“ספר לא רע למי שמתעניין ב - נו, ברור - ישראלים בברלין, אבל קצת מזכיר אוסף של כתבות בעיתון. כתבות סבירות, אין תלונות. פלוס הגיגים על ההיסטוריה היהודית בגרמניה, שזה בונוס.”

“לפני זמן מה שמעתי את פרופ’ פניה עוז-זלצברגר מדברת על ספרה “ישראלים, ברלין שיצא שוב השנה בהוצאה מחודשת (במקור יצא ב-2005). שמחתי לשמוע שפרופ’ עוז-זלצברגר מדברת יפה כשם שהיא כותבת. בתוך השיח המתלהם על “מחאת המילקי” וה”יורדים/עולים ל/מברלין” היא דיברה בנועם ובאופן נבון, מעמיק ומורכב על ברלין כמקור משיכה היסטורי, תרבותי ואינטלקטואלי לישראלים וליוצרים. היא סיפרה על ההיסטוריה האפלה ש”קופצת” מכול פינה של העיר, על הברלינאים שרובם לא נולדו בברלין ולכן הם מסבירי פנים (לעומת המיעוט המקורי שממש לא) ועל היוצרים הישראלים שזוכים לנקודות זכות מעצם היותם ישראלים.

ברלין לדבריה של עוז היא עיר עולם, עיר שהיא יותר מעיר בירה, אשר מתכתבת עם תל אביב מעל ראשן ומאחורי גבן של שתי המדינות, של גרמניה, כמו גם של ישראל. לכן, היא יותר וגם פחות מעיר הבירה של גרמניה. וההתייחסות אליה היא שונה מההתייחסות לגרמניה כולה. מעניין לראות שהמחברת זיהתה את הקסם ומקור המשיכה של ברלין הרבה לפני שהיא עלתה לכותרות, ולכן היה מתאים וגם ראוי לדעתי להוציא את הספר שוב עם הקדמה וכריכה מחודשת. כפי שעוז-זלצברגר ציינה, לפני 10 שנים ניתן היה להוציא ספר שעל כריכתו הופיע טקסט בלבד. על כריכת ההוצאה המחודשת מופיע תצלום יפה של אישה רוכבת על אופניים למרגלות החומה המצויירת והמקושקשת של ברלין שמאחוריה מיתמרים בניני המשרדים של הסיטי של תל אביב.

נהניתי מאוד מן המפגש ומהדרך הנעימה והצנועה בה הדוברת העבירה את דבריה ואני כמובן ממליצה לקרוא את הספר המעניין, המורכב והמשובח. אך מה שבאמת ריגש אותי הוא שהוריה של הפרופסור הנכבדה, גב’ ומר עוז, ישבו בשורה הראשונה, חייכו, התמוגגו ונהנו מכול רגע. כמה יפה לראות הורים מפרגנים בכל גיל.

רגע אנושי.”