“לוגיקומיקס הוא ספר קומיקס מסוג רומן גרפי. הרומן עוסק בחיפוש אחר יסודות המתמטיקה על רקע תולדות חייו של ברטרנד ראסל (1872 – 1970). הרומן משלב בין המאמץ הפילוסופי-מתמטי לביסוס יסודות המתמטיקה ובין קורות חייהם של העוסקים בכך. הדמות המרכזית ברומן היא הפילוסוף, הלוגיקן והמתמטיקאי ברטרנד ראסל. דמויות נוספות הן אלפרד נורת' וייטהד, שותפו של ראסל לכתיבת "פרינקיפיה מתמטיקה", הפילוסופים לודוויג ויטגנשטי”

“שם הספר נשמע מלחיץ כיוון שהשערת גולדבך היא אחת מהבעיות המתימטיות הקשות ביותר שטרם נפתרו. הבעיה לכאורה נראית פשוטה והוצגה במאה ה-18. מאז, למעלה מ-200 שנים גדולי המוחות המתמטיים לא הצליחו לפתור אותה. אל דאגה, העיסוק במתמטיקה בספר יחסית זניח ועיקר הספר נוגע לטבע האדם וההתמודדות שלו עם הצלחות וכישלונות. במידה רבה דוקסיאדיס כתב אוטוביוגרפיה, כמו אחיינו של פאפאכריסטוס גם הוא החל ללמוד מתמטיקה ובהצלח”

“בשנת 1736 הוכיח המתמטיקאי הגדול לאונרד אוילר, הנחשב לגדול המתמטיקאים של המאה ה-18 ולאחד הגדולים שבכל הזמנים, משפט חשוב ובסיסי בתורת המספרים אך נטול ברק והילה למי שאין המתמטיקה לחם חוקו. כדי להוכיח את המשפט אוילר המציא את, מה שנקרא היום, פונקציית אוילר (φ(n, שהיא מבטאת את מספר המספרים הטבעיים הקטנים או שווים ל-n שזרים לו [באמצעות תכונות הפונקציה הזו הוא הכליל את המשפט הקטן של פרמה למה שכעת ידוע בתו”

“מפעם לפעם אני מאתגרת את עצמי וקוראת ספר שבינו לבין עולמי אין (על פניו) כלום. הספר הזה הוא אחד מהספרים האלה: אין לכם מושג עד כמה אני רחוקה ממה שחשבתי - בטעות - שהוא מתימטיקה. כל הסבל הזה בתיכון עסק למעשה בשיטות שונות לחישוב דברים. מתימטיקה, מסתבר, היא משהו אחר, שלצערי בגלל הקושי שלי בחישובים לעולם לא יזדמן לי להכיר. "מתימטיקה אמיתית אינה נוגעת ליישומים שימושיים, גם לא לשיטות חישוב. היא חוקרת מבנים”

“לוגיקומיקס הוא ספר קומיקס מסוג רומן גרפי. הרומן עוסק בחיפוש אחר יסודות המתמטיקה על רקע תולדות חייו של ברטרנד ראסל (1872 – 1970). הרומן משלב בין המאמץ הפילוסופי-מתמטי לביסוס יסודות המתמטיקה ובין קורות חייהם של העוסקים בכך. הדמות המרכזית ברומן היא הפילוסוף, הלוגיקן והמתמטיקאי ברטרנד ראסל. דמויות נוספות הן אלפרד נורת' וייטהד, שותפו של ראסל לכתיבת "פרינקיפיה מתמטיקה", הפילוסופים לודוויג ויטגנשטי”

“שם הספר נשמע מלחיץ כיוון שהשערת גולדבך היא אחת מהבעיות המתימטיות הקשות ביותר שטרם נפתרו. הבעיה לכאורה נראית פשוטה והוצגה במאה ה-18. מאז, למעלה מ-200 שנים גדולי המוחות המתמטיים לא הצליחו לפתור אותה. אל דאגה, העיסוק במתמטיקה בספר יחסית זניח ועיקר הספר נוגע לטבע האדם וההתמודדות שלו עם הצלחות וכישלונות. במידה רבה דוקסיאדיס כתב אוטוביוגרפיה, כמו אחיינו של פאפאכריסטוס גם הוא החל ללמוד מתמטיקה ובהצלח”

“בשנת 1736 הוכיח המתמטיקאי הגדול לאונרד אוילר, הנחשב לגדול המתמטיקאים של המאה ה-18 ולאחד הגדולים שבכל הזמנים, משפט חשוב ובסיסי בתורת המספרים אך נטול ברק והילה למי שאין המתמטיקה לחם חוקו. כדי להוכיח את המשפט אוילר המציא את, מה שנקרא היום, פונקציית אוילר (φ(n, שהיא מבטאת את מספר המספרים הטבעיים הקטנים או שווים ל-n שזרים לו [באמצעות תכונות הפונקציה הזו הוא הכליל את המשפט הקטן של פרמה למה שכעת ידוע בתו”

“מפעם לפעם אני מאתגרת את עצמי וקוראת ספר שבינו לבין עולמי אין (על פניו) כלום. הספר הזה הוא אחד מהספרים האלה: אין לכם מושג עד כמה אני רחוקה ממה שחשבתי - בטעות - שהוא מתימטיקה. כל הסבל הזה בתיכון עסק למעשה בשיטות שונות לחישוב דברים. מתימטיקה, מסתבר, היא משהו אחר, שלצערי בגלל הקושי שלי בחישובים לעולם לא יזדמן לי להכיר. "מתימטיקה אמיתית אינה נוגעת ליישומים שימושיים, גם לא לשיטות חישוב. היא חוקרת מבנים”