כל אחת משלוש הנובלות של יצחק אורפז מציירת חיים נטולי תשוקה של בני זוג חשוכי ילדים, המדשדשים בשממונם, עד שגורם זר ובלתי-ריאלי מגיח לעולמם ומניף את הדמויות הבנאליות אל מחוזות סוריאליסטיים וגרוטסקיים. כניסתו של אותו יסוד זר וחריג כרוכה בהיקסמות גדולה ממנו עד כדי סגידה והאלהה, אולם מכילה זרעי הרס ומביאה את הסיפור לסיומו באסון ואף במוות. התאהבותו של נפתלי בליסאנדה, יצירת דמיונו הערטילאית, גורמת למותה, אולי אף לרציחתה,של זוגתו בתיה. פלישת הנמלים אל דירתם של יעקב ורחל ממיטה עליהם חורבן,אולם דווקא מתוך האפר והאבק של הריסות הבית ממריאה הרוח הטהורה, ובני הזוג יכולים להתאחד באושר רק אחרי שהשליכו מאחורי גוום את קנייני החומר, והם דרוכים לשמוע את הקול האלוהי. סַ בִּ י הגמד, בנובלה 'מדרגה צרה', מדיח את בני הזוג ירוחם ומירי לחבור אליו במזימה המביאה בסוף למותה של שכנתם, ומשרה מועקת-תמיד על שארית חייהם. התנועה האופיינית בשלוש היצירות היא מחיי יומיום ישראליים בינוניים וסתמיים אל התגעשות חושנית גדולה והרסנית העולה לעתים במחיר החיים עצמם. ביסודן נמצא כיסוף דוחק להיחלץ מחיי החומר ולגעת – ולו באמצעות שבירת כלים – בגרעין נסתר של רוחניות רליגיוזית. בדיעבד ניתן לראות בהן צעדים מגששים ראשונים לקראת הבהרת תפיסתו הפילוסופית הקיומית של המחבר וניסוחה במסה 'הצליין החילוני'.
שלוש הנובלות פורסמו לראשונה בין 1964 ל-1972, וקבעו לאורפז מקום מובהק בשורה הראשונה של סופרי 'דור המדינה'. סופרים אלה חתרו באותן שנים לביטויָ ם של מצבי מצוקה והארה ששורשיהם נעוצים בתחום המטאפיסי, והטעינו את סיפוריהם באנרגיות שנשאבו מן 'המגירות הנסתרות' שבנפש ובזיכרון, כניסוחו של א"ב יהושע.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות.
בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות.