“יש ספרים שיש בהם אמת כזו, מעין אמירה כה עדינה אך מהותית. פיסות חיים קטנות שנחשפות ברבדים, דרך מילים שמציירות מציאות מוחשית, עם צבע וריח וגעגוע כה עז שכמעט מרגישים אותו כמו חוש נוסף. משהו בשפה העברית הוא כעט בלתי ניתן להמרה לשפות אחרות. הקסם של המילים הללו, הפשוטות. אני לומדת להעריך מחדש את קסמה של השפה, להתגעגע אליה, להתגעגע לתמונות המצוירות בין הדפים, על אף שאלו רחוקות מלהיות חוויות ילדותי וצעירו”

“הספר הטוב ביותר של יוסי. יש לי שלושה עותקים שלי 1. שיהיה בבית בספריה 2. שאוכל להשאיל לכל מי שחשוב לי 3. משהו ששמר אצלו את עותק ההשאלה כך שבעצם יש לי רק שניים בבית”

“הספר נוגע בשני נושאים, האחד מאד פופולרי בספרות הישראלית ובשנים האחרונות בפרט, והשני קצת פחות חשוף בדרך כלל לקורא הממוצע: את הנושא הראשון הייתי מגדירה כ"המשפחה המסורתית-עדתית", חיי העוני בשכונה נידחת זו או אחרת. הנושא השני הוא בפשטות: הומוסקסואליות. בשני הנושאים מטפל הסופר בצורה די מעניינת, הוא מספר לנו על החיים במשפחה פרסית קשת יום, דמות אם חזקה ומעניינת (כרגיל...), קשר מאוד מיוחד בין האם לבן,”

“יש ספרים שיש בהם אמת כזו, מעין אמירה כה עדינה אך מהותית. פיסות חיים קטנות שנחשפות ברבדים, דרך מילים שמציירות מציאות מוחשית, עם צבע וריח וגעגוע כה עז שכמעט מרגישים אותו כמו חוש נוסף. משהו בשפה העברית הוא כעט בלתי ניתן להמרה לשפות אחרות. הקסם של המילים הללו, הפשוטות. אני לומדת להעריך מחדש את קסמה של השפה, להתגעגע אליה, להתגעגע לתמונות המצוירות בין הדפים, על אף שאלו רחוקות מלהיות חוויות ילדותי וצעירו”

“הספר הטוב ביותר של יוסי. יש לי שלושה עותקים שלי 1. שיהיה בבית בספריה 2. שאוכל להשאיל לכל מי שחשוב לי 3. משהו ששמר אצלו את עותק ההשאלה כך שבעצם יש לי רק שניים בבית”

“הספר נוגע בשני נושאים, האחד מאד פופולרי בספרות הישראלית ובשנים האחרונות בפרט, והשני קצת פחות חשוף בדרך כלל לקורא הממוצע: את הנושא הראשון הייתי מגדירה כ"המשפחה המסורתית-עדתית", חיי העוני בשכונה נידחת זו או אחרת. הנושא השני הוא בפשטות: הומוסקסואליות. בשני הנושאים מטפל הסופר בצורה די מעניינת, הוא מספר לנו על החיים במשפחה פרסית קשת יום, דמות אם חזקה ומעניינת (כרגיל...), קשר מאוד מיוחד בין האם לבן,”