“לפעמים ספרים גאוניים נקרים בדרכך במקרה, עקב המלצה אקראית, או בדרך אחרת ואת חושבת לעצמך כמה ספרים נפלאים את מפסידה... בכול אופן, על "המפלים" לא שמעתי וגם לא ממש על הסופרת, ג'ויס קרול אוטס. מבדיקה בויקיפדיה מסתבר שהיא סופרת אמריקאית ותיקה ועטורת פרסים, שתורגמה מעט יחסית לעברית, בעיקר בשנות ה 80', ולאחרונה עוד כמה ספרים בקטגוריית הנוער. גם זו שאלה מעוררת מחשבה, את מי בוחרים לתרגם, ואת מי אנחנו מפסידי”

“משפחה היא כמו מפל. כמו שמפל יכול להיות פלא טבע, מחזה מעורר התפעלות ויופי, מלא בעוצמה - כך גם המשפחה. אבל, לעיתים, מפל יכול להיות גם אסון, מועד לנפילות, לתאונות, למוות, שלא לומר להתאבדויות - כך גם המשפחה, גם הטובה והמאושרת ביותר, יכולה להתפרק לה לאט לאט. ועל כך הספר. והספר, גם הוא כמו מפל - בהתחלה, אמנם היה איטי ולא כל כך זרם לי, הוא הרגיש לי בכתיבתו ובסגנונו כמו רומן למשרתות שכאילו נכתב”

“ספר ממש עצוב, כל כך הזדהתי עם ג'נה - הדמות הראשית, שנסחפה אחרי כולם ואפילו לא שמה לב לזה. עברה בי צמרמורת בכל פעם שרק פתחתי את הספר. ג'ויס קרול אוטס הציגה את ההרגשה בלקיחת סמים והתרופות בצורה כל כך יפה. מומלץ.”

“לא ספר לעדיני נפש. ג'ויס קרול אוטס כתבה את הספר, כפי שנכתב בגוף ראשון ע"י חולה נפש וסוטה מין. לקוונטין פ. - הגיבור המספר - יש אובססיה; הוא רוצה להשיג לעצמו זומבי, שהוא ייצור לעצמו במו ידיו. ומטרת הזומבי לשמש לו כעבד, בעיקר מיני, אבל לא רק. הספר גדוש תיאורים מיניים בוטים וקשים לעיכול, וכן תיאורים אלימים שעבור קוונטין פ. הם מובנים מאליהם. הקורא-הצופה, שנכנס לעולמו של קוונטין, מתוך בחירתו של זה ה”

“לפעמים ספרים גאוניים נקרים בדרכך במקרה, עקב המלצה אקראית, או בדרך אחרת ואת חושבת לעצמך כמה ספרים נפלאים את מפסידה... בכול אופן, על "המפלים" לא שמעתי וגם לא ממש על הסופרת, ג'ויס קרול אוטס. מבדיקה בויקיפדיה מסתבר שהיא סופרת אמריקאית ותיקה ועטורת פרסים, שתורגמה מעט יחסית לעברית, בעיקר בשנות ה 80', ולאחרונה עוד כמה ספרים בקטגוריית הנוער. גם זו שאלה מעוררת מחשבה, את מי בוחרים לתרגם, ואת מי אנחנו מפסידי”

“משפחה היא כמו מפל. כמו שמפל יכול להיות פלא טבע, מחזה מעורר התפעלות ויופי, מלא בעוצמה - כך גם המשפחה. אבל, לעיתים, מפל יכול להיות גם אסון, מועד לנפילות, לתאונות, למוות, שלא לומר להתאבדויות - כך גם המשפחה, גם הטובה והמאושרת ביותר, יכולה להתפרק לה לאט לאט. ועל כך הספר. והספר, גם הוא כמו מפל - בהתחלה, אמנם היה איטי ולא כל כך זרם לי, הוא הרגיש לי בכתיבתו ובסגנונו כמו רומן למשרתות שכאילו נכתב”

“ספר ממש עצוב, כל כך הזדהתי עם ג'נה - הדמות הראשית, שנסחפה אחרי כולם ואפילו לא שמה לב לזה. עברה בי צמרמורת בכל פעם שרק פתחתי את הספר. ג'ויס קרול אוטס הציגה את ההרגשה בלקיחת סמים והתרופות בצורה כל כך יפה. מומלץ.”

“לא ספר לעדיני נפש. ג'ויס קרול אוטס כתבה את הספר, כפי שנכתב בגוף ראשון ע"י חולה נפש וסוטה מין. לקוונטין פ. - הגיבור המספר - יש אובססיה; הוא רוצה להשיג לעצמו זומבי, שהוא ייצור לעצמו במו ידיו. ומטרת הזומבי לשמש לו כעבד, בעיקר מיני, אבל לא רק. הספר גדוש תיאורים מיניים בוטים וקשים לעיכול, וכן תיאורים אלימים שעבור קוונטין פ. הם מובנים מאליהם. הקורא-הצופה, שנכנס לעולמו של קוונטין, מתוך בחירתו של זה ה”