חנוך ברטוב (נולד בג' באלול ה'תרפ"ו, 13 באוגוסט 1926) הוא סופר, מתרגם ופובליציסט ישראלי.
חנוך ברטוב נולד בפתח תקווה בשם חנוך הֶלְפְגוֹט, להורים שעלו לארץ ישראל מפולין כשנה לפני לידתו. ברטוב למד בפתח תקווה בבית ספר דתי ובגימנסיה על שם אחד העם. לאחר שנתיים של עבודה בליטוש יהלומים ובריתוך התגייס ב-1943 (בן 17) לרגימנט הארץ ישראלי שבצבא הבריטי, ובמסגרתו שירת שלוש שנים בחטיבה היהודית הלוחמת – תחילה בארץ ישראל ואחרי כן באיטליה ובארצות השפלה. באותה העת החל לכתוב. סיפורו הראשון ראה-אור בכתב העת "הגלגל".
משהשתחרר מהצבא הבריטי החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה ותולדות עם ישראל. במלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו ושירת ביחידות חי"ש ובצה"ל בירושלים. לאחר המלחמה המשיך בלימודיו כמו גם ביצירתו, אם כי היא עדיין לא הייתה סדירה. סיפורים פרי עטו נתפרסמו באותה העת בכתבי עת שונים ("משא", "בשער", "אורלוגין" ועוד). כשסיים את לימודיו התיישב בקיבוץ עין החורש לחמש שנים, ועסק בהוראה ובחקלאות. בעת שהותו בקיבוץ נתפרסמו הרומנים הראשונים שלו - "החשבון והנפש" (1953) ו-שש כנפיים לאחד (1954) בהוצאת ספרית פועלים.
בשנת 1956 עבר לתל אביב. הוא עיברת אז את שמו לברטוב – ראשי-תיבות של שם סבו, בני רבי טוביה דב (בר). בתל אביב החל ברטוב לעסוק בעיתונאות, כעורך לילה בעיתון "למרחב", כשליח העיתון בארצות הברית בשנים 1958 - 1960, וכבעל טור בעיתון עד לשנת 1970. מ-1966 ועד 1968 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בבריטניה. משנת 1971 ועד 1991 היה חבר מערכת "מעריב".
ברטוב הוא זוכה פרס עגנון לספרות לשנת 2006, על ספרו "מתום עד תום". בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה. בשנת 2010 זכה בפרס ישראל בתחום ספרות ליוצרים.

חנוך ברטוב (נולד בג' באלול ה'תרפ"ו, 13 באוגוסט 1926) הוא סופר, מתרגם ופובליציסט ישראלי.
חנוך ברטוב נולד בפתח תקווה בשם חנוך הֶלְפְגוֹט, להורים שעלו לארץ ישראל מפולין כשנה לפני לידתו. ברטוב למד בפתח תקווה בבית ספר דתי ובגימנסיה על שם אחד העם. לאחר שנתיים של עבודה בליטוש יהלומים ובריתוך התגייס ב-1943 (בן 17) לרגימנט הארץ ישראלי שבצבא הבריטי, ובמסגרתו שירת שלוש שנים בחטיבה היהודית הלוחמת – תחילה בארץ ישראל ואחרי כן באיטליה ובארצות השפלה. באותה העת החל לכתוב. סיפורו הראשון ראה-אור בכתב העת "הגלגל".
משהשתחרר מהצבא הבריטי החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה ותולדות עם ישראל. במלחמת העצמאות הפסיק את לימודיו ושירת ביחידות חי"ש ובצה"ל בירושלים. לאחר המלחמה המשיך בלימודיו כמו גם ביצירתו, אם כי היא עדיין לא הייתה סדירה. סיפורים פרי עטו נתפרסמו באותה העת בכתבי עת שונים ("משא", "בשער", "אורלוגין" ועוד). כשסיים את לימודיו התיישב בקיבוץ עין החורש לחמש שנים, ועסק בהוראה ובחקלאות. בעת שהותו בקיבוץ נתפרסמו הרומנים הראשונים שלו - "החשבון והנפש" (1953) ו-שש כנפיים לאחד (1954) בהוצאת ספרית פועלים.
בשנת 1956 עבר לתל אביב. הוא עיברת אז את שמו לברטוב – ראשי-תיבות של שם סבו, בני רבי טוביה דב (בר). בתל אביב החל ברטוב לעסוק בעיתונאות, כעורך לילה בעיתון "למרחב", כשליח העיתון בארצות הברית בשנים 1958 - 1960, וכבעל טור בעיתון עד לשנת 1970. מ-1966 ועד 1968 שימש נספח תרבות בשגרירות ישראל בבריטניה. משנת 1971 ועד 1991 היה חבר מערכת "מעריב".
ברטוב הוא זוכה פרס עגנון לספרות לשנת 2006, על ספרו "מתום עד תום". בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה. בשנת 2010 זכה בפרס ישראל בתחום ספרות ליוצרים.