“מוזר, אבל בכלל לא התכוונתי לקרוא את הספר הזה. על אדם ברוך שמעתי (בבורותי) רק לאחר מותו ואת הספר גיליתי בספריה במקרה, בערמת הספרים לתיקון. פתחתי בעמוד המבקר את נטייתה של הטלוויזיה בארץ להציג דתיים כפולקלור נחות-משהו ובצורה המשטיחה את הדת, והזדהיתי מיידית לא רק עם התוכן אלא גם עם ניסוח הביקורת המדויקת על עולם התקשורת הישראלי. לקחתי את הספר הביתה ולא הצטערתי. הספר הוא בעצם אוסף של טורים בנושא תקשורת”

“לא להאמין איך בשנים האחרונות התרוקנו מאנשים משכילים, אדם ברוך זכרונו לברכה הוא ללא ספק אחד מאלה שאני אישית מתגעגע אליהם, והתרגשתי עד מאוד לקרוא ולדעת מחברת האתר, נעמה שאני ככל הנראה לא היחיד. הבוקר התעוררתי ובזמן שזיפזפתי בין ערוצי הטלויזיה שמתי לב ששידרו בשידור חוזר, אחרי שנים שוב את התוכנית "ממני" (אחת מתוכניות האירוח שהיו משודרות מדי שישי בערוץ הראשון) בה אירח מני פאר את ברוך (מאיר רוזנבלום,”

“זהו ספר לימוד, לאורך הקריאה הרגשתי שאני בשיעור אינטימי , מתמשך של מורה רב ומחנך. אדם ברוך בא ללמד את הקורא מהו המושג בית, הבית התרבותי שלנו ,הציבורי ולבסוף הצצה אל הפרטי. התנועה הכללית של הספר נעה ממבט מרחוק על הבית ההיסטורי שהיה ואיננו עוד ו ומתקדמת אל ימינו . כל פרק ופרק יורד לפרטים הקטנים ביותר ומנתח בצורה יסודית ומקיפה אספקטים שונים ,נסתרים מהעין לרובינו שבונים יחד את הבית של כל מי שחי פ”

“זהו בעצם סיפורה של התקשורת הישראלית - בעיקר העיתונות והטלויזיה - מתחילת שנות ה-70 ועד 2008, עת פטירתו של אדם ברוך. הסיפור המצטייר ממנו הוא בעיקר עצוב, סיפור של התדרדרות - מה שפעם נחשב נמוך היום נחשב לסטנדרט, ולעתים אפילו סטנדרט גבוה. באוסף דבריו של אדם ברוך מטוריו בכתבי עת ועיתונים שונים, בהם היה שותף ככותב ועורך, מתגלות המגמות והתופעות שממשיכות ללוות אותנו עד היום בעולם התקשורת. עצוב ואולי מייאש”

“מוזר, אבל בכלל לא התכוונתי לקרוא את הספר הזה. על אדם ברוך שמעתי (בבורותי) רק לאחר מותו ואת הספר גיליתי בספריה במקרה, בערמת הספרים לתיקון. פתחתי בעמוד המבקר את נטייתה של הטלוויזיה בארץ להציג דתיים כפולקלור נחות-משהו ובצורה המשטיחה את הדת, והזדהיתי מיידית לא רק עם התוכן אלא גם עם ניסוח הביקורת המדויקת על עולם התקשורת הישראלי. לקחתי את הספר הביתה ולא הצטערתי. הספר הוא בעצם אוסף של טורים בנושא תקשורת”

“לא להאמין איך בשנים האחרונות התרוקנו מאנשים משכילים, אדם ברוך זכרונו לברכה הוא ללא ספק אחד מאלה שאני אישית מתגעגע אליהם, והתרגשתי עד מאוד לקרוא ולדעת מחברת האתר, נעמה שאני ככל הנראה לא היחיד. הבוקר התעוררתי ובזמן שזיפזפתי בין ערוצי הטלויזיה שמתי לב ששידרו בשידור חוזר, אחרי שנים שוב את התוכנית "ממני" (אחת מתוכניות האירוח שהיו משודרות מדי שישי בערוץ הראשון) בה אירח מני פאר את ברוך (מאיר רוזנבלום,”

“זהו ספר לימוד, לאורך הקריאה הרגשתי שאני בשיעור אינטימי , מתמשך של מורה רב ומחנך. אדם ברוך בא ללמד את הקורא מהו המושג בית, הבית התרבותי שלנו ,הציבורי ולבסוף הצצה אל הפרטי. התנועה הכללית של הספר נעה ממבט מרחוק על הבית ההיסטורי שהיה ואיננו עוד ו ומתקדמת אל ימינו . כל פרק ופרק יורד לפרטים הקטנים ביותר ומנתח בצורה יסודית ומקיפה אספקטים שונים ,נסתרים מהעין לרובינו שבונים יחד את הבית של כל מי שחי פ”

“זהו בעצם סיפורה של התקשורת הישראלית - בעיקר העיתונות והטלויזיה - מתחילת שנות ה-70 ועד 2008, עת פטירתו של אדם ברוך. הסיפור המצטייר ממנו הוא בעיקר עצוב, סיפור של התדרדרות - מה שפעם נחשב נמוך היום נחשב לסטנדרט, ולעתים אפילו סטנדרט גבוה. באוסף דבריו של אדם ברוך מטוריו בכתבי עת ועיתונים שונים, בהם היה שותף ככותב ועורך, מתגלות המגמות והתופעות שממשיכות ללוות אותנו עד היום בעולם התקשורת. עצוב ואולי מייאש”