נטלי זימון דייוויס

נטלי זימון דייוויס

סופרת

נטלי זימון דייוויס (באנגלית: Natalie Zemon Davis; נולדה ב-8 בנובמבר 1928) היא היסטוריונית יהודייה-אמריקאית שתחומי מחקרה כוללים את צרפת בתקופת העת החדשה המוקדמת, מיקרו היסטוריה, יהדות ומגדר. זוכת פרס הולברג לשנת 2010.

זימון דייוויס נישאה בשנתה השלישית בקולג', בשנת 1948 לצ'נדלר דייוויס, לימים מתמטיקאי וסופר מדע בדיוני. משפחתו הייתה קוויקרים מפנסילבניה ובני הכנסייה היוניטרית ממסצ'וסטס. החלה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בתחום ההיסטוריה של הרעיונות וסיימה אותו באוניברסיטת מישיגן בנושא ההיסטוריה החברתית בשנת 1959. ב-1952 יצאה לחצי שנת מחקר בארכיונים של ליון בצרפת וחיברה לראשונה דיוקן כמותי של הפרוטסטנטים בליון במאה ה-16. לפני יציאתה לליון חיברה, יחד עם קבוצת פעילים ממישיגן, עלון בשם "מבצע מחשבה", שבו תקפה את פעולותיה המנוגדות לחוקה של ועדת בית הנבחרים לענייני פעולות אנטי אמריקאיות בראשות הסנטור ג'וזף מקארתי. העלון פורסם בעילום שם, אך בעלה צ'ן חתם על הצ'קים לבעל בית הדפוס שהעביר את המידע לאפ. בי. איי..

בשובה מליון החרימו אנשי האפ בי איי את הדרכונים האמריקנים שלה ושל בעלה. ב-1954 הוא פוטר ממשרתו באוניברסיטת מישיגן והוטל עליו חרם אקדמי ולאחר חקירות ומספר ערכאות משפטיות במשך שש שנים דחה לבסוף בית המשפט העליון את ערעורו והוא נידון לשישה חודשי מאסר בשנת 1960. בשנות החמישים נולדו שלושת ילדיהם. בשנת 1959 הגישה את הדיסרטציה שלה על "פרוטסטנטיות ופועלי הדפוס בליון". בשנות החמישים לימודי הרפורמציה נערכו בצורה כיתתית ומתוחמת, פרוטסטנטים חקרו פרוטסנטיות, קתולים חקרו את הקתוליות וכן הלאה. דייוויס יצרה בדוקטורט שלה הבחנה כיתתית לפי מקצוע ומעמד כלכלי כשלעיתים תכופות היריבים הכלכליים היו בעלי ברית דתיים. אם כי הפרוטסטנטים בליון היו משכילים יותר ועסקו במקצועות הטכנולוגיים יותר.

בשנות השישים קיבלה בעקבות פסיקת בית המשפט את דרכונה בחזרה ושבה לארכיונים של ליון ושל ז'נבה על מנת להעמיק בהיסטוריה עירונית ודתית. עברה עם בעלה לפרובידנס, שם לימד באוניברסיטת בראון וערך את הירחון למתמטיקה. ב-1962 הוצעה לצ'נדלר פרופסורה באוניברסיטת טורונטו וזימון דייוויס עברה עמו לשם והחלה ללמד בחוג לכלכלה פוליטית ומ-1968 בחוג להיסטוריה. היא מצאה בארכיונים של ז'נבה את התיאור הקדום ביותר של ארגון אומנים מתלמדים באירופה וב-1966 פרסמה מאמר בשם "איגוד מקצועי בצרפת במאה ה-16".
1.
בשנת 1560 הגישה ברטראנד דה רול תביעה נגד ארנוֹ דוּ טיל, המתחזה לבעלה מרטן גֶר. לאחר שורה של משפטים עמד בית-הדין הגבוה בטוּלוּז לפסוק שהאיש הוא אכן מרטן גֶר, כאשר הופיע באולם בית-הדין אדם בעל רגל מעץ. הוא זוהה כבעלה האבוד של ברטראנד. אַרנוֹ דוּ טיל הודה בהתחזות רק ברגע האחרון, לפני שנתלה וגופתו נשרפה על המוקד. נטלי זימון-דייוויס, מחשובי ההיסטוריונים של העת החדשה המוקדמת, כתבה את הספר שובו של מרטן גר אחרי שסייעה בהפקת סרט הקולנוע המבוסס על פרשת ההתחזות שהתרחשה במאה השש-עשרה. בספרה היא מביאה את הסיפור הדרמטי-הבלשי, בשלמות ובדיוק היסטורי מירבי, ומשלבת בו הסברים שמעמיקים אותו ומספקים לו הקשר בתמורות ובאירועים ששינו את פניה של התרבות האירופית. הרצון להכיר את העבר על כל רבדיו ומורכבותו הביא היסטוריונים רבים למיקרו-היסטוריה: ניסיון להציץ לעולמם של "האנשים הקטנים" ולהסיק מזה מסקנות לגבי התמורות ההיסטוריות הגדולות שהשפיעו על חייהם. בני השכבות "האילמות" הללו, לא זכו ששמם יונצח בתעודות אלא אם קרה להם משהו יוצא דופן, בעיקר אם הגיעו לאחד מבתי-המשפט ונרשמו בפרוטוקולים. הקורא בן זמננו - העייף לא אחת מההפשטה והניכור המלווים את הצגת העבר - מוצא בסיפורים אלה, ובמסקנות הנובעות מהן, משהו שמדבר אל ליבו ואל דמיונו. אין פלא איפוא שאחדים מן המחקרים הללו, הטובים שבהם, הפכו רבי-מכר בעולם. לספר נוספו שני מאמרים: את האחד כתבה נטלי זימון דייוויס בשנת 1995, בעקבות הסרט האמריקני סומרסבי, ובו היא מסבירה את המשגה שבהעתקת עלילה מצרפת של המאה השש-עשרה לזמן ולמקום אחרים; האחר, מאת מירי אליאב-פלדון, דן במעלות ובחסרונות של שיחזור היסטורי באמצעות הקולנוע. על הכריכה: תצלום מתוך הסרט שובו של מרטן גר, ז'ראר דפרדייה ונטלי ביי...

2.
הענקת מתנות, על הצדקותיה וביטוייה בתקופות השונות, יכולה ליצור ידידות וקִרבה, או לחילופין להביא לידי ריב ומדון. המתנה היא לעתים פעולה מרצון ולעתים מילוי חובה. יש שהיא בבחינת מתן שוחד ויש שהיא ביטוי של הכרת טובה. פעמים רבות היא מכשירה את הדרך לקידום חברתי או לעסקה פוליטית. נתינת המתנות לוותה בגינונים בעלי משמעות ויצרה דפוסים מיוחדים. כיצד נוכל להבדיל בין מתנה לשוחד? מה מקומן של המתנות בבריתות ובעימותים בחברה ובמשפחה? כיצד הן משפיעות על יחסים כלכליים, על פוליטיקה ועל דת? שאלות אלה חשובות להבנת היחסים החברתיים בעבר ובהווה, והן עומדות בלבו של ספר זה. מתנות בצרפת של המאה השש עשרה מציע דרך חדשה להבנת נושא המתנות, שתפס מקום קבוע ביחסים החברתיים לאורך התקופות השונות. הספר בוחן את הדרכים והמשמעויות של חילופי מתנות בחברה הצרפתית במאה השש עשרה, למן נדיבותם של מלכים ועד לתרומתו של הקבצן. ספר מרתק זה מוכיח שבחינת משמעותן של מתנות יכולה לעזור לנו להבין לא רק את מערכות היחסים החברתיים בעבר אלא גם כיצד לנהוג בנועם עם הזולת בימינו אנו. נטלי זימון דייוויס היא פרופסור אמריטה להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון, ומשמשת פרופסור עמית להיסטוריה, אנתרופולוגיה ומדעי ימי הביניים ועמית בכיר במרכז לספרות השוואתית באוניברסיטת טורונטו. קיבלה פרסים ותוארי כבוד רבים ולאחרונה זכתה בפרס הולברג (Holberg Prize). בין ספריה הרבים: שובו של מרטין גר (תרגום לעברית: תשס"א); Women on the Margins: Three Seventeenth-Century Lives; Trickster Travels תוכן העניינים: פניה עוז-זלצברגר: פתח דבר למהדורה העברית עם הספר הקדמה פרק ראשון: רוח המתנות פרק שני: פרקטיקות של הענקת מתנות ומועדים ציבוריים פרק שלישי: פרקטיקות מתנה ומשמעויותיהן החברתיות פרק רביעי: מתנות ומכירות פרק חמישי: מתנות שלא עלו יפה פרק שישי: מתנות, שוחד ומלכים פרק שביעי: מתנות האלים סיכום הערות קיצורים רשימת האיורים מפתח עמוד מתוך הספר הקדמה אחרי שהביס גַרגַנטוּאָה (Gargantua) את שחור-מרה (Picrochole) – מספר רַבִלֶה (Rabelais) בספרו הראשון – הוא כינס את כל ראשי השבטים המנוצחים ואת אנשיו, וסיפר להם כיצד נהג אביו גרַנגוּזיֶה (Grandgousier) לאחר שניצח את אַלפַרבַּל (Alpharbal), מלכהּ שודד הים של קָנַרְיָה (Canarre). במקום לאסור אותו ולדרוש את כופר נפשו, שלח אותו גרנגוזיה חזרה 'עמוס מתנות' ואותות ידידות אחרים. בשובו הביתה דחק המלך בוָוסָלים ובאצילי ארצו לגמול לגרנגוזיה כמידת נדיבותו זו, והללו גזרו אומר פה אחד להעניק לו את כל אדמות קנריה כדי שיעשה בהן כחפצו. אלפרבל חזר אל גרנגוזיה עם 9,038 ספינות עמוסות זהב, כסף, תכשיטים, תבלינים, תוכים, שנהבים וקיפודים. גרנגוזיה סירב לקבל דבר מן המתנות הללו בטענה שהן 'למעלה מן המידה'. הוא השליך לאש את המסמך החתום שהעניק לו את הממלכה כולה, ועמד על כך שהטובה שעשה לקנרים היתה פשוט מה שמצופה ממנו שיעשה. מה התרחש כאן? במקום לסחוט כופר בעריצות ולכלוא את ילדיו של המלך – רבלה רומז כאן לפעולות שנקט לא מכבר הקיסר קרל החמישי נגד המלך פרנסואה הראשון – הקנרים הפכו מרצונם למשלמי מסים נצחיים של גרנגוזיה, בהבטיחם לשלם לו שני מיליון מטבעות זהב טהור מדי שנה. הם אפילו הגדילו את הסכום בחלוף הזמן, עד כדי כך שאנשיו של גרגנטואה נאלצו לרמוז להם לחדול מלתת עוד דבר. 'הרי לכם טִבעהּ של הנדיבות' סיכם גרגנטואה. בשנת 1925 פתח מרסל מוס (Mauss) את יצירתו הגדולה 'מסה על המתנה' במובאה מתוך האֶדה (Edda) הסקנדינבית; באותה מידה הוא יכול היה להשתמש בסיפורו של רבלה. חליפין וחוזים ב'חברות ארכאיות' מתבצעים בצורת מתנות. המתנות ניתנות 'באופן תיאורטי מרצון, אך למעשה חובה לתיתן ולהשיב עליהן'; אופן זה הוא 'לכאורה עניין חופשי של בחירה, ואף על פי כן הוא גם כפוי ותלוי-אינטרסים'. כל מתנה מובילה למתנה חוזרת ברצף של אירועים המשיג כמה דברים בעת ובעונה אחת: סחורות מחליפות ידיים ומופצות מחדש בחברות החסרות שווקים מסחריים מובחנים; השלום נשמר ולעתים גם הסולידריות והידידות; ומעמדם של הנוגעים בדבר מתאשר או נעשה מושא לתחרות, כמו בנוהג הפוטלאץ' של האינדיאנים בחוף הצפון מערבי של אמריקה הצפונית, שם מתחרים ראשי השבטים זה בזה ביכולת להעניק טובין רבים יותר איש לרעהו......


# שימו לב! ספויילרים בשפע בביקורת. מרטן גר נולד במאה ה-16 בכפר בסקי ומשפחתו - משפחת איכרים אמידה - היגרה לכפר צרפתי לא רחוק מהכפר שעזבו. הם ה... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ