“ומשיח לא בא

במסגרת לימודי ירושלים וארץ ישראל, ערכנו סיור בעיר דוד, בה עברנו בשרידי מבנה מרשים, לגביו טוענת הארכאולוגית אילת מזר, כי זהו ארמון דוד בשכנוע הנובע בין השאר ממסקנות המתקבלות גם על בסיס התנ"ך. כנגד זיהוי זה טוענים ארכאולוגים אחרים, ובראשם ישראל פינקלשטיין, כי הזיהוי של המבנה הגדול כארמון דויד שגוי לחלוטין, ומלכות דויד עצמה כמשמעותית, אף היא מוטלת בספק. על הוויכוח שנסוב סביב זיהוי המבנה מעיד השלט: ארמון דוד? בו מופיע סימן שאלה המעורר ספק ומבטא מחלוקת עזה.

מארמון דויד ירדנו על הגיחון ואל בריכת השילוח, ומשם עלינו, כעולי רגל לחומות העיר העתיקה ולכותל. שם התגלה לנו לפתע מראה מרהיב ומלהיב, חתן בר מצווה תחת חופה, הולך בראש תהלוכה של בני משפחה וקרובים, מסביבו להקת מתופפים ותוקעי שופרות, וכולם שרים, דויד מלך ישראל חיי וקיים. מבחינתם דויד הוא לא רק מלך היסטורי, אלא גם משיח שאנחנו מצפים לבואו. הסימן שחזרנו אל הכותל ושחררנו אותו, הוא לבטח בעיני חלק מהם סימן להתחלת גאולה.

התופעה של משיח בכלל ומשיח מבית דויד, שמקורה במלך שחי לפני כ- שלושת אלפים שנים, והיותה של המשיחיות חלק מההוויה של הציבור הדתי לאומי, שלא פעם מפחידה חלקים מהציבור החילוני, עד כדי כך שהמושג משחיות הפך כעת לססמת הבחירות הנוכחיות. תופעה יוצאת דופן שעוררה את סקרנותי הלימודית (לא הדתית, אני עדיין לא חוזר בתשובה ולא מייחל לבואו של המשיח). בכדי להבין את משמעות המונח משיח והשפעתו על האירועים ההיסטוריים בהוויה היהודית, בעבר ואף בהווה, החלטתי לקרוא ספר המבוסס על מחקר העוסק במשיח ובמשיחיות.

ישראל קנוהל, בספרו, מחלוקת המשיח, למי מחכים היהודים? מנסה לתת תשובה למגוון שאלות העוסקות בתופעת המשיח ובמשיחיות, בספר יחסית קטן בהיקפו - 196 עמודים, המותח קו החל מתקופת התנ"ך והמשכה בבית שני, וסיומה באקטואליות תופעת המשיח להווה היהודי והישראלי.

אגדה תלמודית מספרת על כך שהמשיח נולד ביום שחרב המקדש. משיח הוא בעצם תולדה של תיקווה הצומחת מתוך החורבן.

קנוהל מצביע על יסודות הנבואה המשיחית, בעת שחרבה ממלכת ישראל, התנבא ביהודה ישעיהו בן אמוץ, אשר הציג משיח שאיינו לוחם ואיננו מלך, לעומתו קנוהל מציג סוג שונה של משיח, אותו מיצג הנביא הושע שגלה מישראל החרבה והעלה בנבואותיו דמות של משיח לוחם השייך לבית דויד, כתחליף אלוהי לאכזבה משלטונם של המלכים. זהו אחד מהקונפליקטים המעניינים שמעלה קנוהל בספרו. אך יחד עם זאת המשותף לשניהם הוא הערכים בהן עוסקות נבואותיהם, כמו חסד, צדק ואהבה, ערכים אוניברסליים המהווים חלק מהתרבות האנושית.

מגילות קומרן, מספקות לנו תעודות מעניינות בנוסף למקרא, כביטוי לצפייה המחודשת למשיח מבית דויד, כהצצה לתקופה האפוקליפטית שקדמה לחורבן, וכחלק ממנה צמיחתו של ישו כמשיח סובל.

המשיח אצל קנוהל, איננו דמות נטולת השפעה, אלא דמות שבאמצעותו עוצבה ההיסטוריה היהודית והנוצרית, עת האמינו קנאי הבית השני, כי המרד ברומאים, הוא חלק מתהליך אקטיבי שתכליתו זירוז הגאולה וביאת המשיח. לא רק שאמונה זאת הובילה לחורבן נוראי, כעבור פחות ממאה שנים, הכריז רבי עקיבא על בר כוכבא, כמשיח, וייחס לו את המשפט "דרך כוכב מיעקב" ואולי בשל כך הוא נקרא בר כוכבא. גם גישה זאת הובילה לאסון נוראי, עד כדי כך שחז"ל למודי האכזבות, כינו את בר כוכבא, בר כוזיבא, מי שכיזב או הכזיב, במלים אחרות משיח שקר.

אלה אחדות מהסוגיות המעניינות מעוררות המחשבה אותם מעלה קנוהל בספרו הנגיש לקריאה. אני חשבתי לעצמי האם המשיח עדיין מעצב את התודעה והפוליטיקה של הציונות העכשווית? למרבה ההפתעה, המשיח והמשיחיות קיימים ובועטים כחלק מסיסמאות בחירות עכשווית, המהוות ביטוי למחלוקת עמוקה הקיימת בין חילונים לחלק מהדתיים הלאומיים. ספרו של קנוהל אובייקטיבי, ולא עוסק בפרשנות נוכחית, הפרשנות מעוררת הדאגה היא שלי בלבד.
================================================================
לסיום בית אחרון משירו הבלתי נשכח של שלום חנוך - מחכים למשיח:
משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן...

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

כן, כן משיח גם לא מטלפן.”