“הנרי מילר (1891-1980) יודע לכתוב היטב, הוא כותב גס מאוד, אולי הספר הכי גס שקראתי, הוא כותב הרבה מזרם התודעה ולדבריו הוא לא מצנזר ולא עורך את שכתב, מה שעובר בראשו נכתב ונשאר כמות שהוא. הוא מתאר הרבה את שהוא חווה, לעיתים הוא הוזה או חולם וכותב בצורה סוריאליסטית ואז לעתים לא מצליחים להבין כלום. מה שבטוח הנרי מילר יכול לרתק, יכול לשעמם, יכול לגרום לכם לבחילה, אך הוא לעולם לא ישאיר אתכם אדישים. מילר”

“קריאה בספריו של הנרי מילר תמיד מסתיימת ברגשות מעורבים, הוא כותב כל מה שעובר לו בראש ללא סינון ועם כל השומנים העודפים. ידיוע שבספריו של מילר כמעט ואין עריכה. אין ספק שהוא כותב היטב, ישנם קטעים בספר שהם יוצאים מן הכלל וישנם קטעים שהיה אפשר לקצר בהם משמעותית או להוציאם לגמריי. עדיין הקריאה במילר עם כל השומן העודף היא מהנה ביותר. ספר זה נחשב על ידי רבים הטוב שבספריו. ממש לפני פרוץ מלחה"ע השניה ב-19”

“לדברי ההוצאה אחד הספרים המוצלחים של הנרי מילר. סיפורו של אדם המנסה לשרוד בעיר הכאוטית ניו-יורק. ידוע כי הנרי מילר נהג לכתוב כל מה שעבר במוחו וכמעט ולא ערך או צינזר את ספריו וכך זה מרגיש.. בנוסף ספר זה נכתב בשיטת זרם התודעה, התוצאה מלל רב ומיותר. אף על פי כן מילר יודע לכתוב היטב ומעניין. מילר כותב נוקב, גס, ציני ומבדר. לא כל אחד יאהב, אך יש בו ייחוד בספר זה.”

“הספרים של הנרי מילר הם בעצם יומנים על חייו, בלי איזשהו מבנה של סיפור יוצא דופן, רחוק מכך. גם הדמויות בספריו הן פשוט כל חבריו הסובבים אותו לאורך חייו, ועוד אנשים שנקרים לאורך חייו. אך היופי שבספריו הוא לא איזה סיפור מרתק שהוא בנה, אלא הדפים על גבי דפים של הגיגים מופלאים. החוכמה הכי עמוקה שיש. הוא הרפתקן ללא לאות של נבכי הנפש, והוא עובד עם חומרים מהאמת. מהאמת הכי עמוקה שיכולה להיות. ומה שיוצא זה דפי”

“הנרי מילר (1891-1980) יודע לכתוב היטב, הוא כותב גס מאוד, אולי הספר הכי גס שקראתי, הוא כותב הרבה מזרם התודעה ולדבריו הוא לא מצנזר ולא עורך את שכתב, מה שעובר בראשו נכתב ונשאר כמות שהוא. הוא מתאר הרבה את שהוא חווה, לעיתים הוא הוזה או חולם וכותב בצורה סוריאליסטית ואז לעתים לא מצליחים להבין כלום. מה שבטוח הנרי מילר יכול לרתק, יכול לשעמם, יכול לגרום לכם לבחילה, אך הוא לעולם לא ישאיר אתכם אדישים. מילר”

“קריאה בספריו של הנרי מילר תמיד מסתיימת ברגשות מעורבים, הוא כותב כל מה שעובר לו בראש ללא סינון ועם כל השומנים העודפים. ידיוע שבספריו של מילר כמעט ואין עריכה. אין ספק שהוא כותב היטב, ישנם קטעים בספר שהם יוצאים מן הכלל וישנם קטעים שהיה אפשר לקצר בהם משמעותית או להוציאם לגמריי. עדיין הקריאה במילר עם כל השומן העודף היא מהנה ביותר. ספר זה נחשב על ידי רבים הטוב שבספריו. ממש לפני פרוץ מלחה"ע השניה ב-19”

“לדברי ההוצאה אחד הספרים המוצלחים של הנרי מילר. סיפורו של אדם המנסה לשרוד בעיר הכאוטית ניו-יורק. ידוע כי הנרי מילר נהג לכתוב כל מה שעבר במוחו וכמעט ולא ערך או צינזר את ספריו וכך זה מרגיש.. בנוסף ספר זה נכתב בשיטת זרם התודעה, התוצאה מלל רב ומיותר. אף על פי כן מילר יודע לכתוב היטב ומעניין. מילר כותב נוקב, גס, ציני ומבדר. לא כל אחד יאהב, אך יש בו ייחוד בספר זה.”

“הספרים של הנרי מילר הם בעצם יומנים על חייו, בלי איזשהו מבנה של סיפור יוצא דופן, רחוק מכך. גם הדמויות בספריו הן פשוט כל חבריו הסובבים אותו לאורך חייו, ועוד אנשים שנקרים לאורך חייו. אך היופי שבספריו הוא לא איזה סיפור מרתק שהוא בנה, אלא הדפים על גבי דפים של הגיגים מופלאים. החוכמה הכי עמוקה שיש. הוא הרפתקן ללא לאות של נבכי הנפש, והוא עובד עם חומרים מהאמת. מהאמת הכי עמוקה שיכולה להיות. ומה שיוצא זה דפי”