הביקורת נכתבה ביום שבת, 5 ביולי, 2014
ע"י רעות
ע"י רעות
טוב, אני בקושי כותבת ביקורות כי אני די גרועה בזה. אני מוכנה להסתכן ולנסות שוב.
יש את האנשים האלה, שפשוט אי- אפשר לראות את סרט. מכירים את זה? קחו אותי ואת אבא שלי כדוגמא. אנחנו איומים. אבא שלי תמיד ידע מי הרוצח או הגנב או מה שזה לא יהיה מהעשר דקות הראשונות של הסרט. אפשר בפעמיים הראשונות לחשוב שפשוט יש לו מזל. אבל כשזה קורה בצורה קבועה, אנשים כבר נמנעים מלהציע סדרות פשע או משטרה. (הסדרות האהובות עליו) כי זה יכול להיות בלתי נסבל. אני, לעומת זאת מחפשת טעויות. אני נהנית מין הנאה זדונית כזאת לראות סרט היסטורי, לדוגמא ותוך כדי הסרט להצביע על טעויות. או יותר גרוע, לנתח את הסרט תוך כדי צפייה ולהראות למה הוא גזעני/ שוביניסטי/ מתנשא/ טועה או וואטאבר.
למה אני מספרת את כל זה? כן, הספר. השאלתי אותו מאבא שלי. (די אמיץ מצדו, הוא השאיל לי כמה ספרים בעבר, את רובם ניכסתי לעצמי.) הוא אמר לי שאני יכולה להנות מהספר, "אבל הוא לא משהו- משהו" הוא הזהיר. ה"סקוטלנד יארד" היה יכול להיות ספר מצוין. הוא כתוב טוב, עלילה נחמדה, מותחת, סוויצ'ים ומה שתרצו. דמויות טובות יחסית. (אם- כי קצת שטוחות, אבל אני מוכנה לסלוח הפעם. לא שטוח לגמרי.) אבל למה, למה לכל הרוחות לגלות מי הרוצח לא-חמישה עמודים לפני הסוף? למה לגלות לי מי הרוצח ולמה הוא רוצח כבר אחרי מאה עמודים? (אולי פחות...) הרסת לי את ההנאה, סופר יקר. אין פלא שאבא שלי היה קצת מאוכזב. מה הכיף אם כבר יודעים את הסוף? באותה מידה אפשר לכתוב באותיות ענקיות "הרוצח הוא X" ולגמור עניין.
אבל אתם יודעים מה? חוץ מהעניין המרגיז באמת הזה, היה נחמד. היה מניע לרוצחים, הם לא היו דמויות פלקטיות מרושעות שהורגות לשם ההנאה אלא היה מניע למעשים שלהם שנבע מתסכול, אובדן וייאוש. זה שהספר מחולק לשלושה ימים גורם לתחושה של עבודה מסביב לשעון ואיזשהו לחץ שיש על השוטרים, דבר שנראה שבברור הייתה הכוונה של הסופר. זה לא שרלוק הולמס או אגטה כריסטי, אבל זה ספר שבהחלט מיועד לאנשים שזקוקים לבידור קל או למשהו לעשות בשבתות ארוכות ומשמימות.
אני מקווה שעמדתי במשימה, אם כי הביקורת הזאת קצרה יותר ממה שהתכוונתי. זה תמיד קורה לי: אני מנסה לכתוב משהו ארוך ויוצא משהו קצר, אני מנסה לכתוב משהו קצר ויוצא משהו ארוך. מרפי הארור.
בכל מקרה, מחכים לי איזה חמישה ספרים על המדף לקריאה, וכדי שאני אתפנה אליהם.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
הכל בסדר מבחינתך. והספר, איך להגיד, סתמי.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
נכון מאוד!
ביקורת קצרה זה בסדר גמור אם היא עשויה בצורה טובה. וזה מה שעשית. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
את בכלל לא גרועה בזה.
ולגבי האורך? ביקורת אינה צריכה להיות באורך של ספר. היא רק צריכה להגיד עליו את מה שאת חושבת.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת וואו.
וכמו שאמרו פה לפניי, תמשיכי לכתוב! (אני ואבא שלך לא נסתדר ממש ממש טוב. בנוסף, הספר הזה שיעמם אותי...) |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
למה להסתכן כתבת נפלא ואני מחכה לעוד ביקורות
|
|
|
רעות
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
תודה...
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-2 חודשים)
לא צריך יותר מזה.
הבעת את דעתך בצורה מסודרת ומנומקת. התחלה, אמצע, סוף. מצוין.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
