ומשיח לא בא

במסגרת לימודי ירושלים וארץ <mark>ישראל</mark>, ערכנו סיור בעיר דוד, בה עברנו בשרידי מבנה מרשים, לגביו טוענת הארכאולוגית אילת מזר, כי זהו ארמון דוד בשכנוע הנובע בין השאר ממסקנות המתקבלות גם על בסיס התנ"ך. כנגד זיהוי זה טוענים ארכאולוגים אחרים, ובראשם <mark>ישראל</mark> פינקלשטיין, כי הזיהוי של המבנה הגדול כארמון דויד שגוי לחלוטין, ומלכות דויד עצמה כמשמעותית, אף היא מוטלת בספק. על הוויכוח שנסוב סביב זיהוי המבנ

ל<mark>ישראל קנוהל</mark> התוודעתי דרך ספרו הקודם, "מאין באנו". בספר זה, כדוגמת הספר הקודם, מנסה קנוהל להתחקות אחר העבר של עם ישראל באמצעות רמזים המופיעים במקרא, ובעזרת סימוכין חוץ מקראיים.

היופי בקנוהל הוא, שבעוד שהוא לא בהכרח עומד באוונגארד ומביא תיאוריות חדשות לגמרי, הוא אוסף את התיאוריות הקיימות ובונה נרטיב דיי משכנע ומבוסס.
הקושי האמיתי בחקר התרבות העברית העתיקה נובע מן העובדה שאכן - היא צריכה להסתמך

"איך נולד התנ"ך" מאת <mark>ישראל קנוהל</mark> הוצאת דביר 380 עמודים.
פרופסור <mark>ישראל קנוהל</mark> (1952) הינו חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי המכהן בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים . ספריו משלבים בין הממצאים המדעיים והארכיאולוגיים עם ההיסטוריה התנ"כית. קנוהל הוא אדם דתי ומאמין שמשלב את ביקורת המקרא עם האמונה היהודית מסורתית.
הספר הזה נולד כתוצאה מהודעת דוא"ל שקיבל הפרופסור מיהודי בשם שמואל שיר שכתב לו שהוא קורא בשק

כשמדברים על 'חידושים ארכיאולוגים' זה נשמע כמו דבר והיפוכו, אבל החידושים האלה מלמדים אותנו על היסטוריה שלא הכרנו, ומשנים את התפיסה שלנו לגבי נושאים שונים שהיו ואינם. וכשהנושא הוא התנ"ך כל חידוש שכזה מאיר באור שונה את הכתוב.
בספר הזה מפגיש פרופ' <mark>ישראל</mark> קנואל את כתוב בתנ"ך עם ממצאים שנתגלו די לאחרונה, וזה בהתייחס גם לממצאים שהיו ידועים עוד קודם, אך מפחד קדושת התנ"ך והאל רבים סירבו לראות את מה שנמצא

למי שמתעניין בנושאי התפתחותה של הדת היהודית וחקר התנ"ך, זהו עוד ספר בנושא. הספר ערוך כסידרת שיחות עם קורא, והוא קולח וקל לקריאה. לדעתי החשיבות של ספרים בנושאי התפתחותה של הדת היהודית היא בעיקר לחילונים, שמתקשים להפריד בין ספרי הקודש והאמונה לבין העניין האקדמי לגבי התהוותה של היהדות. התנ"ך מספר לנו סיפור, והעניין מתחיל כשמנסים להבין את הסיפור שמאחורי הסיפור: מי כתב את היצירה העצומה הזו? מתי היא נכת

האיזור הגיאוגרפי שבו אנו חיים הוא ערש התרבות המערבית. היו כאן אימפריות, היו כאן מלחמות, היו כאן אירועים היסטוריים מרתקים, היו פה גלי הגירה, פה הומצא הכתב ופה נוצרו שלוש הדתות העיקריות של המערב. לכן ההיסטוריה מעניינת, כמו גם הבנת התפתחות הדתות, אבל יש בעייה: רק עם אחד - העם היהודי - שרד ברציפות ושימר נרטיב על מה שקרה כאן. וכך התנ"ך הפך למסמך היסטורי. עד שבאה הארכיאולוגיה. נוצרה דילמה: הנרטיב התנ"כי

הספר הזה מתחיל צולע, בגלל חישובים של צלעות שירים, וחיפוש משמעות עם גימטריה של מילים. אני אוהבת גימטריה (או נומרולוגיה כפי שקוראים לה היום) אבל אוהבת אותה כשהיא ישירה או באה מתוך המילה עצמה, ולא כשמחפשים רחוק מדי, כי אז כל כיסא יכול להפוך לאיכס וכל פרגוד יכול להיות פר (או עגל) של אלוהים בסגנון בבא בובה. הדוגמאות האלה הן שלי, אבל כשאני גם מוצאת שגיאות בחישובי הצלעות זה מרגיז אותי.
כבר חשבתי להפסיק

<mark>קנוהל</mark> בספרו זה מנסה לפתור מספר תעלומות בתנ"ך .הוא מתרכז במזמור ס"ח בתהילים .מזמור זה הוא קשה וחידתי, יש בו ביטויים ודימויים לא מוכרים ,יחידאיים וקדומים.
דרך ניתוח מעמיק ויסודי של מזמור זה הוא מגלה את הצופן המספרי של שירה זו , הוא גם מנתח את שירת בלעם שירת דבורה ,ברכת משה ושירת הים .על סמך זה הוא מגיע למסקנה ,שקצת מרחיקת לכת ויוצאת דופן , שהשירות הללו הן הגרעין הקדום לסיפורי המקרא של ראשית עם ישר

מבחינתי, ספר זה סוגר שלישיה: 'מי כתב את התנך?', 'ראשית <mark>ישראל</mark>'ועכשיו 'מאין באנו?'. אני אפילו ממליץ לקרוא ביחד, לפי הסדר הזה. הספר הראשון מציג את התפיסה המקובלת של חוקרי המקרא לגבי השאלה מי, מתי ואיפה נכתב התנ"ך. השני עוסק בניסיון לקלף מהתנ"ך את ההיסטוריה המגמתית ולנסות להבין כיצד ניתן להבין את ההיסטוריה כשמנסים לאשש את הסיפורים במימצאים ארכיאולוגיים - ניסיון מרתק. הספר 'מאין באנו?' הוא מהלך נוסף: ל