ינון ניר

ינון ניר

סופר


1.
תמר, מרצה לאמנות, בת שלושים ושמונה, מתארת באירוניה מושחזת את חוויותיה כאם צעירה. שנה וחצי חלפו מאז שילדה את דניאל וכמעט ולא עובר יום בלי שתשאל, "למה לא סיפרו לנו שכל-כך קשה להיות הורים?" לדבריה, המין האנושי שורד הודות לשקרים מוסכמים והונאה עצמית. מבחינתה כולן שיקרו לה: אימא שלה, חברות שכבר היו להן ילדים, הפקידה בבנק, נשים ברחוב... כולן חברו יחד. הן טוו סביבה את קוריהן כדי שתרצה להתרבות. בעיניהן המין הנשי מתחלק לשניים: אימהות ואימהות לעתיד. חלוקה חדה ובלתי מתפשרת. כמו שמן ומים שלא מתערבבים. אך בחדרי-חדרים לוחשות אימהות זו לזו את האמת המרה. מייללות עד אובדן הכרה. זועקות עצמן לדעת. הן נועלות את השער, מקפידות שאף אימא לעתיד לא תיכנס. בין החלפת חיתולים, ציד מוצצים וביקורים במוקד, מנסה תמר להשיב את חייה למסלולם; לגמור את הדוקטורט, לחזור לצלם, להספיק הכול ולהשלים שעות שינה. או במילים אחרות, פשוט להחזיק מעמד. עלילות פרומות הוא רומן מרגש, מטלטל ומצחיק על אימהות וזוגיות, על אמנות ועל כתיבה, על ייאוש ותקווה. זהו סיפור אנושי על ציפיות לא ממומשות, על ישראל של היום ועל ישראל של פעם שכבר לא קיימת יותר ואולי לא הייתה קיימת מעולם. ינון ניר נולד ב-1975. עלילות פרומות הוא ספרו השלישי. ספריו הקודמים, התקופה הכחולה ופעמיים קברו את ברטה, זכו בשבחי הביקורות. ...

2.
"יש משהו שבכלל אכפת לך ממנו?" היא שאלה אחרי כמה זמן. "לא, לא אכפת לי משום דבר." ואם הייתי אומר שאכפת, זה היה משנה משהו? התקופה הכחולה הוא רומן מרגש. חזק. מכאיב. על פני השטח "סיפור התבגרות", ומתחת: הפתעה גדולה ומטלטלת. הוא זעקה והתרסה ומחאה אדירה של נער מרמת אביב ג' - עידן לביא - שלא רוצה שיגידו לו מתי וממה להיות עצוב, את מי לאהוב, ולא יכול לחשוב, להרגיש ולהגיד את מה שמצפים ממנו. עידן מדבר או שותק בכנות בוטה על כל מה שרובץ על לבו. יש לו הרבה מה לומר על האנשים "שמתעקשים להיות כאלה מטומטמים ברגע שהם בוחרים להאמין במשהו, אבל כמעט אף פעם לא מאמינים כשאומרים להם את האמת בפנים". וכשהוא מדבר זה תמיד במילים פשוטות ובלי טקסים, "כי מרגע שעושים על משהו טקס, כבר אי - אפשר לומר עליו שום דבר חוץ ממה שכולם אומרים". עידן לביא הוא בשום פנים ואופן לא "כולם". צעירים יאהבו כל מילה שלו, וגם מבוגרים שאכפת להם ועדיין רוצים לשנות משהו, לא יוכלו להתעלם מדבריו. ינון ניר נולד ב - 1975 . התקופה הכחולה הוא ספרו השני. ספרו הקודם, פעמיים קברו את ברטה, זכה לביקורות נלהבות....

3.
בצה"ל בוחרים בנות איכותיות שנראות טוב לתפקיד מאבחנות. כשאתה בן שש-עשרה וחיילת יפה שיושבת מאחורי שולחן מגלה בך עניין, זה בקלות יכול לסובב לך את הראש. לא מעט מלש"בים יוצאים מהריאיון משוכנעים שהמאבחנת ניסתה להתחיל איתם. אני רוצה לספר למאבחנות על תעשיית העופות. כשהאפרוחים בוקעים מהביצים, עובדות בשכר מינימום שלובשות כפפות לטקס לבנות מפרידות בין הזכרים לנקבות. הנקבות נשלחות לבתי גידול, והזכרים ממשיכים על המסוע שמוביל אותם אל המגרסה. אני רוצה לצעוק את השמות של החברים שלי שנהרגו בלבנון ולהסביר למאבחנות את התפקיד שלהן בפס הייצור של צה"ל, להמליץ להן להחליף את המדים בבגדי עבודה. שלפחות נדע לאן אנחנו הולכים. אליאב קדוש גדל במושב בכורות. במושבים הטובים בדרום כשמישהו מתקבל לקורס טיס או מסיים קורס קצינים, המשפחה שלו תולה שלט בכניסה לחצר כדי שכולם יֵדעו איזה גיבור גדול הבן שלהם. בבכורות אף אחד לא תולה שלטים ולא מתקבל לשום מקום. אבל זה לא הפריע לקדוש להאמין שהוא יכול להיות טייס. או לוחם בסיירת. או צנחן. הוא לא דמיין שכך ייראה השירות הצבאי שלו. זהו רומן על איש צעיר המחפש נקודת אחיזה בעולם, על שירות בצה"ל בשנות התשעים, על פערים ומעמדות בחברה הישראלית, ועל כמיהה גדולה לשקט פנימי. החייל האחרון כתוב בכישרון גדול, ברגישות ובהומור, ומנצל בתבונה ובריסון חומרים פוליטיים, חברתיים ואנושיים רבי עוצמה. ספריו הקודמים של ינון ניר, פעמיים קברו את ברטה, התקופה הכחולה ועלילות פרומות, זכו בשבחי הביקורות. ...

4.
חי, תוסס, בתנועה מתמדת ומזוויות מבט משתנות ובלתי צפויות זה הקצב, זו הדינמיקה הסוחפת של הספר פעמיים קברו את ברטה. רעיונות מקוריים והברקות מפתיעות מתוזמרים לעלילות קולחות בשטף, וכמו בסרט הכל מתרחש לנגד העיניים ממש. המצבים מוחשיים להפליא, הדיאלוגים ישירים ומיידים והסיפורים נעים במהירות מזירה לזירה. תפאורה ססגונית של הרים מושלגים, טירות עתיקות ויערות מכושפים משמשת רקע קסום למחאה חריפה (אגדת החייל והנסיכה). תמונה גרוטסקית של אי נידח וסיפור משל נוסח מיתוס כפרי על כל הטמטום שבעולם (הזקנה שטיפסה לשמיים), מתחלפים חיש-קל באתר צילומים אחוז תזזית, מפיק מגלומן ושתלטן ודרקון צמחוני ופאציפיסט (דרקונים תוצרת הוליווד). חלק מהסיפורים אגדיים כביכול, אחרים רומנטיים ונוגעים ללב כמו הסיפור המרגש עונת הייחום של הלוויתנים, ציניים כמו פעמיים קברו את ברטה, או משעשעים כמו ספרים שילדים קוראים, אך בכולם אמירה חברתית, ואולי רצון לראות את העולם כפי שרואים אותו הילדים החכמים בסיפור מה, לא ידעת שיש לך אחות? "כמו שהוא באמת ולא כמו שנסיון החיים שלהם לימד אותם לראות אותו". ינון ניר נולד ב1975- בכפר סבר ולומד מנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה....


נתקלתי בספר לגמרי במקרה, ובתור חייל כמובן שנמשכתי אילו כבר מהכותרת. הספר קשה לעיכול ומצאתי את עצמי חושב עליו גם הרבה אחרי. ההתחלה מרגישה... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
לא לעיתים קרובות, אבל בדרך כלל לפעמים, יוצא ששני ספרים שאני קוראת חולקים נקודות השקה משותפות. טוב, זה לא כל כך חריג, בעיקר אם חושבים שאני בו... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
בעיצומם של האירועים בתקופה האחרונה קשה לכתוב סקירה על הספר הנוכחי. כך זה מתחיל: "השרות הצבאי שלי התחיל בתיכון. יש אנשים שהשירות הצבאי של... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נחמד מאוד שמלמד אותנו על הקושי בלהיות הורים הגיבורה מתארת בצורה קלילה אך בועטת כמה זה יפה להיות אימא אך גם כמה זה קשה ו לאכמה משאבים זה... המשך לקרוא
יש בספר שתי גיבורות. הגיבורה הראשית מנסה להתמודד עם הכתיבה של עבודת דוקטורט, יחד עם ניהול משפחה וגידול ילד,. העלילה מתרכזת בשינוי באורח הח... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ