בשנה האחרונה הגיעו הביתה כמה ספרי פנטזיה חדשים. רובם של ברנדון סנדרסון, והאחד הזה, של <mark>לי ברדוגו</mark>.
את כולם קראו הילדים, כולם יושבים בבית על המדפים ומחכים לי שאגיע אליהם.
לסנדרסון אני לא מגיעה כי קצת מיציתי את סנדרסון.
אני מספרת לעצמי שעוד אחזור אליו, אבל ככל שעובר הזמן - גדל הספק שלי שזה עוד יקרה. הוא בורא עולמות עשירים ומפורטים, הוא טווה עלילות עתירות אקשן וטוויסטים, יש לו חוש הומור וכתיבה קלילה

מרוב מזל טוב אני כבר לא יכולה לנשום. קרה <mark>לי</mark> כבר מספר פעמים שהשתתפתי בתחרות/הגרלה בדפי ספרים כאלה ואחרים בפייסבוק וזכיתי. בפעם הקודמת זכיתי ב"ארץ האגדות" של כריס קולפר (קורט מ"ג<mark>לי</mark>". תכלס אחת הדמויות היחידות שגרמו לקיטשיות להיות חמודה בסדרה הזאת. אבל זה בכלל לא קשור...) וב"הפריצה" של א<mark>לי</mark> קונדי, הספר השני של "הבחירה" (רק מבט מהיר בדף ש<mark>לי</mark> פה בסימניה אפשר לראות שהספר הזה נמצא אצ<mark>לי</mark> ברשימת ה"אוי ויי זמיר

*שישה עורבים – שישה עורבים 1 (זה ספר ראשון מתוך זוג, אני חושבת)*

אמ;לק: כן או לא? בטח, הוא ממש אחלה, אבל חשוב שתדעו שהוא לא דומה בשום צורה לרושם הראשוני שהוא עושה

-גילוי נאות: קיבלתי את הספר לסקירה-

תקציר מגב הספר:
קטרדם היא עיר מסחר בינלאומית שמקדשת שני דברים בלבד – כסף ותענוגות. קאז, פושע צעיר ומסתורי שנחוש לסלול את דרכו לצמרת, לוקח על עצמו משימת התאבדות. הצלחת הפעולה לא זו בלבד שת

"שישה עורבים", ספר הפנטזיה החדש מאת הסופרת <mark>לי ברדוגו</mark> מתרחש בעולם בו התרחשה טרילוגיית הגרישה, פרי עטה. כמי שאהבה מאוד את ספרי הטרילוגיה ("צל ועצם", "מצור וסופה" ו"הרס ותקומה"), ניגשתי ל"שישה עורבים" מתוך ציפיות גבוהות למדי ולגמרי לא התאכזבתי. אמנם, התחלת הקריאה מעט קשה, כי עלילת הספר מתרחשת במקום ובזמן שונים לחלוטין מן הטרילוגיה שקדמה לו, אך לאחר שמתגברים על ההפתעה/ האכזבה הראשוניים מגלים עולם לא פ

בספר הש<mark>לי</mark>שי בטרילוגיית הגרישה, א<mark>לי</mark>נה יודעת שהיא חייבת להשיג את המגבר הש<mark>לי</mark>שי כדי לנצח את האופל.
האופל מצידו לא בוחל בדבר ורודף את א<mark>לי</mark>נה ואת כל משתפי הפעולה כדי לדחוק אותה לפינה, בסוף הוא אפילו מאיים על קרמזין ומנצל את החולשה שלה לרתיעה מהרג חפים מפשע.
היא מבודדת, חלשה ופצועה, ויש מי שמנסה לתעל את כוחה לטובתו, אבל היא מצ<mark>לי</mark>חה להתאושש ולצאת לרדוף אחרי עוד חיה דמיונית. רק שאז הסופרת מצ<mark>לי</mark>חה להביא תפני

טרילוגיית הגרישה-מצור וסופה.
אוקיי. אז נכון שאמרתי על הספר הקודם שהוא היה אחד מספרי הפרווה ש<mark>לי</mark>, ונכון שהתלבטתי אם להמשיך לקרוא את הספרים הבאים של הסדרה.
אבל בתוך תוכי איזה מקום קטן אמר שאו<mark>לי</mark> אני מפספסת משהו בסדרה הזאת. אז החלטתי לתת לה עוד צ'אנס ולמרבה הפלא דיי אהבתי את הספר. ושאני אומרת דיי אני מתכוונת למאוד אהבתי. פשוט לא בא <mark>לי</mark> להגיד שאני טועה,שוב)
אין בכלל שום השוואה בין הספר הראשון לשני. כא

שישה עורבים (שישה עורבים 1)
<mark>לי ברדוגו</mark>
הוצאת אריה ניר + הוצאת מודן

תקציר הספר:
קטרדם היא עיר מסחר בינלאומית שמקדשת שני דברים בלבד - כסף ותענוגות. קאז (קאזקאזקאזקאז), פושע צעיר ומסתורי שנחוש לסלול את דרכו לצמרת, לוקח על עצמו משימת התאבדות (לא הייתי כל כך בטוחה…). הצלחת הפעולה לא זו בלבד שתקרב אותו אל הנקמה שאינה נותנת לו מנוח ותעשיר אותו מעבר לכל דמיון אלא גם תציל את העולם מהרס. כישלון אינו בא

טרילוגיית הגרישה-הרס ותקומה:
אז אחרי ספר אחד שהיה קצת פרווה ומאכזב ואחרי עוד ספר שהיה פשוט מצויין סוף כל סוף הגעתי לספר הש<mark>לי</mark>שי בטרילוגייה, והאמת שלא עפתי ע<mark>לי</mark>ו בכלל. אני יודעת שרוב האנשים אומרים שהספר האחרון בטרילוגייה פשוט מדהים ויש לו סוף מעולה וכל השטויות האלו. אבל <mark>לי</mark> הוא הרגיש פשוט טכני. כאילו זה ספר הוראות למלחמה מול האופל, קודם צריך לצאת מהבור שהיא תקועה ממנו אחר כך לחפש את ציפור האש ולבסוף

האופל לא מת לעולם...
בדיוק סיימתי את הספר השני - המצויין (כמו הראשון, לא פחות מוצלח)
והאופל מגלה את פרצופו האמיתי, או מתגלגל לתוך עצמיות חדשה, עוד לא החלטתי, אבל אין ספק שהוא יריב ראוי
יש כמה דמויות טרגיות, שהושחתו ע"י האופל ואני סקרן לראות לאן יתפתח סיפורן: באגרה (אימו המשוערת של האופל),וג'ניה ה"רזרושיה" - "ההרוסה"

והאופל עצמו: מיהו, מהו, "כוח קדמון" או דמות כואבת שאחוזה בכב<mark>לי</mark>ה וגורלה חזק מ