» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (63):
ספרים שאני רוצה לקרוא,
רשימת כריכה (לא קריאה),
2021 פואנטה℗,
שאלתי מחברים או מהספריה וקראתי,
קריאה - מבוגרות.ים,
ישראל בתפוצות,
קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה,
עם חתימת המחבר,
1א-סלון,
רשימה,
רשימת קריאה של חמדת,
רק הזמן מפריד ביננו.,
רשימת קריאה,
הספרייה העברית בברלין,
ספרים מעניינים שמומלץ לקרוא : ),
ביקורת שאהבתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שאשמח לקרוא,
רשימת קריאה,
בהמשך2,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
ספרים של סופרים: 60 הספרים העבריים האהובים ביותר על סופרי ישראל על פי סקר מאקו 2014,
60 הספרים שהסופרים הכי אוהבים,
לקרוא,
חיים ומוות בספריה לעם - הספרים הטובים ביותר שיצאו בסדרת הספריה לעם של הוצאת עם עובד,
תוצרת הארץ,
עברית,
ע-ק-מתחת-ש,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
ספריה לעם ,
פרוזה מקור למכירה,
ספרי עיון ופילוסופיה,
א,
ספרות מקור,
מומלצים ליום כיפור - חומר למחשבה,
A9,
MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם,
ספרי עיון ,
מומלצים ליום כיפור - נפלאים ועבי כרס,
פרוזה,
לקריאה עתידית,
חיפה חיפה - תל אביב,
רוצה לקרוא,
צריך להוסיף תקציר,
תומחר ,
קראתי לאחרונה (בשנים האחרונות) - לכתוב עליהם,
עברי קרא עברית,
ספרים שרוצה לקרוא,
זלי תקרא בהמשך,
כשלסבתא יהיו מדפים,
פרוזה,
סימונים / מרקר / קישקושים,
מועמד,
הוצאה אחרת / כריכה שונה / קיים גם בהוצאה אחרת / שנת הוצאה אחרת,
סיפורת - מקור,
המחברת,
מומלצים לקריאה,
בגרות בספרות,
רשימה,
Long Story Short,
נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר...,
A25A,
נכנס למדף ב2024,
עוד ...
|
|
1.
|
|
דניאל דרור, קצין צנחנים שחזר עטור תהילה ממלחמת ששת הימים, מחפש מפלט משמחת הניצחון הגואה מכל עבר. הוא נמלט מן הסביבה הבורגנית המאיימת לבלוע אותו ונוטה אוהל בחלקת חוף עזובה ליד שפך הירקון. מסע דניאל, המצטייר תחילה כרומן אקטואלי בעל נימות סאטיריות, ולאחר מכן כרומן פסיכולוגי על משבר נפשי בעקבות הלם קרב, מתברר כסיפורו של מסע חיפוש רוחני-דתי אחר משמעות קיומו של היחיד בעולם.
בשהותו על החוף מתוודע דניאל לנערת-טבע מסתורית ולדייג זקן, הנעשים לו למורים רוחניים. החיים במחיצתם, תוך התמסרות לריתמוס המחזורי של הים, משמשים לו שיעור מתמשך בענווה ובהשלמה. שיאו של תהליך ההארה מתגלם ב'משא על גרגר החול', דרשה מיסטית בסימן הגילוי שכל עצם בעולם נושא עליו את חותם הבריאה. משעה שדניאל הצליח להסיר את החיץ בינו לבין גרגר החול האחד, ולהביא את עצמו להתמזגות עם העולם, תם מסעו והוא מוכן לשוב אל חברת בני האדם.
מסע דניאל ראה אור לראשונה ב-1969, בעיצומו של עידן 'ילדי הפרחים' ששטף את המערב ואותותיו ניכרו היטב גם בישראל. התקבלותו הסוחפת בשעתו העידה על צימאון לרוחניות חדשה, כתגובת נגד להתבססותה של חברת שפע שאננה אחרי 1967. אולם רוח החיפוש האותנטי השורה עליו, חיוניותו של העולם האנושי הנבנה בו והאופן שהוא מגלגל בשאלות הקיום הגדולות, לא איבדו מתוקפן גם בחלוף ארבעים וחמש שנה.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות.
הצילום על העטיפה: נטע גוב
...
|
|
2.
|
|
אהבות קטנות, טירופים קטנים הוא סיפורם של נשים וגברים, אשר אגב איזו התרחשות, לרוב מקרית, נקלעים למצבים מפתיעים בקשרי האהבה שלהם: פגישה שהוחמצה בגלל שעון מקולקל, הופכת לאהבה נצחית; נערה שמתאוששת מניסיון התאבדות, זוכה לחירות חדשה; חופן אדמה ממקום אהבתם הראשון, משחרר שיגרה חונקת של זוג נשוי; בחור שהולך לפגישה עם חברתו בהחלטה לנתק את הקשר, מוצא עצמו מציע לה נישואים. דרמות יצריות קטנות, אשר כמו החיים עצמם אין להן פתרון גמור, והרי הן "עוד סיבוב" בחיפושינו, המגוחכים לעתים אך האנושיים תמיד, אחר מה שנראה לנו מחוז האושר השלם. לאחר סיפורי הטומוז'נה "העולם" ו"הכלה הנצחית", מגלה לנו אורפז בספר זה צד נוסף ביצירותיו: הסיפור הקליל-לכאורה, הקומי אפילו. הגרעין העמוק בכתיבתו נותר בעינו - אך ביטויו כאן שונה לחלוטין מכוח הטון הקומי-אירוני, ומכוח חדוות הסיפור. לא אהבות גדולות וטירופים גדולים, כי אם אהבות קטנות, טירופים קטנים....
|
|
4.
|
|
ספר זה מכיל את כל הסיפורים של המהדורה המקורית (רחוב הטומוז'נה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1979) וכן שלושה סיפורים חדשים: כובע קש, הנחלה, מעשה אמיתי.
...
|
|
6.
|
|
הקדשה בכתב ידו של המחבר בחלק מהעותקים...
|
|
9.
|
|
לפני הרעש, הטרילוגיה התל אביבי של יצחק אורפז, הכוללת את הרומנים בית לאדם אחד, הגבירה והעלם היא לב יצירתו הייחודית של יצחק אורפז. הרומנים מציגים בפני הקוראים פרוזה פסיכולוגית חברתית ריאליסטית, המשקפת את המציאות הישראלית, או מגזר מסויים שבה, בתחומי מרחב וזמן מוגדרים, לא רק המציאות הפיסית של צפון תל אביב (גגות שטוחים, עצים מזדקנים ומתייבשים, ארובת רידינג המתנשאת מעל) מוצאת כאן ביטוי חיוני, אלא גם ההווי החברתי הפוליטי של ישראל החילונית העירונית בשנות השישים והשבעים, המוצג כאן בפרספקטיבה של העבר האבוד של ימי הבראשית שמלפני קום המדינה. במסגרת זו מפתח אורפז מתוך ראייה פסיכולוגית נוקבת את סיפורי גיבוריו, הראשיים והמשניים, ובעיקר את סיפורם של איזי אורנן, המשורר, על פרשת נישואיו ברגע של אשליה אופורית (בעקבות מלחמת יום הכיפורים) והתפוררותם, ושל העלם האניגימטי, רב הקסם והכשרונות, הגדל בבית אקדמי סטרילי, ומגיע בסופו של דבר לאיבוד עצמו לדעת. ואולם בה בשעה מפתחים שלושת הרומנים ממדים שהם מעבר למימזים הריאליסטי. והם ממדי התשתית או העומק של יצירת אורפז בכללותה. לא רק שכל אחד מן הרומנים נשלט על ידי מודוס מוסיקלי ניתן לזיהוי, וכל השלושה הם בבחינת מערכת מורכבת של ואריאציות, החוזרות על נעימות יסוד, אלא שגיבוריהם, אף הם, מגלמים נושאים שונים של אפשרות אנושית קיומית אחת, שאורפז העניק לה את השם: הצליין החילוני, אדם משולל אמונה, אך נתון, בכל זאת, בחיפוש דתי אחר משמעות. גיבורים אלה שרויים במסע נואש, על קו הגבול המפריד בין השפיון והקשר עם המציאות לבין מה שמעבר להם. הם נעים בעולם ששולטות בו דמויות אריכטיפיות מיתיות - בעיקר דמות האשה הגדולה, האמהית, המשלחת לעברם זרועות מזמינות למוות. בהדרגה מתפרקת המציאות היומיומית והגיבורים נבלעים אל תוך חלל המערב דמיון והפשטה. כך מהווה הטרילוגיה גם מעין מבוא אל הסיפורת האל ריאליסטית של אורפז, ובעיקר לרומן המטפיסי הגדול הכלה הנצחית שהוא, לאמיתו של דבר, החלק הרביעי במחזור הרומנים וגולת הכותרת של יצירת אורפז בכללה. דן מירון...
|
|
10.
|
|
דניאל דרור, קצין צנחנים שחזר עטור תהילה ממלחמת ששת הימים, מחפש מפלט משמחת הניצחון הגואה מכל עבר. הוא נמלט מן הסביבה הבורגנית המאיימת לבלוע אותו ונוטה אוהל בחלקת חוף עזובה ליד שפך הירקון. מסע דניאל, המצטייר תחילה כרומן אקטואלי בעל נימות סאטיריות, ולאחר מכן כרומן פסיכולוגי על משבר נפשי בעקבות הלם קרב, מתברר כסיפורו של מסע חיפוש רוחני-דתי אחר משמעות קיומו של היחיד בעולם.
בשהותו על החוף מתוודע דניאל לנערת-טבע מסתורית ולדייג זקן, הנעשים לו למורים רוחניים. החיים במחיצתם, תוך התמסרות לריתמוס המחזורי של הים, משמשים לו שיעור מתמשך בענווה ובהשלמה. שיאו של תהליך ההארה מתגלם ב'משא על גרגר החול', דרשה מיסטית בסימן הגילוי שכל עצם בעולם נושא עליו את חותם הבריאה. משעה שדניאל הצליח להסיר את החיץ בינו לבין גרגר החול האחד, ולהביא את עצמו להתמזגות עם העולם, תם מסעו והוא מוכן לשוב אל חברת בני האדם.
מסע דניאל ראה אור לראשונה ב-1969, בעיצומו של עידן 'ילדי הפרחים' ששטף את המערב ואותותיו ניכרו היטב גם בישראל. התקבלותו הסוחפת בשעתו העידה על צימאון לרוחניות חדשה, כתגובת נגד להתבססותה של חברת שפע שאננה אחרי 1967. אולם רוח החיפוש האותנטי השורה עליו, חיוניותו של העולם האנושי הנבנה בו והאופן שהוא מגלגל בשאלות הקיום הגדולות, לא איבדו מתוקפן גם בחלוף ארבעים וחמש שנה.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות....
|
|
13.
|
|
אל תבקשי לך חיי נצח עשה את דרכך כאילו הנצחי פוסע לידך (מתוך שער הרוח) שניים מן היוצרים המרכזיים באמנות הישראלית בת זמננו, יצחק אורפז ויגאל תומרקין חברו בספר זה ל``מסע פרידה`` מן המאה הטרופה שלנו....
|
|
16.
|
|
ספר חדש מאת יצחק אורפז, מחציתו סיפורים חדשים ומחציתו הדפסה חדשה של הנובלה ``נמלים`` שהפכה כבר לקלאסיקה מודרנית. יצחק אורפז שהוא אחד המספרים המקוריים בספרות העברית החדשה, מיוצרי הזרם הפנטסטי-אקזיסטנציאליסטי, מציג כאן שתי פנים של יצירתו, מן התקופה המאוחרת והמוקדמת של כתיבתו. דחף החיים הבראשיתי המפכה בסיפור הראשון כמו נבחן בהשתקפויותיו השונות - אירוטיות, מיתיות, ביולוגיות - בסיפורים האחרים והוא הולך ומתגוון כשם שהוא הולך ונכמר בחומריו ובלשונו עד הגיעו לסיפור האחרון. הנובלה ``נמלים``, שראתה אור לראשונה ב1968- וסימנה פריצת דרך בסיפורת הסימבולית העברית, מתארת איש ואישה על סף גירושין שפלישת נמלים מאיימת להחריב את ביתם, אולם דווקא על סף החורבן הם מוצאים אושר. ``לילה בסנטה פאולינה`` הוא ספרו ה18- של המחבר, חתן פרס ביאליק לשנת 1986. מספריו הידועים האחרים: מות ליסאנדה, מסע דניאל, העלם, בית לאדם אחד, הצליין החילוני, רחוב הטומוז`נה, הכלה הנצחית, אהבות קטנות טירופים קטנים....
|
|
17.
|
|
מומו בורח, מומו לוחם, מומו הורג, מומו רודף. פרס ברש לשנת 1961.
...
|
|
21.
|
|
בית לאדם אחד ראה אור לראשונה ב-1975. זהו רומן תל-אביבי מובהק, המתרחש ברובו בקטע מסוים בצפון העיר, סביב רחוב בן-יהודה בואכה נמל תל-אביב ובצילה של ארובת רידינג. זהו מרחב המחיה של איזי אורנן, משורר ועיתונאי, משוטט חסר מנוח, שמבעד לעיניו נשקפת תל-אביב צבעונית, תוססת ותאוותנית. מסגרת הזמן של הרומן נפרשת מן האביב של 1973 לאביב של 1974, ובלבה השבר של מלחמת יום הכיפורים. מחציתו השנייה עומדת בסימן האֵבל היורד על בית ידידיו הקרובים של איזי עם נפילת הבן הבכור, אולם המלחמה צובעת לאחור גם את הפרקים שקדמו לה. כנגד ההווה הישראלי הקדחתני עומד הקשר המורכב של איזי עם דודו ברוך הרליך, חוליית הקשר החיה שלו עם עברו כילד בעיירה מזרח אירופית לפני השואה, במשפחה ענפה שרק שניהם שרדו ממנה לפליטה.
שני צירים עיקריים מלכדים את פרטי הרומן ואירועיו. האחד הוא סיפור העונש שהומט על החברה הישראלית מששקעה בהוויה של שחיתות ונהנתנות. הציר השני קשור לפעפוע של זיכרון העבר היהודי אל ההווה, בבחינת מקור של המשכיות ושל משמעות לחברה זו, התוהה על דרכה ועל טעם קיומה. הכול מתנקז אל דמותו של איזי אורנן, הנחלץ מן התעייה העקרה ומן הבית המיועד לאדם אחד אל תקווה להקמת משפחה משלו, שתישא גם את שמם של אבותיו הרצוחים.
ברצף יצירתו של יצחק אורפז 'בית לאדם אחד' מסמן מפנה דרמטי. זמן קצר לאחר פרסומו החל המחבר לרקום מחרוזת של סיפורים קצרים, פנטסטיים למחצה, הניזונים מהווי העיירה שנולד וגדל בה. ב-1979 כונסו בספר 'רחוב הטומוז'נה', שפתח פרק חדש במסע החיפוש הרוחני הנמתח לאורך חמישים שנות יצירתו.
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, 'עשב פרא', ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו....
|
|
23.
|
|
בית לאדם אחד ראה אור לראשונה ב-1975. זהו רומן תל-אביבי מובהק, המתרחש ברובו בקטע מסוים בצפון העיר, סביב רחוב בן-יהודה בואכה נמל תל-אביב ובצילה של ארובת רידינג. זהו מרחב המחיה של איזי אורנן, משורר ועיתונאי, משוטט חסר מנוח, שמבעד לעיניו נשקפת תל-אביב צבעונית, תוססת ותאוותנית. מסגרת הזמן של הרומן נפרשת מן האביב של 1973 לאביב של 1974, ובלבה השבר של מלחמת יום הכיפורים. מחציתו השנייה עומדת בסימן האֵבל היורד על בית ידידיו הקרובים של איזי עם נפילת הבן הבכור, אולם המלחמה צובעת לאחור גם את הפרקים שקדמו לה. כנגד ההווה הישראלי הקדחתני עומד הקשר המורכב של איזי עם דודו ברוך הרליך, חוליית הקשר החיה שלו עם עברו כילד בעיירה מזרח אירופית לפני השואה, במשפחה ענפה שרק שניהם שרדו ממנה לפליטה.
שני צירים עיקריים מלכדים את פרטי הרומן ואירועיו. האחד הוא סיפור העונש שהומט על החברה הישראלית מששקעה בהוויה של שחיתות ונהנתנות. הציר השני קשור לפעפוע של זיכרון העבר היהודי אל ההווה, בבחינת מקור של המשכיות ושל משמעות לחברה זו, התוהה על דרכה ועל טעם קיומה. הכול מתנקז אל דמותו של איזי אורנן, הנחלץ מן התעייה העקרה ומן הבית המיועד לאדם אחד אל תקווה להקמת משפחה משלו, שתישא גם את שמם של אבותיו הרצוחים.
ברצף יצירתו של יצחק אורפז 'בית לאדם אחד' מסמן מפנה דרמטי. זמן קצר לאחר פרסומו החל המחבר לרקום מחרוזת של סיפורים קצרים, פנטסטיים למחצה, הניזונים מהווי העיירה שנולד וגדל בה. ב-1979 כונסו בספר 'רחוב הטומוז'נה', שפתח פרק חדש במסע החיפוש הרוחני הנמתח לאורך חמישים שנות יצירתו.
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, 'עשב פרא', ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו....
|
|
25.
|
|
כל אחת משלוש הנובלות של יצחק אורפז מציירת חיים נטולי תשוקה של בני זוג חשוכי ילדים, המדשדשים בשממונם, עד שגורם זר ובלתי-ריאלי מגיח לעולמם ומניף את הדמויות הבנאליות אל מחוזות סוריאליסטיים וגרוטסקיים. כניסתו של אותו יסוד זר וחריג כרוכה בהיקסמות גדולה ממנו עד כדי סגידה והאלהה, אולם מכילה זרעי הרס ומביאה את הסיפור לסיומו באסון ואף במוות. התאהבותו של נפתלי בליסאנדה, יצירת דמיונו הערטילאית, גורמת למותה, אולי אף לרציחתה,של זוגתו בתיה. פלישת הנמלים אל דירתם של יעקב ורחל ממיטה עליהם חורבן,אולם דווקא מתוך האפר והאבק של הריסות הבית ממריאה הרוח הטהורה, ובני הזוג יכולים להתאחד באושר רק אחרי שהשליכו מאחורי גוום את קנייני החומר, והם דרוכים לשמוע את הקול האלוהי. סַ בִּ י הגמד, בנובלה 'מדרגה צרה', מדיח את בני הזוג ירוחם ומירי לחבור אליו במזימה המביאה בסוף למותה של שכנתם, ומשרה מועקת-תמיד על שארית חייהם. התנועה האופיינית בשלוש היצירות היא מחיי יומיום ישראליים בינוניים וסתמיים אל התגעשות חושנית גדולה והרסנית העולה לעתים במחיר החיים עצמם. ביסודן נמצא כיסוף דוחק להיחלץ מחיי החומר ולגעת – ולו באמצעות שבירת כלים – בגרעין נסתר של רוחניות רליגיוזית. בדיעבד ניתן לראות בהן צעדים מגששים ראשונים לקראת הבהרת תפיסתו הפילוסופית הקיומית של המחבר וניסוחה במסה 'הצליין החילוני'.
שלוש הנובלות פורסמו לראשונה בין 1964 ל-1972, וקבעו לאורפז מקום מובהק בשורה הראשונה של סופרי 'דור המדינה'. סופרים אלה חתרו באותן שנים לביטויָ ם של מצבי מצוקה והארה ששורשיהם נעוצים בתחום המטאפיסי, והטעינו את סיפוריהם באנרגיות שנשאבו מן 'המגירות הנסתרות' שבנפש ובזיכרון, כניסוחו של א"ב יהושע.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות.
בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות....
|
|
26.
|
|
את הרומן הכלה הנצחית הגדיר המחבר, יצחק אורפז: "הספר הכי פרובלמטי שלי. הלכתי בו עד הקצוות, עד הגבולות האחרונים שלי, הוצאתי את העולמות הכי דמוניים שנמצאים בי, והרחקתי איתם בצורה הכי נועזת." אכן, כאשר ראה אור ב-1987 קיבלה אותו הביקורת בתדהמה. סיפור המסגרת עוקב אחר מסען של שלוש דמויות: שני נוודים, אילם ועיוור, ועמם תרנגולת בעלת תודעה ורבת תושייה בשם קוקי. הם סובבים במרחב גיאוגרפי מצומצם, במה שנראה כמו הריסות השרון ועמק חפר, ובעיקר בין זִכְרון לפאראדיס, על כל המשמעויות הסמליות הנכרכות בשני השמות האלה. מסעם מתנהל כשיטוט מעגלי חסר יעד, עד שלבסוף הוא חותר אל תכליתו: פגישה עם הסבתא לבנה, גיבורת החלק הפנימי של הספר.
הסיפור הפנימי מפתח נושאים מתוך קובץ הסיפורים רחוב הטומוז'נה (1979). מעשה באֶטְקָה, בת העיירה ליפקייב, שהתאהבה בשליח מארץ-ישראל, והרתה ממנו ללדת, אבל הוא נטש אותה ונעלם, וסופה שנאנסה ונרצחה בידי פורעים אוקראינים, וגופתה המרוטשת נמצאה בתוך שמלת הכלולות הלבנה שלה. סיפורה הנורא הוא חומר הדלק המניע את העלילה. הסבתא לבנה יוצאת במרכבת רפאים יחד עם פֶּפָּה, בת לווייתה, לנקום את מותה של אטקה מידי נציגי העולם הנוצרי, ובמיוחד מן הברון והכומר, שכל אחד מהם זוכה מידיה למיתת זוועה משלו. סיום הרומן סוגר את המעגלים: הסבתא לבנה מתגלגלת גלגול מחילות אל ארץ ישראל, יוצאת מארון המתים שלה ומתאחדת עם שני הנוודים המתגלים כקרובי משפחתה. העלילה כולה מוּנעת מכוח שנאתם התהומית של יהודים אל העולם הנוצרי שעינה ורצח אותם. כך נטמעו הטראומות האוטוביוגרפיות של אורפז במציאות מופשטת למחצה ולבשו מימד מיתי ארכיטיפי, שאִפשר למחבר לחדור אל רובדי העומק של העבר היהודי הקיבוצי. ...
|
|
27.
|
|
הרומן הגבירה, שפורסם לראשונה בשנת 1983, מעוגן במציאות הישראלית של שלהי שנות השבעים ובמרחב התל-אביבי על כפל פניו. זוהי תל-אביב קודרת, רוויית אלימות ואימה, שחבורת אופנוענים מסתורית שועטת ברחובותיה ומתעללת בתושביה. בד בבד זו מציאות השטופה כיסופים לגאולה רוחנית בעקבות גלי ההלם של מלחמת יום הכיפורים.
הגיבור, איזי אורנן-שטרנהרץ, משורר לעת מצוא, עוטה גם אצטלת חוקר, המתחקה אחר תכונותיה של אלת הפריון הכנענית ושל הנשיוּת הארכיטיפית בכלל. משפחתו הקטנה כוללת את אשתו ליזה ואת פֶּפָּה הפעוטה, שנהרתה מיחסיה של ליזה עם גבר אחר. התפוררות נישואיהם של איזי וליזה היא אחד מצירי הרומן, אולם סביבו משתרג קהל רב של דמויות מגוונות, חלקן סמליות בעליל, מהן המייצגות את עברו המודחק של איזי כבן עיירה מזרח-אירופית שיהודיה כלו בעשן המשרפות. דמות מרכזית נוספת היא עתליה, הגבירה, הממגנטת אליה כל גבר בסביבתה דמותה מגלמת את הנהייה אל הערכים האבודים של ארץ ישראל היפה, והאידאלים ההומניסטיים שהיא מטיפה להם משמשים משקל נגד לבורגנות המתבהמת הממלאת את טרקליני תל-אביב.
לא פעם מיטשטש הקו הסיפורי ונהפך לקולאז' סוראליסטי של חלקי תמונות המוקרנות מתוך תודעתו המתערערת של איזי, לכן אין פלא שהמכלול הסיפורי העשיר, החידתי ורווי הסתירות עורר תגובות מגוונות בביקורת שקידמה את פניו של הספר ב-1983. גרשון שקד, למשל, הבין את הגבירה כמימוש מורכב של עלילת-העל הציונית במאבקה עם הכוחות המבקשים לפוררה. מול הדמויות המייצגות את ארץ ישראל היפה עומדים, לדבריו, נציגיו של הסטרא אחרא הפוליטי והחברתי, והתוצאה היא אמירה חשובה על המאבק המקוטב בין חורשי רעתה של הארץ לבין מבקשי טובתה....
|
|
29.
|
|
ספרו של יצחק אורפז - הצליין החילוני ראה אור ב-1982 והוכר מייד כיצירה הגותית יוצאת דופן. כותרתו המסקרנת ממצה להפליא את המודל הפרדוקסלי שביסוד הספר. אם צליין הוא עולה רגל למקום קדוש, לאן חותר הצליין החילוני שאין לו אלוהים ואין לו מקדש? מה טיבה של חילוניות זו, שביסודה נעוץ בכל זאת כיסוף מטאפיסי? ברור שמדובר במסעו של אדם בחיפוש אחר משמעות כלשהי, אולי גאולת הנפש, שתוציא את קיומו מן הסתמיות הקהה; אולם אל מול התשוקה למשמעות מתייצבת נוכחותו של ההעדר, שהצליין החילוני נדון להיות מוטח בו שוב ושוב, ומטבע הדברים מסעו לא יגיע לעולם אל יעדו ותכליתו.
אורפז בחן והדגים את השקפתו בעיקר באמצעות קריאה צמודה ביצירות ספרות, והראה כיצד המודל הצלייןחילוני עשוי לשמש כלי פרשני לפענוח מיטב הסיפורת המודרנית, מקאמי והמינגוויי ועד עגנון, שבתאי וא"ב יהושע. בד בבד הראו חוקרי יצירתו ומבקריה כיצד החיפוש הצלייןחילוני טבוע בעומק הסיפורים והרומנים של אורפז עצמו, ומצטייר כמפתח הגותי מרכזי לפענוחם.
ספר זה הוא מהדורה חדשה ומורחבת של הצליין החילוני. לחיבור המקורי צורפה שורה של מסות שאורפז ניסה להוסיף ולבאר בהן את מושג הצליין החילוני כתפיסה קיומית אישית וככלי עזר פרשני. בולטת בתוכן מסה החושפת את יחסו האינטימי לסיפוריו של אורי ניסן גנסין, ומציירת דיוקן עצמי של המחבר כ"אדם חילוני, החדור הכרה פנימית עמוקה כי גם היום יש קדושה". להשלמת התמונה נכללו כאן שני ראיונות מקיפים, שבהם נעתר אורפז לגלות משהו מצפונות יצירתו. חותמת את הספר מסתו של א"ב יהושע, הממקמת את אורפז ואת תפיסת הצליין החילוני במערך הרגישויות של דור המדינה בסיפורת הישראלית.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות.
בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות.
ספריו המחודשים: מסע דניאל, מות ליסיאנדה ונובלות אחרות
ספריו של אורפז רחוב הטומוז'נה והכלה הנצחית ראו אור בשיתוף ספרי סימן קריאה...
|
|
31.
|
|
הרומן העלם, שראה אור לראשונה ב-1984, הוא החוליה האחרונה בטרילוגיה התל-אביבית של יצחק אוורבוך-אורפז אחרי בית לאדם אחד והגבירה. הפעם רשות הדיבור ניתנת לגיבור עצמו, העלם יואב, המגולל את דבריו כמין יומן-במחשבות.
על רקע החברה הצפון תל-אביבית המתנודדת בין אידאולוגיות פוליטיות למיניהן לבין גילויי חומרנות ונהנתנות, מתנהל מסע ההתנסות של יואב, והוא ממוקד בשלושה תחומים עיקריים: חיפוש אינטימיות רגשית ומינית בתחום הפרט; התמכרות לעינוגי הגוף בסעודות רבות משתתפים או במסיבות רוויות סמים ואלכוהול; טעימה ממיזמים אוטופיים של חבורות צעירים אידאליסטיות שתכליתם להביא גאולה לעולם. כאשר כל אלה מתגלים ליואב כמשענת קנה רצוץ, עולים ומבצבצים בו בתדירות גוברת דמיונות ומחשבות על סיום החיים בהתאבדות, עד שהוא מכין לעצמו טקס מוות מלא רוך ונועם בתוך אמבטיית קצף ריחנית, ובידו ספל קקאו מתוק. הקוראים והמבקרים שתהו על סיומו של הרומן התקשו להבין את פשר החלטתו של צעיר כליל המעלות להפנות עורף לכל ערך אישי או קיבוצי ולמאוס בחייו.
אורפז עצמו הציע תשובה מקורית במסתו האֵם, האהובה והמפלצת, המובאת כאן בסיום הספר. ההנמקה שהציע – הצגת מותו של יואב כקורבן כפרה על חטא קדום – שאובה מהרגשת האשמה הרודפת אותו כל ימיו כלפי אמו שנטש לגורלה בשואה, ובד בבד היא מתקשרת אל העלילה המיתולוגית על אורסטס שרצח את אמו ונענש על כך בידי אלוהים ואדם. כך עיגן אורפז את סיפורו לא רק במציאות הישראלית של שנות היכתבו אלא בתשתיות אישיות וכלליות עמוקות בהרבה, והצליח לשפוך עליו אור חדש ומפתיע.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו....
|
|
33.
|
|
עור בעד עור, הרומן הראשון של יצחק אורפז, ראה אור לראשונה ב-1962, ומאז נשכח.
הוא מעוגן במציאות הישראלית דאז, אולם מציאות זו נשקפת באופן סוריאליסטי וגרוטסקי. יש בו, למשל, ייצוג מנוכר של קרבות מבצע קדש, המעלה סימני שאלה על טעמה וצידוקה של מערכה זו. כמו כן מובלעת בו סאטירה כנגד דמותו הסמכותית של דוד בן-גוריון ושל הממסד הפוליטי שחלש עליו. אולם בהקשרו השלם של הרומן, ההיבטים הציבוריים משמשים רקע ניגודי לדמותו של הגיבור, מומו, לעולמו הפנימי המסוכסך ולחיי הדמיון העשירים שלו. בתוך מסכת האירועים שזורים קטעי הרהור, התבוננות, הזיה וחלום, המחדירים למרקם הפרוזה רובד לירי מובהק.
ברצף יצירתו של אורפז מומו הוא גילום מקיף ראשון של דמות הגבר הבודד, הנודד, התלוש והמורד, המנותק ממשפחה ומֵחֶברה, מגשש אחר פשר הקיום בספירות הגוּתיות ומיסטיות, ואחוז כיסופים רליגיוזיים בעולם ריק מאלוהים. המתח היסודי ברומן מתקיים בין היחיד חסר המנוח, השרוי במסע חיפוש תמידי, לבין הציבור המאורגן במסגרות חברתיות, צבאיות, פוליטיות ואידאולוגיות. מתוך הרהוריו המקוטעים עולה תביעה עקשנית לחיים מלאי משמעות אותנטית, וזו מיתרגמת להבזקים של התגלות או של תחושה דתית.
עור בעד עור הוא אחת החוליות הבולטות בגל החדש בסיפורת הישראלית, שהצטיין בשאיפה לחרוג מן הריאליזם החברתי ובכמיהה לחיים פרטיים בעלי משמעות. הוא ביטוי מובהק לרתיעה שהסתמנה אז בפרוזה ובשירה מן הממלכתיות הישראלית המתגבשת ומצִלו הדומיננטי של האב המייסד. פרסומו עתה, במסגרת המהדורה המחודשת של כתבי יצחק אורפז, מגלה יצירה ניסיונית חריפה ונועזת, שהיא מאבני היסוד של המודרניזם הישראלי ונקודת מוצא חיונית להכרת דרכו האמנותית המקורית של מחברה.
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות...
|
|
![עור בעד עור [2016] - יצחק אוורבוך-אורפז](/bookimages/covers98/984093.jpg "עור בעד עור [2016] - יצחק אוורבוך-אורפז")
