ביקורת ספרותית על חוג הסרטן מאת הנרי מילר
ספר טוב

---

הנרי מילר (1891-1980) יודע לכתוב היטב, הוא כותב גס מאוד, אולי הספר הכי גס שקראתי, הוא כותב הרבה מזרם התודעה ולדבריו הוא לא מצנזר ולא עורך את שכתב, מה שעובר בראשו נכתב ונשאר כמות שהוא. הוא מתאר הרבה את שהוא חווה, לעיתים הוא הוזה או חולם וכותב בצורה סוריאליסטית ואז לעתים לא מצליחים להבין כלום. מה שבטוח הנרי מילר יכול לרתק, יכול לשעמם, יכול לגרום לכם לבחילה, אך הוא לעולם לא ישאיר אתכם אדישים.

מילר ידוע כסופר אוונגרד שיצר סגנון חדש של רומן שהוא תערובת של רומן בדיוני, אוטוביוגרפיה, ביקורת חברתית, ניתוח דמויות, השקפה פילוסופית, אסוציאציה סוריאליסטית, מין, פסיכואנליזה וזרם תודעה. כתיבה זו הייתה, מצד אחד, תמיד על חייו האמיתיים של מילר, ומצד שני, פרי דמיונו. מילר חי בפריז בשנים 1930-1939 והרומן הזה שיצא לאור ב-1934 מבוסס על חוויותיו בעיר האורות בשנים אלן. מילר שהיה רוב שנותיו בפריז כל כך עני וחסר כל עד שלעיתים לא היה לו מה לאכול במשך ימים, הוא חי תקופות ארוכות בתלות בחברים או במכרים מזדמנים. חיי הבוהמה הפריזאים של שנות ה-30 מתוארים היטב בספר עם תאור שלל דמויות צבעוניות שמילר בא במגע איתם, במיוחד נשים ובמיוחד זונות זולות (כי זה מה שיכל להרשות לעצמו).
זהו תעוד לעתים מרתק של תקופה מעניינת, דמויות בוהמה, אמנים ואנשים מן השורה שבאו במגע עם מילר. כמה באמת אוטוביוגרפי וכמה המציא מילר מדמיונו לא ניתן לדעת. זה בעצם לא כל כך משנה כל עוד הוא גורם לנו להנות מכתיבתו ומספר לנו סיפורים מעניינים.

תחילת הקריאה הייתה מאתגרת, מכיוון שגסות הכתיבה, חוסר הצינזור והכתיבה הסוריאליסטית גרמו לי לחשוב מספר פעמים לנטוש, אך בהמשך מצאתי בספר עניין, והוא ריתק אותי עד סופו. האם אקרא עוד מספריו? מאמין שכן, אך לא בקרוב.
יצחק בשביס זינגר אומר כי הנרי מילר היה אחד הסופרים שהכי השפיעו על כתיבתו.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על חוג הסרטן