כבר שנים שאני מרוקנת לאט לאט את הספרייה של הוריי, ומעבירה את הספרים הישנים שלהם , טיפין טיפין, אליי, לספרייה שלי.כל פעם שאני לוקחת ספר כלשהו אבא שלי מתחיל למחות בקול ענות חלושה אבל בסופו של דבר הספר מוצא דרכו אליי. 2 ספרים של אליסטר מקלין אהובים עליי במיוחד, "המבחנה הגורלית", ו"גש... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
עשר שנים לקח לדה ברנייר להוציא את הספר שבא לאחר ההצלחה הגדולה של "המנדולינה של קפטן קורלי". התוצאה היא ספר אפי במימדיו ושאפתני מאוד, מן גרסה של "מלחמה ושלום" בסביבה התורכית שבתחילת המאה ה- 20.
הספר ללא ספק מכוון גבוה. המאמץ ניכר, וזו אחת הסיבות שהוא מפספס, ולא היחידה.
במשפט אחד, ה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש כ"כ הרבה ספרים בעולם, ספרים עם שפה מיוחדת משלהם, עלילות וגיבורים, ספרים שגורמים לנו לצאת מעצמנו, ולכמה שעות לפסוע בעולם שככל הנראה לעולם לא נחיה בו.
יש כ"כ הרבה סופרים בעולם, עם כשרון בשזירת משפטים, עם ידע עצום בטוויית עלילות מיוחדות עם כוח עצום בידיים.
מה גורם לנו, הקוראים, ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אחלה ספר!
שנון, הומורסטי, קליל, חכם.
ברור שחייבים לקרוא אותו! תהנו :)... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מצד אחד-
הרעיון מדהים בעיני, ההתחלה טובה, קטעי ההדרכה עשויים היטב. צירופי המקרים מרתקים, ולמרות שלא תמיד ברור למה היה צריך את כל הבלגן הם מדהימים למדי בדרך כלל. הדמות של גיא וההתלבטות שלו בין פסיביות לפעולה טובות מאוד, והשפה התיאורית מעולה.
יש בספר משחק עדין על הגבול בין הווי י... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לאופיר טושה-גפלה יש נטיה מורבידית חזקה, זה ברור. מה שמיוחד בספר הזה (וגם הפתיע אותי משום מה) שהספר לא רק לא דכאוני אלא גם מחזק באופן לא ברור.
קודם כל, איך ספר עם כ"כ הרבה מוזיקה יכול להיות דכאוני? הזהו, שהוא לא, ואפילו שנראלי לא הכרתי אף שיר, עדיין הציטוטים האינסופיים מתוכם נותנים ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אפתח את ההמלצה שלי במשפט שלא רק שאינו שלי, הוא נולד טרם זמני:
"And now for something completely different".
רובנו (לא כולנו) בעיקר מתעסקים ומתמקדים בספרות קלאסית או עכשווית מבחינת העלילה, המקומות, המסעות, ההיסטוריה, האנשים, הדתות והימים (שלא בשבוע). ואין זה משהו רע, חלילה, אבל כמעט ואיננו נוגעי... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
טוב, אין ספק שהקודם טוב הרבה יותר. כל הדמויות והקלישאות שהיו יחודיות, מעניינות ומתאימות בספר הקודם- כמו גרהם סימור, ארי שומרון, אלי לבון ושאר המוסדנקים, שלא לדבר על אינספור משפטי האני-לא-רוצה-לעשות-את-זה-אבל-אני-חייב, קיארה-אין-לי-ברירה, גבריאל-אני-לא-ארשה-לך, אנחנו-חייבים-להגן-ע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אין להתעלם מכך שהספר כתוב היטב ומותח כראוי, אבל למעשה הספר הוא מעבר בין סצנה נוראה אחת לחברתה, תיאורים קשים של אלימות, עוני, פשע ומשטר מושחת, חיים אבודים ואומללים ותחושת ייאוש שעולה מכל עמוד ועמוד בספר.
זהו אחד הספרים שבו הקורא שואל את עצמו "מה הייתי עושה אילו הייתי שם?" ועונה ל... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הרושם העיקרי שיצאתי איתו מהספר הוא כמה אני לא רוצה לבקר בהודו.
כל הפשע, השחיתות והעוני שב'נער החידות ממומביי' עטופים בקסם של סיפור אנושי ותמים הופכים בספר הזה להיות הנושא המרכזי של הספר.
חוצמזה עלילת הספר נראתה לי לא אמינה במיוחד, ככה שדי הצטערתי שקראתי אותו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
טוב, אני מתוודה : אמנם סיימתי את קריאתו כבר אתמול, אבל 'לקחתי לעצמי' את הלילה לחשיבה ולהירהור נוסף על הספר החובט הזה, שאליו הגעתי לגמרי במקרה (נכנסתי לרכב בדיוק ברגע שאברי גלעד המליץ עליו בגל"צ באזניו של ג'קי לוי) ושאותו גמעתי ממש בכלום זמן. וזה משהו בנפח של ספרי דוסטויבסקי, שלא ת... המשך לקרוא
74 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר בינוני למדי...
סיפור המסגרת ילדותי ומשעמם ולחלוטין לא מקיים סוג כלשהו של יחסי גומלין עם הסיפור הפנימי, שהוא כשלעצמו מעניין אך שוב הכתיבה הילדותית (יותר מדי תיאורים ופחות מדי עשיה ושיחה) מרדדת אותו.
נראה כי הסופרת לא החליטה אם היא רוצה לכתוב עוד ספר על הנערה המפונקת-מורדת-מ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|