אם נחלק את המציאות ל-2 מרכיביה הבסיסיים ביותר – "יש" ו-"אין", נוכל להסיק מסקנה לוגית כלשהי לגבי קיומו או אי-קיומו של אלוהים:
מה שיש – ישנו וקיים.
מה שאין – אינו יכול להתקיים בהווה (כי הוא אינו), ולפיכך לא קיים. זה לא סותר את קיומו בעבר, או בעתיד, אם ייווצר (ייברא) על ידי משהו שכבר קי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
התאכזבתי מאוד מהספר
ניסיתי בחיי שנסיתי אבל הוא כתוב בצורה משעממת גם אם הסיפור אולי מעניין נשברתי לא הצלחתי לקרוא יותר מרבע ספר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מישל וולבק הוא כותב מוכשר אך מיזנטרופ. שונא אדם, שונא נשים ובעיקר מתעב ילדים. הוא חש רגשות כלשהם רק כלפי כלבים, לכן כנראה מופיע תצלומו על עטיפת הספר כשהוא חובק את כלבו ועל שפתיו חיוך דק. התוצאה היא כתיבה מבריקה ומלאת כישרון אבל רוויה בארס, ציניות, אלימות, פורנוגרפיה וחסרת כל חסד... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איאן מקיואן הבריטי הוא סופר מעולה, מהטובים הפעילים כעת. והראייה לכך בוורסטיליות של כישרונו. ב"כפרה" הוא בנה עולם עשיר ומורכב מאין כמותו של בריטניה לפני ובתקופת מלחמת העולם השנייה ובתוכו ברא מספר דמויות אמינות להפליא. אך קדם לעושר העצום הזה רומן קצר, מינימליסטי ומנוכר. מעין "בע... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה היה אחד הספרים היחידים שממש הרגשתי קושי פיזי לקרוא אותם, את המחנק בגרון עולה, את הזעזוע מהתיאורים, מהתעוזה החצופה שלו להצליח לכתוב על הנייר דברים כל כך מזעזעים - אבל לא באמת הצלחתי להפסיק. כי משהו בתוכך כשאתה קורא את על העיוורון אומר לך : כדאי שתמשיך לקרוא אותו, זהו המד... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר נ-פ-ל-א, נדיר ביופיו, כנותו וסגנונו.
כצנחן בן 23, נפצע יורם במצב אנוש בהמיספרה הימנית של מוחו, באדיבותם הנוראה של רסיסי פגז מצרי שנורה לעברו בליבה של סיני ב-1973. אל הבור שנפער לו בגולגולת, התרכזו גם רסיסי זכרונות מאותו מאורע, אותם הוא מנסה לפרט בכנות ובדייקנות ככל שזכרונו מאפ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נהדר נהדר נהדר !!!
יש לי חיבה לקורט וונגוט. השילוב של נושאים רציניים יחד עם ההומור המטורף שלו תמיד מעלים חיוך על שפתיי.
מה יותר רציני מנאציזם, מהשואה, מאייכמן ?
גיבור הסיפור הוא דמות שחוזרת בספרים אחרים של וונגוט (נתקלתי בו גם ב"בית מטבחיים 5") - קצין בצבא הנאצי ממוצא אמריקאי, ש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המנון לליבוביץ איננו ספר שמקל על הקורא בו. הדמויות בו, כיאה לנזירים קתוליים, מדברים הרבה בלטינית ומשתמשים במשלים מעולם המושגים הנוצרי, שהקורא העברי נזקק להערות השוליים כדי להבינן. ככל שהעלילה מתקדמת, הסופר מרשה לעצמו לסמוך על האינטיליגנציה של הקורא ומסביר פחות ופחות. פעמים ר... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
במילה אחת: אכזבה. סיפור המסגרת על אדמו"ר חסידי הנוטש את עדתו בחשאי כדי לנדוד אל פסגות הרי טיבט, טומן בחובו אפשרויות של סיפור טוב ומאתגר. לכן גם לקחתי אותו מהספריה מיד כשראיתי אותו. בפועל, זהו סיפור שלא מצליח להתרומם מעל הקיטש של אמרות חסידיות נחמדות, מיסטיקה יהודית ובודהיסטית ב... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מאוד משעשע! כותרות כמו "9 הוגים עם שריטה קלה", "3 חרקים סקסיים" או "4 יצירות עירום שמומלץ להצמיד למקרר כמגנטים", ייגרמו לכם לצחוק כל הדרך וגם להכיר כמה ספרים, יצירות והוגים חשובים (אל תצפו למשהו עמוק, אלא לסיכומים קצרצרים ואנקדוטות שבעיקר יגרמו לכם לחשק לעוד).
בכל נושא מופיעים מס' ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני חושבת שלסיפורים יש עוצמה, לא משנה מאיזה גוון, סוג או ז'אנר הם. לסיפורים יש היכולת המופלאה להשכיח מאיתנו את החיים שמזמזמים סביבנו תדיר, להקסים, לשבות ולנטות בנו תקווה. (ואם זה נשמע לכם ולו לרגע כהגזמה קחו את התנ"ך כהוכחה מושלמת לכך.) הסיפור הזה הצליח לבלוע אותי אל תוכו בצורה כ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|