“זמן רב נתונה בליבי אהבה רבה לשירה. יש בספרי שירה דבר מה מיוחד אשר גורם לתוכן להיות אחר. ביכולתו של אדם לתאר תחושה דומה הן בספר פרוזה והן בספר שירה אך עדיין הרושם הסופי שיתקבל אצל הקורא יהיה שונה. ספרי שירה מאז ומתמיד היו חלק משמעותי מחיי, אף יותר מפרוזה. היכולת של המשורר לנגוע בלב האדם ולהמם אותו במספר שורות מעטות היא יכולת התואמת, לעניות דעתי, יצירת אומנות נפלאה שבנפלאות. לא כל משורר יכול לפ”

“**** יוסי בנאי כתב את "אני וסימון ומואיז הקטן", שיר שכשרק מתחיל להתנגן, העיניים שלי כבר מתלחלחות, כי גם אני חוזר אל נחלאות, אל הסמטאות, אל עץ התות, ואל הסיפורים המופלאים של אבא שלי, מספר סיפורים ירושלמי, על ילדותו בירושלים לפני... כמה ימים, אולי. אבל איך, תסבירו לי, איך יוסי בנאי שחוזר כך בשיר אל ילדותו בצורה חיה ומרגשת כל כך, ששר את השאנסונים של ז'אק ברל וברסנס, שכתב מערכונים לגשש החיוור”

“רכשתי את הספר הזה עכשיו בשבוע הספר, פתחו אצלנו, בבאר-שבע, דוכן של סיפור חוזר, וכמובן שחיפשתי גם שם ספרים מעניינים. ופתאום ראיתי אותו, את הביקורות על הספר פשוט משכו אותי לחפש... אז בינגו מצאתי. והביקורות לא טעו. ספר מעולה. ספר דקיק עם שירים שהם בעצם סיפורים שמספר יוסי בנאי על חייו בציעורותו וגם בבגרותו בתקופה שחי בירושלים. תמיד אהבתי איך יוסי בנאי שיחק ושר, למרות שלא היה זמר. אז חברים אני”

“ספר מומלץ. הספר קולח ומורכב ממכתבים שכותב יוסי בנאי לרופא שהציל את חייו מדום לב. ולאמו, דבר שנותן הצצה קטנה לחייו בצעירותו. לקולגות כמו שייקה אופיר ומסיים כמובן עם הקהל. הרבה אנשים בחייהם חושבים על אנשים שעובדים מכירים ובעצם מדברים איתם במחשבות, והנה כאן יוסי מעלה בעצם בכתב את אותם הגיגים שהיה רוצה לומר לאותם אנשים, שרובם בעצם נפטרו ונותרו רק בזכרון. ספר שקשה לעזוב את הקריאה בו. מומלץ. מירה”

“זמן רב נתונה בליבי אהבה רבה לשירה. יש בספרי שירה דבר מה מיוחד אשר גורם לתוכן להיות אחר. ביכולתו של אדם לתאר תחושה דומה הן בספר פרוזה והן בספר שירה אך עדיין הרושם הסופי שיתקבל אצל הקורא יהיה שונה. ספרי שירה מאז ומתמיד היו חלק משמעותי מחיי, אף יותר מפרוזה. היכולת של המשורר לנגוע בלב האדם ולהמם אותו במספר שורות מעטות היא יכולת התואמת, לעניות דעתי, יצירת אומנות נפלאה שבנפלאות. לא כל משורר יכול לפ”

“**** יוסי בנאי כתב את "אני וסימון ומואיז הקטן", שיר שכשרק מתחיל להתנגן, העיניים שלי כבר מתלחלחות, כי גם אני חוזר אל נחלאות, אל הסמטאות, אל עץ התות, ואל הסיפורים המופלאים של אבא שלי, מספר סיפורים ירושלמי, על ילדותו בירושלים לפני... כמה ימים, אולי. אבל איך, תסבירו לי, איך יוסי בנאי שחוזר כך בשיר אל ילדותו בצורה חיה ומרגשת כל כך, ששר את השאנסונים של ז'אק ברל וברסנס, שכתב מערכונים לגשש החיוור”

“רכשתי את הספר הזה עכשיו בשבוע הספר, פתחו אצלנו, בבאר-שבע, דוכן של סיפור חוזר, וכמובן שחיפשתי גם שם ספרים מעניינים. ופתאום ראיתי אותו, את הביקורות על הספר פשוט משכו אותי לחפש... אז בינגו מצאתי. והביקורות לא טעו. ספר מעולה. ספר דקיק עם שירים שהם בעצם סיפורים שמספר יוסי בנאי על חייו בציעורותו וגם בבגרותו בתקופה שחי בירושלים. תמיד אהבתי איך יוסי בנאי שיחק ושר, למרות שלא היה זמר. אז חברים אני”

“ספר מומלץ. הספר קולח ומורכב ממכתבים שכותב יוסי בנאי לרופא שהציל את חייו מדום לב. ולאמו, דבר שנותן הצצה קטנה לחייו בצעירותו. לקולגות כמו שייקה אופיר ומסיים כמובן עם הקהל. הרבה אנשים בחייהם חושבים על אנשים שעובדים מכירים ובעצם מדברים איתם במחשבות, והנה כאן יוסי מעלה בעצם בכתב את אותם הגיגים שהיה רוצה לומר לאותם אנשים, שרובם בעצם נפטרו ונותרו רק בזכרון. ספר שקשה לעזוב את הקריאה בו. מומלץ. מירה”