו, הווי ישראלי, קריאה - מבוגרות.ים, סיפורת - מקור, עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף, תקשורת ועיתונאות , עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות, לקניה עכשווית, נדירים , מעניינים ומה שבינהם, מלחמת יום הכיפורים, ספרים שמהדהדים בראש עוד ימים רבים, רשימת ספרים שאהבתי ב2017, קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה, תומחר , עוד ...

1.

מהנעשה בעירנו מאת עלי מוהר

2.

פלוגה גימל, מחלקה שלוש - רשימות ורישומים ממלחמת יום הכיפורים מאת עלי מוהר מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 73'. דוד טרטקובר ועלי מוהר, שני צנחני מילואים באוגדת שרון, יושבים מעבר לתעלת סואץ ב"אפריקה". - הקרבות תמו, אבל השחרור אינו בא. הם מחכים לו מאה ימים ארוכים - ימים של הפסקת אש, שלעתים מתלקחת מחדש, ימים של חפירת שוחות, מנות קרב ושיחות מתמשכות עם המדבר והירח. כל אותו זמן, אחד מהם מצייר והשני כותב. הם משמרים את הזמן החולף בעומקה של החזית, הרחק מחייהם שבעורף; הם מתארים מקומות, כלים, ולפעמים גם פחדים וגעגועים; הם מתעדים את החצר האחורית של המלחמה: נופים ריקים שעשן הקרב כבר נטש אותם, פני אנשים, קטעי שיחות והווי, ואפילו מתכון בדוק לסיר אורז מחלקתי. היום, שלושים שנה אחרי, מצטרפים הרישומים והרשימות האלה ליומן נדיר, אותנטי ומרתק של אנשים במלחמה. זהו יומן אישי מאוד, אבל לא פרטי: הוא מביא את ריח הימים ההם גם למי שלא חווה אותם, ואילו כל מי שהיה במלחמה ההיא, כל מי ששירת אי פעם במילואים, יוכל למצוא בפלוגה גימל, מחלקה שלוש בראש ובראשונה את עצמו. גם אם הוא מפלוגה ב', מחלקה 2....

3.

עוד מהנעשה בעירנו מאת עלי מוהר לחזור אל טוריו של עלי מוהר – עשר שנים לאחר מותו, בקובץ שני זה של מהנעשה בעירנו – יש בכך מן התעתוע ומן הפרדוקס: לכאורה, קפסולת זמן זו, שאוצרת בתוכה את תל אביב של סוף המאה הקודמת – על שפע מקומוניה, עיתוני הנייר, שיינקינאיה ופולמוסאיה – כבר התרחקה מאוד מעידן הדיגיטל, האינטרנט, הטוויטר והפייסבוק, שבו קשה לעכל טקסט ארוך מ־140 אותיות ולזכור יותר מאשר את ה"פוסט" האחרון. כן, מגרסת הזמן הזאת, המשנה רחובות וחנויות, הממיתה חברים ואבות, המצהיבה וסוגרת מקומונים ועיתונים, המשכיחה ספרים וזיכרונות ואנשים ואפילו ניצחונות מפורסמים בדרבי – כנגדה עלי מוהר יצא חוצץ, נלחם כאביר רומנטי; וכאשר ניצב עם הגב אל הקיר – שלף את נשק יום הדין: הגעגועים מראש ובדיעבד. הוא היה כותב מעודן ומתורבת, כמעט אנכרוניסטי במודע, במציאות שהלכה ונעשתה בוטה מאין כמוה. סביב כל פורענויותיה ועצבונותיה, משבריה ומלחמותיה, הוא פסע מעדנות, כמי שאינו בנוי לקרבות הרואיים, כמי שאינו רוצה להפריע למנוחת הציבור. ועם זאת – הרמיזות שבין השורות, הניואנסים הדקים, הזוטות העירוניות – כל אלה הצטברו למשמעות רבת־עצמה. כי מה בסך הכול רצה, כרבים מבני דורו? לקושש לעצמו ולאחרים – לא, אפילו לא אוֹשר, בל נגזימה – אלא מעט שקט, נגיעה אחת רכה של שגרת חולין, קצת עקביות, טיפת המשכיות בין־דורית, איזו מעגליות עונתית, כבמתוקנות שבארצות. זה הכול. רק לחיות. סה טו. מה יש, אסור? וכי לא זו הייתה מטרת הציונות מלכתחילה? "מהנעשה בעירנו" חזר וסבב אפוא, מתוך תחושת אחריות ושליחות, באותם מעגלים קבועים של חוצות ועונות והיזכרויות ישראליות, בניסיון לחצוב – באמצעות המילים – שגרה, תיקון, נחמה ומרגוע. קוראיו מצאו בטוריו נחמה שבועית, ויוסיפו למצוא נחמה בין דפים אלה. כי בינתיים – כמו מבלי משים וכבדרך אגב – הונצח, תועד והושר פרק היסטורי: שביר כחלום, אך בסך הכול מואר ומאושר, ומי יודע אם לא בודד וחד־פעמי. (מתוך ההקדמה מאת דורון רוזנבלום)...

4.

התחזית: נפרק אותם מאת עלי מוהר "בשער" מאת עלי מוהר, נחשב עד היום בעיני רבים לטור הספורט הטוב ביותר שנכתב בעברית. הטור פורסם החל משנות השבעים בעיתון הפועלים "דבר", ובהמשך במקומון "העיר" התל אביבי עד למותו של מוהר בשנת 2006. במשך כמעט ארבעה עשורים הצליח מוהר, משורר, עיתונאי, פזמונאי, ובעיקר אוהד הפועל תל אביב מושבע, להביא בקולו הייחודי ובעזרת חוש הומור דק ומופלא, את תחושותיו, רגשותיו ומחשבותיו של אוהד האדומים בפרט ואוהב ספורט בכלל. בטוריו טבע עלי ביטויים מוכרים כגון "הטבלה אינה משקרת" ו"מכביזם", והניח במו ידיו רבים מיסודות האהדה העגמומית אך בלתי מתפשרת לאימפריה האדומה שהיא ״אחרי הכל, ולמרות כל כישלונותיה, כה שגיבה, כה מוחצנית ואימתנית, וכה אדירה ורבת תהילה, עד שפשוט תענוג לאהוד אותה. שגיבותה זו של הפועל היא אחד המסתורים הגדולים בדברי ימי הספורט בישראל״. הספר התחזית: נפרק אותם, שהיה המשפט המזוהה ביותר עם "בשער", בו נהג מוהר לסיים את טורו השבועי בעשור האחרון לכתיבתו יוצא לאור לרגל שנת המאה להפועל תל אביב. בספר למעלה מ-300 מתוך יותר מ-1500 טורים שכתב עלי לאורך השנים על אהבתו לספורט, על קבוצות הכדורגל והסל, על משחקים בלתי נשכחים, דרבים גדולים וגדולים פחות, שחקנים נשגבים, עלילותיהם של חבריו הדמיוניים פולמוסאי, בר־קולמוסא ופול רנייה, וכמובן שלא נגרע גם חלקה של מנצ'סטר יונייטד. לטורי ״בשער״ נוספו טורים לזכרו של עלי מאת טובי הכותבים אוהדי הפועל שלנו. למבוגרים שבינינו, יש הרבה נוסטלגיה בין השורות, ולצעירים – הזדמנות להתחבר להיסטוריה של הקבוצה ״הכי שגיבה, כבירה, אדומה, אדירה, דורסנית, מוחצת, התקפית, ושוב פעם שגיבה, במאה העשרים, במילניום, במילניום הקודם, ובזה שלפני הקודם״. ...