מעט מאוד המקרים שאין לי אפילו פתיח לסקירה.

בניגוד להרגלי, את הסקירה אני כותבת רק לאחר שנטלתי לעצמי כמה שעות "עיכול", כדי למלא את ריאותיי בחמצן.

בנוסף, אני משערת שבימים הקרובים אחווה לא מעט עיתות, עמוסים בהירהורים, על הספר הנוכחי שמבוסס על אירועים אמיתיים.

<mark>נעמי רגן</mark> היא סופרת ישראלית ודתית. בדרך כלל, יצירותיה מקיפות את מעמד הנשים וההווי בחברה הדתית. הפעם התמקדה <mark>נעמי רגן</mark> בכתות שטניות, דת

הנה לכם ספר שנכתב בשנת 2022. עלול להכיל ספויילרים

עמוד 23:
"היא תמיד הייתה מופתעת מגופה הרזה של חברתה הטובה ביותר, מהבוהק של עורה השזוף ומשפעת שערה החלק והכהה הגולש על כתפיה."

עמוד 53:
"שניידלה הפסיקה לפטם את עצמה בשוקולד שוויצרי וברוגלך כדי להשביע איזה רעב שלא הצליחה להרגיע. עכשיו התחיל גופה העגלגל לרזות, והיא עכשיו הפכה לנערה יפה שעולה כפורחת… התלבושת האחידה שלה… נראתה עכשיו שיק על גופה

בילדותי היינו אני ואחיותיי מנויות על עיתון בשם "זרקור" שהיה מיועד לילדים ולנוער בציבור החרדי. לקח לנו קצת זמן, אבל בסוף הצלחנו לתפוס את הנוסחה המנצחת: בכל סיפור, בכל סיפור בהמשכים, בכל קומיקס ובכל עלילת מתח, יופיע חילוני, שבסוף יחזור בתשובה. לא משנה מה היו הפיתולים של הסיפור ומה הנושא, בסופו של דבר יהיה החילוני שיחזור בתשובה שלמה, ויהפוך להיות חרדי מן המניין. זה לא היה רק עיתון הנוער, היו גם ספרים

לא ברור לי איך בדיוק אני תמיד מצליחה ליפול לפח עם הספרים האלה.
תמיד אני מרגישה צורך לתת את במת הקריאה לסופרים הישראלים, אך מה לעשות , במקרה של <mark>נעמי רגן</mark> ההחלטה שגויה.
את הספר הברית של <mark>נעמי רגן</mark> סיימתי עם אכזבה גדולה מאוד, גם הסיפור המופרך וגם הכתיבה היו בינונים, אחרי שקראתי ביקורת על עקדת תמר ,החלטתי לנסות את מזלי בשנית ולצערי התאכזבתי.
אז <mark>נעמי רגן</mark> אתך הסליחה, אולי בפעם הבאה יצליח לך יותר.

כשקיבלנו בבית הספר להכין מטלת ביצוע באזרחות, ידעתי בדיוק באיזה נושא לבחור : הדרת נשים בחברה החרדית. ובכן... הספר מדבר ברובו על זה .הוא מדבר על הנושא בפתיחות ובצורה מעניינת ומרגשת.
הספר מספר כעיקרון את סיפורה של דינה רייך , אישה צעירה מהמגזר החרדי, ליכאורה צנועה וחסודה ובת לרב ולרבנית שנאבקת למציאת דרך ביניים בין המסורת הכפייתית של החרדים לחירות אישית , ולימצוא את האיזון שבין אמונה ואהבה. נחשפתי

אם לא היית מכירה את <mark>נעמי רגן</mark> ואת ספריה הקודמים הייתי בטוחה שהכותבת היא בחורה דתיה לשעבר, שחזרה בשאלה, גילתה את העולם החילוני ומשאירה מאחור את העולם הדתי.
כמה התרסה, כמה בורות מתנפצת, כמה איסורים הופכים למותרים.
שקראתי לראשונה את ספרה "ואל אישך תשוקתך" חשבתי לחזור בתשובה...בפעם השנייה והשלישית ויתרתי על הרעיון...
קריאת הספר החזירה אותי לשנת הנישואים השנייה שלי שבה בעלי לשעבר התחרפן וחזר בתשובה

ספר חדש של <mark>נעמי רגן</mark>.
אביגיל נשואה לאדם , רואה חשבון מוצלח באמריקה.
ביום אחד בהיר מוצא את עצמו אדם מואשם בהאשמה חמורה.
עולמם חורב עליהם.
בתם קיילה כתוצאה מהפרשה של אביה,נפרדת מבן זוגה,
ועולה לארץ ישראל,וגבריאלה אימא נוסעת אחריה לארץ
וגם מוצאת את עצמה,נכבשת ע"י קסמה של הארץ.
ספר יפה,כמו שאר ספריה של רייגן אהבתי.

נהניתי מאוד מהספר. על אף שהיו בו דברים מוגזמים לעיתים והסוף הרגיש קצת בלתי אפשרי, מהבחינה שהוא לא יכול לקרות באמת בחברה חרדית של מאה שערים, הכתיבה של <mark>נעמי רגן</mark> נפלאה. היא יודעת לכתוב סיפור ולמשוך את הקורא. לא היה רגע אחד משעמם בקריאה ולא היו חלקים שהרגשתי שאפשר לדלג עליהם. הכתיבה מאוד מדויקת, ובעיניי זה אפילו יותר חשוב מהעלילה, משום שכתיבה לא נכונה יכולה לגרום לקורא לעזוב ספר גם אם העלילה מעולה, אב

לא נעים להודות אך זהו ספרה הראשון של <mark>נעמי רגן</mark> שקראתי. האמת היא שחיפשתי ספר קליל שיעביר לי את הזמן בטיסה ארוכה ומשום מה לקחתי את הספר הזה. קשה לקרוא לסיפור הזה סיפור קליל. זהו סיפורה של משפחת מהגרים יהודים ממזרח אירופה לניו יורק בשנות החמישים ומאבק ההישרדות היום יומי שלהם בעיקר לאחר פטירתו המוקדמת של אב המשפחה. <mark>נעמי רגן</mark> כותבת בצורה שוטפת תוך מתן דגש לארועים ורגעים מרגשים שנוגעים ללב ממש. נהניתי מאו