בספר מיוחד זה כותב <mark>שי גולדן</mark> את סיפור משפחתו.
הדמות העיקרית בספר היא אביו המאמץ של שי. דרך דמותו המורכבת המלאה רבדים נחשפים הקוראים לשאר הדמויות המרכזיות בספר: אחיו של שי רן ואימו של שי.
הסיפור הוא סיפור על משפחה אך לא משפחה רגילה. הוריו המאמצים של גולדן נולדו ברומניה שם חוו את איימי השואה אחר כך את המשטר הקומוניסטי הנוקשה.
הסופר מעלה זיכרונות מהילדות בבית היתומים ועד לאימוץ. על אחיו הרגיש שעוב

עד כמה האמת חשובה לנו? עד כמה אנחנו מסוגלים להתמודד עם האמת של בני זוגנו וילדנו? האם נוכל לקבל אותם כפי שהם או <mark>שי</mark>שנם דברים עליהם שאנחנו מעדיפים לא לדעת כי לא נוכל להכיל?

במשך יותר מחצי שנה בעלי הסתיר ממני שפוטר מאחד ממקומות העבודה שלו. בכל יום <mark>שי</mark><mark>שי</mark> הוא קם מוקדם בבוקר, ארז תיק ומהר "לעבודה" כרגיל. אני לא שמתי לב. באותו זמן נולדה בתנו הבכורה ואני הייתי עסוקה בהיותי אמא חדשה ולא ראיתי אותו. השקר

קראתי את הספר ממש מזמן, לפני כמה שנים. מניח שמצאתי אותו ברחוב.
הכרתי את גולדן לא אי<mark>שי</mark>ת, מרחוק, לפני הרבה שנים (סביב 2002), היה איזה דיבור עליו לרגע עם חברה טובה, שהוציאה ספר גם כן בכתר.
אחר כך ראיתי אותו במחוברים ואהבתי.
כשמצאתי את הספר, הייתי סקרן לדעת סוף סוף אחרי כל השנים איך הוא כותב.
מכיוון שקראתי מזמן, אין לי את הרושם הראשוני, ולכן זה מרגיש לי לא בסדר שאני כותב עליו.
אני כן זוכר שה

ושוב בשורה של ספר של <mark>שי גולדן</mark>. הפעם על משפחתו , קורות סבו וסבתו והוריו ארי ואווי, או אוולין.
סיפור שיש בו לחלוחית של חיים, עליה בארץ והתערות יפה בה, אבא מהנדס מוכשר בתעשייה אווירית עד ל"פטירתו" של פרויקט ה"לביא". ואם, שעובדת כאחות בכירה בקופת חולים.
האימוץ של שי ורן, ילדים בוגרים בני שש ושבע, משנה את המאזן המשפחתי ויוצר מערכת איזונים חדשה שדורשת זמן ומשאבים פיזיים ונפשיים רבים וקשים.
כותב הספ

#
שמעתי את הסופר באיזה פודקאסט (לא על ספרות) והסתקרנתי. כשהתחלתי לקרוא התרשמתי בעיקר מהכתיבה הטובה והאמינה. המון מטפורות (טוב, סופר ישראלי) אבל כתיבה טובה ומעניינת. גולדן לוקח משפחה מייצגת ומנסה באמצעות קילוף שכבות, לטעון שסודות ושקרים הם מה שהורס אנ<mark>שי</mark>ם, זוגות ומשפחות. טענה שאני די בטוחה שאי אפשר להוכיח.

הספר כתוב בצורה של פרקים – בכל פרק מדברת דמות אחת. אבי המשפחה שמתמודד עם לחץ שהוא חושב שא

מה אומר לכם השם "<mark>שי גולדן</mark>"? אני בטוח שלרובנו אם לא לכולנו הוא מזכיר את ההשתתפות שלו בעונה השניה של "מחוברים". אני באופן אישי לא מחובר לטלויזיה, מוכרח להודות שיצא לי להכיר אותו רק בזכות הספר שלו "הבן הטוב" שהיה הספר השני שלו ורק אחר כך חיפשתי לצפות בו באותה תוכנית ריאלטי. בה חשף את המציאות אותה הוא חי וכמו כן את סיפור חייו, הוא ואחיו הגדול הם ילדים מאומצים.

בכנות ניסיתי להמשיך ולעקוב אחר שי אבל

הספר הזה, תפס אותי לא מוכנה. לקחתי את הספר לידיי, והתחלתי לקרוא. חשבתי "להעביר איתו" איזה שעתיים-שלוש של שבת בבוקר.
ואז...אחרי קריאה של כמה עמודים, קיבלתי " אגרוף חזק לבטן ( ברמה המטאפורית כמובן)" כי הספר טלטל אותי, זעזע אותי, לכד אותי.
זהו רומן אוטוביוגרפי של הסופר <mark>שי גולדן</mark>. ספר שמתאר אוטוביוגרפיה ובמקביל - נובר לך בתוך הנשמה.
הקורא צריך להיות מוכן ל"ביקור פולשני כזה בחייו של הסופר, גם אם הס

כמה דמויות מופיעות בספר זה. הראשון דן מתכנת מחשבים בן 43 שלא מאושר מהחיים מואס בעבודה שלו מואס באשתו ולמעשה מואס בחיים. הוא מפוטר מהעבודה ולא יודע דברים רבים על אשתו ענת ועל בתו רונה. כל יום הוא משחק את המשחק עושה כאילו הוא נוסע לעבוד נוסע לקניון איילון מתחבר לבקבוק וודקה וסיגריות וככה מעביר את הזמן עד החזרה לבית בו אף אחת לא מחכה לו. אשתו לא סובלת אותו ולא אוהבת אותו. גם הוא כבר לא אוהב אותה. הם

את <mark>שי גולדן</mark> הכרתי לראשונה כשצפיתי ב"מחוברים". כבר אז היה משהו מיוחד באיש הזה, עם העיניים הכחולות, הקצת משוגעות, שבחצי מבט משכנעות אותך שאתה רוצה לדעת מה עובר בראש בעליהן, ולכן התפתיתי לקרוא. קודם כל בגלל האדם, אח"כ בגלל הסופר, מודה.
אני לא יודעת אם אפשר להגיד שנהנתי לקרוא את הספר כי אני לא חושבת שזו הנאה. אולי הבנה, אולי השלמה, אולי הסכמה...
הכל כתוב בצורה כ"כ אמיתית, לפעמים לא מרוסנת, כמו שכל א