» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (23):
הספרייה העברית בברלין,
ספרים שקראתי - מומלצים,
ספרים שיש להם סרט - ישראלי,
אהבה לא חייבת להיות קיטשית,
למכירה עד 20 ש'ח,
ספרות מקור ,
רשימה,
למכירה עד שלושים שקלים,
עותקים כפולים (אישי),
פרקי חיים (אוטו/ביוגרפיות),
קחי לך תפוחים ותמרים...,
ניו יורק - ניו יורק,
א,
רוני,
שונות,
צבא, ביטחון וריגול ,
לא טוב,לא רע.פרווה,
כריכות שמשעממות אותי,
ספרות מקור,
צריך להוסיף תקציר,
רשימה,
* ספרים (כללי),
רוצה לקרוא... ספרות ישראלית,
עוד ...
|
1.
|
|
אסף רייק, צעיר ירושלמי, בן לאב עשיר ונודע מאמין ש"השיטה הבטוחה ביותר היא להיות אתה עצמך. עשה כעולה על רוחך ולעזאזל כל השאר". הוא מחפש תמיד: במכונית הטריומף הלבנה שלו אחרי נערות ברחובות ירושלים, אחרי מלים לומר בבית-הקברות להורים ששכלו בנם, אחרי דברי-אמת באסיפות פוליטיות, אחרי ה"מן-המוכן" בלימודיו באוניברסיטה. הוא שותה קוקה-קולה בגלונים ונוגס שוקולד בקילוגרמים, מעריץ את פרנק סינטרה, מושך בעט ובמכחול, שונא כיעור - "הדברים חייבים להיות יפים, זה מה שמשווה להם ערך" - הוא מין גמור, נוהג כמטורף, מתחכך עם אביו, נלחם באוייב ושונא מלחמות, סולד מפוליטיקה - "מדוע חייב אדם להיות בגיל-העמידה כדי שתהיה לו זכות דיבור בעניינים לאומיים ובמעשיה של ישראל?" - רוצה בהצלחה לשמה, הוא נושא , והוא נושא בתוכו את דמותה של הנערה הבלונדית הנכריה שפגש באקראי בעיר העתיקה. והוא מבקר קבוע של "הגיבורים המתים" בחלקה הצבאית, ומחכה בעצמו "להגריל חלקה". לפעמים הוא מרגיש כמו "עכבר מת", כי איננו רגיל לשמוח על שהוא "סתם מישהו". אינדיבידואליסט ללא תקנה, שמוכן היה לשתף בעולמו את רם בלבד ואחר-כך את ג'וי בלבד, שני האנשים המשמעותיים בחייו, שלא לעדי-עד. נוסחתו האנגלית של ספר זה עוררה סערת רוחות בארצות הברית עם הופעתה ואף זיכתה את המחבר בפרס "אבנס" לספרות בשנת 1971. בדרכו האישית מאד ובהומור מלבב, מפרק הרומן את הצעיר הישראלי בן הדור הצעיר לרגעים - רגעים בתוך הקיים המובן מאליו של ישראל היום. הרומן כולו מלא את נשימתו הצעירה והלכי הרוח שלה דור המורד, בבטוי כנה ואמיתי שלא יכול היה למצותו אלא נציגו. בשנת 1978 הוסרט בישראל סרט המבוסס על הספר שבו מופיע עמוס קולק גם בתפקיד השחקן הראשי....
|
2.
|
|
מיקי דרום, צעיר ישראלי אינדיבידואליסט, המנתב את חייו בין עולמות מתנגשים, בין שני הקצוות של חלום נכסף ומציאות כובלת,
מפלס את דרכו אל תעשיית החלומות, ולבסוף מוצא את עצמו מול השתקפות מובהקת של מציאות וחלום אבודים גם-יחד.
מעגלים מעגלים נפרשים יחסיו עם אביו, פרשת אהבתו הסוררת והעיקשת לאשתו הזרה, מסכת קשריו הסבוכים עם ישראל, שנולד וגדל בה, לעומת האהבה הקלה והמשיכה למטרופולין האמריקנית, ובסופם - עשיית סרט-הקולנוע, המפגיש וקושר את המעגלים יחד במעין חוט של אירוניה.
בציורים גלויים וכנים, משוכים בחן ודקות, מעלה עמוס קולק ברומן אוטוביוגרפי חדש זה קשת של אישים ודמויות חיות ומרתקות, ואנקדוטות מלאות-קסם של מיפגשים ומקומות.
אולם בראש ובראשונה, כסופר ישראלי, נוגע קולק בבעיות יוצאות-דופן בסיפורת הישראלית, ובהן שאלת היחסים בין הורים ובנים, ובין אם ואשה לא-יהודיה, ובעיקר נותן הוא ביטוי ישיר לבעיה של הדור הצעיר בארץ, לעומת דור האבות, במצוקתו ואכזבותיו, בייחוד במציאות שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
בספר שובה-לב, לעתים משעשע ומצחיק ולעתים נוגע-ללב עד דמעות, מוכיח שוב עמוס קולק את הדברים שכתב על ספרו הראשון "אל תשאלי אם אני אוהב", הסופר האמריקני ג'יימס מיצ'נר: "כך צריכים לכתוב היום צעירים בישראל"....
|
3.
|
|
"בערך קלינט איסטווד", או לפחות משהו דומה לו, זה מה שאסף רייק, גבר ישראלי בן ארבעים וארבע, היה רוצה להיות.
"ארבעים וארבע! ג'ון קנדי כבר היה נשיא שנה שלמה בגיל הזה. מרילין מונרו, ג'יימס דין, אלביס פרסלי ומוצרט כבר היו מזמן מתים, אני, אם לצטט את ברכט, אני השלמתי עם הבינוניות."
אסף רייק יוצא למילואים בעזה, "לא המקום הכי סימפטי בעולם," כמו שאומרת אמא שלו: לראות חבר נשרף למוות ברכב שהועלה באש, להכות עד אובדן החושים נער ערבי שכנראה השתתף בתקרית, לברוח לניו-יורק, להתרועע עם זונות ונרקומנים ולהרצות בכנס של נשות "הדסה", לנסות ולכתוב ספר שמשקף את המציאות הישראלית ולא להיות ציני, לחזור ארצה ולהצהיר על הריגת הערבי ולשמוע "אתה יכו ללכת... יטפלו בזה בצינורות המקובלים..." לגדול על סיפורי גבורה ושלל קרבות ועל מטען של ערכים מוצקים שהספיגו בך הורים שיודעים את כל התשובות. ובכל-זאת לתהות ולתעות ולרצות להאמין שלא הכל שטויות, ובינתיים לקוות שפז תשתכנע שבחושך אתה נראה לא רע, ולפרטט עם דניאל ארוכת הרגליים ועם ג'ודי הארכיאולוגית האמריקנית, ובעיקר להתאהב בדלית ולחיות "מפני שאנחנו כאן, וזהו זה".
"בערך קלינט איסטווד", רומן כובש-לב ומרתק, שעלילתו הבדיונית לחלוטין היא תמצית הסיפור הישראלי המתרחש כאן ועכשיו.
עמוס קולק, יליד ירושלים 1947, סופר, איש קולנוע ועיתונאי. ספריו "אל תשאלי אם אני אוהב" ו-"הנערה שהביאה את המלחמה" זכו לתפוצה רחבה בארץ ואף תורגמו לשפות אחרות; כמו כן ראו אור: "הנה אחרי שתלו אותו", "התפוח השיר והזהב". יחד עם טדי קולק כתב את "ירושלים אחת, סיפור חיים", שגם תורגם לשפות אחרות. קולק הוא יוצרם של סרטי קולנוע באורך מלא, בהם כתב את התסריטים, ביים, הפיק ושיחק: "אל תשאלי אם אני אוהב"; "מניו-יורק באהבה"; "לולו לנצח"; "הימור מסוכן"; "להב חצוי"; "נערות רעות"; והתפרסם ברשימותיו ובמאמריו בעיתונים מערב, לאשה, ג'רוסלם פוסט, ניו-יורק טיימס, ובמקומונים ירושלים וקול ירושלים.
...
|
5.
|
|
בבר-מסעדה ניו-יורקי מתחיל להתרקם באותו לילה סיפור תעיה של שני אנשים שחייהם מצטלבים בהרפתקה, שאינה מוזרה יותר מן הטיפוסים האבודים המאכלסים את השדרה החמישית, המטורפים והשיכורים המנפצים בקבוקים מחלונות מלון-הסעד, כל הנשמות הבודדות המשוטטות בלילות במידרכות של ניו-יורק.
הצעיר מישראל, אורן, בא הנה למצות, בחשבון נפש, את השעות האחרונות לשהייתו בניו-יורק ונסחף אל סיפור חדש, המתגלגל לדראמה ששיאה מחזירו אל פגישה אחת בבר-מסעדה ניו-יורקי שם נולדה שאלה אחת גדולה, מקרה או יד הגורל.
ג'ון לויד ביקסבי, קצין-לשעבר בצבא האמריקאי שלחם בקוריאה, בעל עיני פלדה וצלקת לרוחב לחיו, שונא כושים וקומוניסטים ויהודים ומעריץ מושבע של ארנסט המינגווי, זוכה אולי ברגע האמת שלו. הוא התעלומה הגדולה של אורן, סופר שנפשו חצויה בין חלום זר למציאות כובלת. לנה, נערה החיה "מאד בחפשיות", שחקנית ומלצרית, לעת מצוא וחסידה נלהבת של מוחמד עלי, נקלעת אל תוך המאבק הסמוי המתחולל בין ביקסבי, "שהוא מסוכן מאד כשהוא מפחד", ובין אורן, המבקש לטעום מהכל. האמת שהיא חושפת דוחפת את המאבק אל פתרונו המפתיע ואולי היחיד האפשרי.
"הנה אחרי שתלו אותו" מתאר חוויה מיוחדת-במינה והוא הישג חדש בדרכו של עמוס קולק,המבטא כאן היטב את כשרונו בטויית עלילה וביצירת דמויות ורקע. ישראל של אחרי 1973 מועתקת כאן אל תודעתו של סופר צעיר הבוחן אותה ממרחק, על רקע החיים בעיר ניו-יורק ובאוירה שבה מיטשטשים לעתים הגבולות בין מציאות לחלום.
עמוס קולק, יליד ירושלים, 1947, הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ספרו הראשון (1971), "אל תשאלי אם אני אוהב", זכה בפרס "אוונס" לספרות בארה"ב, ואף תורגם ללשונות זרות ונמסרו הזכויות להסרטתו. את ספרו השני, "הנערה שהביאה את המלחמה", פירסם בראשית 1973, בספרו השלישי, "הנה אחרי שתלו אותי", שוב באים לידי ביטוי היסודות שהודות להם כתב עליו ג'יימס מיצ'נר, "כך צריכים לכתוב היום צעירים בישראל".
...
|
6.
|
|
אני טוען ששום דבר בעולם לא ממש משתנה. בטח הדינוזאורים לפני שישים וחמישה מיליון שנה היו בערך כמונו, רודפי בצע ופרסום ותחמנים, רק יותר חנונים. כלומר היהודים שבהם, צמחונים ותחמנים.
אני רואה צורך לומר כמה מילים על עצמי, אלון כרום המחוצ'קן. בן שבע עשרה וחצי. מגלומן צנוע. מעולם לא ביקשתי להיות חכם. רציתי רק להיות יפה. אם לא לאונרדו דיקפריו או ג'וני דפ, אז אפילו ג'סטין טימברלייק או רייאן גוסלינג. זה יותר מדי לדרוש?
לא פלא שהתוודעתי לדיכאונות מגיל צעיר – נגיד שש או שבע. למרות, או בגלל, שאני קצת דומה לשחקן האגדי דניאל דיי-לואיס בגרסה יותר מכוערת של עצמו. כמו אברהם לינקולן נמוך, עם אף מוגבר ובלי הזקן.
וואללה, כמה קילומטראז' אני מקדיש לתיאור של עצמי – מגלומן עם רגשי נחיתות. אבל עכשיו סיימתי. סבבה. כבר התחלתי לירוק דם. עדיף לתרום לוועד למען החייל.
אף אחד לא יגיד לי במה אני צריך להאמין. יש לי מוח משלי, תודה. אני מעדיף להסתכל על חיי כעל סרט. אפילו דל תקציב אבל יצירתי.
זהו, גמרתי עם ההקדמה. אני שונא הקדמות....
|
|