הסופרת האמריקאית <mark>אמי טאן</mark> פרצה לתודעה הספרותית ב-1989 עם רב המכר "חוג שמחת המזל" (יצא בעברית ב-1990) שגם עובד לסרט מצליח. מאז פירסמה הסופרת האמריקאית ממוצא סיני עוד מספר ספרים פופלאריים שסיפרו על חיי משפחות מהגרים סיניות בקליפורניה והיו מבוססים לא במעט על חייה והתנסויותיה האישיות ובעיקר על יחסיה המורכבים, בלשון המעטה, עם אימה הדעתנית, שהשאירה בסין בעל מתעלל ושתי בנות וברחה לארה"ב להתחיל מחדש עם אב

קראתי את הספר הראשון, והתחלתי ישר את השני...

הוא לא קל לקריאה, גם ככה בשנה האחרונה אני יחסית קוראת לאט או בכלל לא, והספר בהתחלה לא הכי זרם לי.

אבל אז היה טוויסט בעלילה, ויני אמה של פרל מתחילה לספר את קורותיה לפני שהגיע לארה"ב מסין, איך גדלה איך עברה את חייה בזמן ילדותה ובזמן המלחמה נגד יפן, מאיזו משפחה באה....
איך הכירו היא ודודה הלן, וכל מיני דברים שלפעמים אנחנו כמערביים לא מבינים את המנהג

חוג שמחת המזל הוא ספרה הראשון של <mark>אמי טאן</mark> אך השני שאני קורא לאחר "אשת אל המטבח". אני אוהב את הכתיבה של <mark>אמי טאן</mark> ויש לי רק מילים טובות לומר על התרגום (שפי פז תרגמה ואני תוהה האם זו הפעילה החברתית).

כבר אמרו גדולים וחכמים ממני כי ניתן להוציא אדם ממקום מסוים אך לא ניתן להוציא את המקום ממנו. זה בדיוק הנושא בו עוסקת <mark>אמי טאן</mark> בספר.

במאה הקודמת עברה סין טלטלות ותהפוכות רבות. בשנים הקשות של מלחמת העול

אל המטבח הוא אל חשוב מאוד בתרבות הסינית. הוא לא רק מגן על המשפחה, אלא אחראי על תיעוד מעשיהם הטובים והרעים של בני הבית. אם על פי דתנו אנו נשפטים על מעשי בעשרת ימי תשובה, הרי שעל פי התרבות הסינית זה קורה בשבוע האחרון של החודש ה-12 של השנה. לפני שיפרד אל המטבח מהבית ויצא לדווח על מעשי המשפחה, נהוג לערוך לו טקס מיוחד הכולל ארוחה משובחת, הדלקת קטורת ודברי מתיקה, הכל כדי שהדוח של אל המטבח יהיה חיובי ככל

קשישה סינית שהיגרה לפני עשרות שנים לארצות הברית,
מספרת לבתה את סיפור חייה הקשה בסין.
<mark>אמי טאן</mark> כותבת בחסד, לא מרחמת על הקורא עם תיאורי זוועה של המלחמה
ושל אישה מוכה העוברת התעללות.
סיפור קשה, מטריד אבל נותן תקווה.
ממליצה בחום!

עמק הפלאות – <mark>אמי טאן</mark>

הסופרת מגוללת לנו סיפור מעניין ועלילתי מתקופת סין במהלך שנות 1900, הכוללת סיום תקופת שושלת צ'ונג בשנת 1912 והלאה.

<mark>אמי טאן</mark> סופרת ידועה. כתבה רבי מכר מעניינים כמו חוג שמחת המזל, אשת אל המטבח ועוד. במקרה של ספרה "עמק הפלאות" אהבתי מאוד את החלק הראשון והאחרון, הסוגר קצוות שנשארו פתוחים במהלך העלילה. יתר חלקיו כללו, בעיני, תיאורים מתמשכים בדרכים עקלקלות, פרקים שלמים ללא השתל

חוות הדעת שלי, מופיעה לספר ששם המחברת הוא: '<mark>אמי טאן</mark>', כפי שמופיע בספר, ולא 'איימי טאן'.

יעקב

זהו הספר השלישי של <mark>אמי טאן</mark> שאני קוראת ונהנית ממנו כמו הראשון (חוג שמחת המזל).
שוב סופרת הנשים שכותב על נשים שנקרעו מחייהן בסין שהיתה מנותקת אלפי שנים מהעולם.
נשים שמהגרות לארה"ב מתרבות אחרת שהיתה מכריה את הנשים להחביא את רגשותיהן, להפנים ולא לדבר
על מה שכואב. אסור לה להשמיע קול ושתמיד עליה להראות שהכל בסדר אצלה.
מטבע הדברים משהגיעו לארץ האפשרויות הגדולות הן נישאות בד"כ לסינים מביאות ילדים ונו

ספר שהגעתי אליו במקרה, עלה תוך שיטוט בחנות. אל הסופרת <mark>אמי טאן</mark> לא התוודעתי מעולם, תוך קריאה הבנתי שהיא כותבת רבי מכר. הספר חוצה ז'אנרים, היא סוקרת את חייה האישיים, ומובילה לרקעים עליהם נכתב כל ספר. יש גם אסופות של כתבים מכל מיני אירועים בחייה. ישנם חלקים בספר בה קצת אבדתי את הריכוז אך בחלקים אחרים התרשמתי מכתיבה מאוד אמיצה, כנה ומשתפת. היא מעניקה הצצה אל מאחורי הקלעים של התרחשות הספר, זו הגדולה של