לוגיקומיקס הוא ספר קומיקס מסוג רומן גרפי.

הרומן עוסק בחיפוש אחר יסודות המתמטיקה על רקע תולדות חייו של ברטרנד ראסל (1872 – 1970).

הרומן משלב בין המאמץ הפילוסופי-מתמטי לביסוס יסודות המתמטיקה ובין קורות חייהם של העוסקים בכך. הדמות המרכזית ברומן היא הפילוסוף, הלוגיקן והמתמטיקאי ברטרנד ראסל. דמויות נוספות הן אלפרד נורת' וייטהד, שותפו של ראסל לכתיבת "פרינקיפיה מתמטיקה", הפילוסופים לודוויג ויטגנשטי

שם הספר נשמע מלחיץ כיוון שהשערת גולדבך היא אחת מהבעיות המתימטיות הקשות ביותר שטרם נפתרו. הבעיה לכאורה נראית פשוטה והוצגה במאה ה-18. מאז, למעלה מ-200 שנים גדולי המוחות המתמטיים לא הצליחו לפתור אותה.

אל דאגה, העיסוק במתמטיקה בספר יחסית זניח ועיקר הספר נוגע לטבע האדם וההתמודדות שלו עם הצלחות וכישלונות.
במידה רבה <mark>דוקסיאדיס</mark> כתב אוטוביוגרפיה, כמו אחיינו של פאפאכריסטוס גם הוא החל ללמוד מתמטיקה ובהצלח

בשנת 1736 הוכיח המתמטיקאי הגדול לאונרד אוילר, הנחשב לגדול המתמטיקאים של המאה ה-18 ולאחד הגדולים שבכל הזמנים, משפט חשוב ובסיסי בתורת המספרים אך נטול ברק והילה למי שאין המתמטיקה לחם חוקו. כדי להוכיח את המשפט אוילר המציא את, מה שנקרא היום, פונקציית אוילר (φ(n, שהיא מבטאת את מספר המספרים הטבעיים הקטנים או שווים ל-n שזרים לו [באמצעות תכונות הפונקציה הזו הוא הכליל את המשפט הקטן של פרמה למה שכעת ידוע בתו

מפעם לפעם אני מאתגרת את עצמי וקוראת ספר שבינו לבין עולמי אין (על פניו) כלום. הספר הזה הוא אחד מהספרים האלה: אין לכם מושג עד כמה אני רחוקה ממה שחשבתי - בטעות - שהוא מתימטיקה. כל הסבל הזה בתיכון עסק למעשה בשיטות שונות לחישוב דברים. מתימטיקה, מסתבר, היא משהו אחר, שלצערי בגלל הקושי שלי בחישובים לעולם לא יזדמן לי להכיר. "מתימטיקה אמיתית אינה נוגעת ליישומים שימושיים, גם לא לשיטות חישוב. היא חוקרת מבנים

ספר אנושי העוסק בהתפתחותו הנפשית של גאון מתמטי שבחר לעסוק בתחום.

בתחום המתמטי, באופן יחסי, הרבה מאוד מהאנשים המבריקים ביותר, סבלו במעיות נפשיות. בספר זה, נפתח צוהר אל חיין של מתמטיקאי (מומצא), עבודתו (אמיתית), סביבתו והקולגות שלו (אמיתיים). אנו עדים לקשיים ולשינויים הנפשיים העוברים עליו כפי שמתוארים ע"י אחיינו.

כמתמטיקאי בהשכלתי, מאוד התחברתי לעלילה ולבעיה איתה ניסה הגיבור להתמודד, אך הספר ל

היה קשה לי להשתכנע לקרוא את הספר למרות שהוא עוסק בנושא הקרוב לליבי - מתמטיקה. היה נראה לי שזהו עוד נאחד מספרי מדע פופולריים שלטעמי מפספסים את העיקר. ובכל זאת קראתי. קראתי ואהבתי.

הספר עוסק רק לכאורה במתמטיקה – נסיונותיו החוזרים ונשנים של מתמטיקאי להוכיח את השערת גולדבך, (ההשערה אומרת שכל מספר זוגי הגדול מ 2 הוא סכום של שני מספרים ראשוניים.) אבל עיקרו של הספר הוא בני אדם ומה שמפעיל אותם. מהו האו

האם יש אמת?
ואם יש אמת, למה כולם מסתירים אותה?
למה בכלל צריך לדעת מה האמת?
אחד הספרים המהנים ביותר עבורי השנה, היה לוגיקומיקס, ולא רק בגלל נושאו, החיפוש אחר האמת.
למי שלא מכיר אותי, אחד מחטאי הרבים והמגוונים, מלבד אלה שקשורים לבלונדיניות ואזיקים, הוא הפילוסופיה ובייחוד מה שנקרא בלעז, אפיסטמולוגיה, שזאת סתם מילה יוונית ארוכה שפירושה השפוט הוא חקר הידיעה וענינו מהי ידיעה, איך יודעים ומה היחס בין

כמתמטיקאי במקצועי(לא בתחום תורת המספרים), אני רואה את המיוחדות בספר זה בהצגה מעולה של עולמו הפנימי והחיצוני של מתמטיקאי תאורטי (או פיזיקאי תאורטי) ובמרוץ כנגד הזמן. תמיד המעולים שבהם משלמים על כך באובדן כבד כמוזריות עד אי-שפיות או הרס חיי המשפחה. (למזלי אני מתמטיקאי ישומי ממוצע..).
בקיצור, ספר טוב.

בקצרה - מאד אהבתי.

וקצת יותר באריכות:
על הספר קראתי לראשונה בכתבת ענק בידיעות אחרונות, בה שיבחה אריאנה מלמד את הספר והסופר המוכשר אותו פגשה אישית ובקסמיו נפלה.
לי הייתה הרגשה שהספר מנסה לעלות על גל פופולאריות של ספרי מתמטיקה פופולארית, בעקבות ספריו של סינג על סודות ההצפנה והמשפט האחרון של פרמה (לא ידעתי שלמעשה יצא לפניו בגרסה הלועזית). על פניו נראה היה שהספר הוא בדיוק מהחומרים שאהובים עלי מאד