ביקורת ספרותית על הדוד פטרוס והשערת גולדבך מאת אפוסטולוס דוקסיאדיס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באוגוסט, 2015
ע"י יוֹסֵף


בשנת 1736 הוכיח המתמטיקאי הגדול לאונרד אוילר, הנחשב לגדול המתמטיקאים של המאה ה-18 ולאחד הגדולים שבכל הזמנים, משפט חשוב ובסיסי בתורת המספרים אך נטול ברק והילה למי שאין המתמטיקה לחם חוקו. כדי להוכיח את המשפט אוילר המציא את, מה שנקרא היום, פונקציית אוילר (φ(n, שהיא מבטאת את מספר המספרים הטבעיים הקטנים או שווים ל-n שזרים לו [באמצעות תכונות הפונקציה הזו הוא הכליל את המשפט הקטן של פרמה למה שכעת ידוע בתור משפט אוילר, אבל זה לא הנושא]. ב-1977 הגו שלושה מתמטיקאים ואנשי מחשבים שיטת הצפנה מודרנית אשר עד היום נמצאת בשימוש ושנכון להיום עומדת בפני מחשבי העל החזקים ביותר. אחד השלבים באותה שיטה הוא שימוש באותה פונקציית אוילר 'משעממת' מהמאה ה- 18.

למה זה קשור לספר הנוכחי? אז ככה, הספר הזה לא יצירת מופת ספרותית, אבל הוא מצליח להעביר בסיפור נחמד וקליל, את קו פרשת המים שבין הגאון המתמסר לעבודתו התאורטית המופשטת, חסרת המשמעות, לכאורה, והמנותקת מהחיים. לבין שאר האנשים אפילו המבריקים והחכמים שבניהם אלא שאינם התברכו במתת הגאונות ולכן גם אינם נופלים לתהומות השיגעון והטירוף וחיים את חייהם הנורמליים.

בספר זה המספר מתאר את חייו של דודו הגאון המתמטי שהקדיש את חייו למציאת ההוכחה להשערת גולדבך. השערה פשוטה ביותר אך מסובכת ביותר להוכחה. ההשערה טוענת שכל מספר זוגי הגדול מ-2 ניתן להציג כסכום של שני מספרים ראשוניים. הסיפור מספר בחן את סיפורו של הדוד, ומנסה להתחקות אחר תהומות השיגעון והגאונות של המתמטיקאי המתבודד והמיוסר.

עוד נקודה חשובה שעולה מתוך הספר הוא הפער בין המתמטיקה המופשטת התאורטית לבין המתמטיקה השימושית. כל מי שלמד מתמטיקה ברמה אקדמית יודע שיש הבדל בין המתמטיקה שמלמדים במקצועות ההנדסה ואפילו מדעי המחשב לבין המתמטיקה שמלמדים בחוג למתמטיקה. יש כאלו מאנשי המעשה המדעיים שמזלזלים במתמטיקאים התאורטיים. לדעתם הם עוסקים במבנים וביחסים מופשטים שאינם מועילים לשום דבר. הסיפור שהבאתי בראשית הדברים ממחיש כמה הדבר שגוי. עם הפיתוח של המתמטיקה האינפיניטסימלית של ניוטון ולייבניץ מהמאה ה-17 האנושות הנחיתה חללית על הירח. מי יודע מה יעשו עם המתמטיקה של המאה ה-20 וה-21 שהיא מורכבת מופשטת ומפותחת לאין שיעור מהמתמטיקה שלפני 200 שנה.

נכון להיום, השערה של גולדבך התאמתה עד מספר עצום אבל עדיין לא נמצאה לה ההוכחה המיוחלת. אין מה להיבהל, הספר כמעט לא נכנס כמעט לנבכי המתמטיקה, אבל הוא מנסה להיכנס לנבכי הנפש של הגאון. סיפור חינני קליל וקולח.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה בלו בלו. אני יודע שהנושא קרוב לליבך, זכרתי מדברים שכתבת כאן, וגם ללבי הנושא מעט קרוב. התכוונתי שהוא קליל מבחינת הכתיבה, ואני עדיין חושב שהוא לא יצירה ספרותית מרשימה. הוא כן נוגע ללב, וכן עוסק בתכנים חשובים ומשאיר חומר למחשבה. וכן, הוא גם קצת עצוב ומתאר זן נדיר ביותר של אנשים. לפני שכתבתי את הביקורת נתתי לו 3 כוכבים, אבל במחשבה שנייה הוספתי לו כוכב.
בלו-בלו (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצויינת. גם אני אהבתי את הספר, והנושא קרוב לליבי מאוד. אלא שאני חשבתי שהוא עצוב מאוד, ובהחלט לא קליל. מה שהעציב אותי הוא שהמסלול האקדמי של היום מדכא מתמטיקאים אמיתיים שכן מי שרוצה להישאר צריך להנפיק מאמרים בכמות גדולה, אפילו בינוניים.
כמה מתמטיקאים כמו הדוד פטרוס נשארו?
יוֹסֵף (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכם יעל אפרתי ונעמי, ולכולם. רץ, אמת. במתמטיקה המתח הזה ממש בולט אבל אני חושב שהוא קיים גם בתחומי לימוד או יצירה אחרים, בין החלקים התאורטיים לאלו המעשיים.
יוֹסֵף (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה האופה בתלתלים לא זכור לי הסיפור שציינת מהספר הנוכחי (ייתכן שלא שמתי לב). אבל סיפור חמוד;)
יוֹסֵף (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
תודה זשלב. זה אכן תחום קרוב ללבי אבל לא רק בזמן האחרון...
נעמי (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אפרתי, אני תולעת קטנה באדמה
בואי נפתח מועדון
רץ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ירפי של ביקורת למתח שבין מדע יישומי - למדע תיאורטי שבספו של יום הפך לפורץ דרך גם בישומים
אפרתי (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אוף! איזו נמלה בורה אני.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
יופי של ביקורת לספר שגם אני - להפתעתי - אהבתי.
האופה בתלתלים (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת יפה!
ספר נחמד מאוד גם למדמ"חית פצועת מתמטיקה כמוני. כיף לגשת לתחום מכיוון סיפורי שכל כך אוהב את המתמטיקה. נהניתי ממנו.
ו... אוף, היה לי בראש משום מה שכן הוכיחו את ההשערה, ועכשיו אתה וויקיפדיה סיפרו לי שלא. באסה.
אחד הקטעים שהכי אהבתי וזכורים לי הוא המתמטיקאי האתאיסט ששלח מהפלגה מסוכנת ידיעה שהוא הוכיח את ההשערה, כי לטענתו אלוקים ישאיר אותו בחיים רק כדי להתמודד עם תוצאות ההכרזה... זה כאן, נכון?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה. אתה כותב יפה. באמת נשמע קצת מבהיל. אבל מי אני שאדבר - אני כתבתי ביקורת על ספר לימוד במתמטיקה של 3 יחידות ליוד, שזה הרבה יותר מוזר!

למרות שזה מאוד מסובך, הצלחת בכתיבתך היחסית קלילה וברורה להסביר על המשפטים המתמטיים ועל המתמטיקאים שאף פעם לא יצא לי להכיר אותם. נראה שזה תחום שמאוד מעניין אותך בזמן האחרון...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ